בפעם השלישית מאז 2018, משרד ראש הממשלה מפרסם את דוח תשתית לצמיחה" שמרכז את כלל הפרויקטים הממשלתיים שתקציבם יותר מ-100 מיליון שקל. בעוד שהיקף המיזמים הללו לא גדל בהרבה מאז פרסום הדוח האחרון בשנת 2020 (240 לעומת 233), הרי שהתקציב הכולל של הפרויקטים שכלולים כעת בדוח צמח ב־26%. ובמספרים - 288 מיליארד שקל כיום, לעומת 228 מיליארד שקל ב־2020.
דברי גורם בתחום עימו שוחח גלובס, הדוח נועד, בין השאר, להציג תמונה רחבה ככל הניתן לכלל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים - במקום אחד מסודר. מטרה אחרת של הדוח היא לעודד צמיחה והשקעות דרך הצגה לשוק, וכן לגורמים מחוץ לישראל, של השקעת המדינה בתשתיות.
הפרויקטים שמוצגים בתוכנית הם בביצוע או ברישוי של משרדי הממשלה, יחידות הסמך והחברות הממשלתיות שבאחריותם. מדובר במיזמים שאושרו בהחלטת ממשלה או בסיכום של הגורמים המוסמכים לאשרם. בה בעת, יש כמה פרויקטים שטרם אושרו, אך עברו בדיקת כדאיות כלכלית או בדיקות אחרות - ויש סבירות גבוהה כי יגיעו לידי ביצוע בחמש השנים הקרובות. המיזמים המוצגים הם לשנים 2025-2021. המשרד שאחראי על מרבית הפרויקטים הוא התחבורה, כאשר 64% מעלויות ההקמה של הפרויקטים מגיעים מתקציבו. אם צוללים פנימה לפילוח המיזמים עולה כי 84% מאלו שכלולים בדוח קשורים לתחבורה ציבורית; 11% מבניית כבישים ומחלפים; 4% מושקעים בנמלי הים; והיתר - בתחום התעופה.
תחום האנרגיה מהווה 20% מכלל התקציב. 49% מעלויות ההקמה אצלו הן של פרויקטים בתחום החשמל; 34% במערכות המים בתחומי ההולכה, ההתפלה וניצול הקולחין; 12% בתחום הביוב; 4% בתשתיות הולכת גז טבעי; ו־1% בתשתיות דלק וגפ"מ. לצד ההשקעה הגדולה, השוואה לתוכנית הרב-שנתית הראשונה שפרסם משרד ראש הממשלה מ־2018 חושפת כי מיזמים רבים של מכוני טיהור שפכים נדחים כל העת. כך, למשל, תוכנית למכון בחיפה שתוכננה להקמה ברבעון הראשון של 2018, נדחתה בארבע שנים לרבעון הנוכחי. בסך הכל, שמונה תוכניות לבניית מכוני טיהור שפכים נדחו. בד בבד, למשרד הביטחון יש נתח של 10% מהפרויקטים.
33% מהמיזמים מגיעים ישירות מתקציב המדינה
הדוח גם מאפשר לפלח את פרויקטי הענק לפי צורת המימון. המקור של 33% מהפרויקטים הוא ישירות מתקציב המדינה, ו-26% מהם מתוקצבים על ידי תעריפים שונים. כך, למשל, מיזמים בתחום החשמל שמתוקצבים על ידי חשבון החשמל שכולנו משלמים. מתוך הפרויקטים, עלויות ההקמה של 23% מהם ממומנות בשילוב המגזר הפרטי והציבורי. כמו כן, 12% מהפרויקטים מתוקצבים בשיתוף המגזר בשיטת ה-PPP (Public Private Partnership).
אומנם מדובר בנתח יחסית קטן, אך היות שמדובר בפרויקטים הגדולים ביותר - העלות הכוללת שלהם נאמדת בכ־109 מיליארד שקל. בין הפרויקטים המרכזיים שמתוכננים לשנים הבאות ושמערבים את המגזר הפרטי יש את קווי הרכבת הקלה בגוש דן (הירוק והסגול) ובירושלים ומיזמי אנרגיה מתחדשת באשלים.
הסקירה כוללת, כאמור, רק פרויקטים של יותר מ־100 מיליון שקל - ומכאן שיש מיזמי תשתיות רבים בישראל שיבוצעו בשנים הקרובות ושאינם כלולים בדוח בשל העלות הנמוכה מהרף שנקבע. הדוח גם לא כולל את פרויקט התשתית העתידי הגדול בישראל, המטרו בגוש דן, שמוערך בכ־150 מיליארד שקל. המשמעות היא שסך ההשקעה הממשלתית האמיתית בתחום התשתיות בחמש השנים הקרובות צפוי להיות גבוה מ־300 מיליארד שקל.
"פיתוח התשתיות - מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה"
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, מסר לגלובס כי "פיתוח וקידום תחום התשתיות מהווה מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה הישראלית. התוכנית שפרסם משרד ראש הממשלה מאפשרת גיבוש תפיסה ממשלתית כוללת, מבוססת נתונים, בתחום התשתיות, ועבודת מעקב ובקרה ממשלתית. עצם פרסומה של התוכנית מהווה כלי נוסף של שקיפות לציבור והנגשת עבודת הממשלה לאזרחים. בכל הנוגע לפרויקטים בשיטת PPP, התוכנית משמשת גם ככלי עזר למשיכת משקיעים מהארץ ומהעולם להשקיע במיזמי תשתיות הנעשים יחד עם המגזר הפרטי, ככוח צמיחה חשוב לכלכלה הישראלית".
מרשות המים נמסר: "הרחבת מט"ש היא בהתאם לגידול הדמוגרפי, בין אם גידול טבעי ובין אם בשל הרחבות דיור משמעותיות מעבר לגידול הטבעי. הרחבות ושדרוג מט"שים כאשר לא יהיה מיצוי של הקיבולת עלול להוביל לעליית תעריף המים. על כן, רשות המים פועלת להשקעה בתשתיות באופן מבוקר בכדי לענות על הצרכים מחד, ולשמור על התעריף מאידך. כלל המט"שים שפורטו הם בתהליכי עבודה מתקדמים. רובם לא דרשו הרחבה עד היום ועל כן מועד תחילת העבודה נדחה. ביחס לחלק קטן מהמט"שים, נדרש איגום תקציבי מכלל הגורמים הרלוונטיים בכדי לצאת למכרז".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
