הצרות הכלכליות של טורקיה עוד יתגלגלו אל הכיס של הצרכן הישראלי

אינפלציה יוצאת דופן, יוקר מחיה ששובר שיאים חדשים ושר אוצר שהוא עושה דברו של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן. המצב הכלכלי של טורקיה בתום 2021 הגיע לשפל חדש, ועם תחילת 2022 - לא ניתן לראות ולו קרן אור קטנה בקצה המנהרה שבה נמצאת המדינה.

האינפלציה בטורקיה ב־2021 הגיעה ל־36.1%, שיא מאז שארדואן נבחר לראשות ממשלת טורקיה בנובמבר 2002. זו הפעם הראשונה שהאינפלציה חוצה את רף 30 האחוזים מאז 2003, ואילו ברמה הגלובלית - טורקיה נכנסה לרשימת עשרת המדינות בעלות שיעור האינפלציה הגבוה ביותר.

מול המצב שהיא נמצאת בו "מתמודדת" טורקיה בין היתר בעזרת השתקת מבקרים והחלפה סיטונאית של בכירים בכלכלה: חמישה נגידי בנק מרכזי וארבעה שרי אוצר הוחלפו מאז 2016 - תקופה שבה התקיימה מערכת בחירות אחת בלבד ב-2018 .
לבעיות של טורקיה עלולות להיות השלכות רוחב גם על הכלכלה הישראלית שיתבטאו בבעיות בשרשרת האספקה ובעליות מחירים, זאת לאור העובדה שישראל הגדילה בתקופת הקורונה את היקף היבוא של מוצרים מטורקיה.

עליית מחירים, מטבע שנשחק ואבטלה

המצב הכלכלי הנוכחי מזכיר את זה שהוביל את ארדואן לשלטון. ב־2001 המטבע הטורקי צנח לשפל והוא נסחר עבור 1.5 מיליון לירות לדולר; האזרחים רצו - כמו היום - להמיר לירות בדולרים, מה שגרם למדינה לאבד כ־5 מיליארד דולר מעתודות המט"ח.

מכוני סקרים שונים מראים שלמצב יש השפעה על התמיכה בנשיא, כשנותרו שנה וחצי לבחירות. לפי סקר של מכון "מטרופול" רק 38.6% מהציבור תמכו בחודש שעבר באופן שבו ארדואן מנהל את המדינה. כהשוואה, ביולי 2016 - מועד ניסיון ההפיכה - שיעור התמיכה בארדואן עמד 67.6%.

שיעור האבטלה הרשמי בטורקיה עמד בסוף הרבעון השלישי של 2021 על 11.7%, כאשר בקרב צעירים (בני 24-15) הוא היה קרוב לפי שניים. וגם יוקר המחיה זינק - עליות מחירים אדירות נרשמו בתחבורה (53.66%), מזון ומשקאות לא-אלכוהוליים (43.8%). מתוך זאת, זינוקים משמעותיים חלו במוצרי יסוד: קמח (86%), פסטה (114%), מרגרינה (54%) ולחם (56%). לצד אלו, חברת האנרגיה הממשלתית "בוטאש" הודיעה על התייקרות בשיעור 15%-50% במחיר הגז הטבעי וב-52%-130% במחיר החשמל. כלומר, לאזרח "הפשוט" בטורקיה אין שום דרך להתחמק מעליות המחירים. אל כל אלו מתווספת השחיקה העקבית בלירה הטורקית שהגיעה ביום שני ל-13.92 לירות לדולר. שחיקה של 47% בערכה בתוך שנה.

הגברת היצוא (ו"החבאת" נתוני היבוא)

בניסיון לבלום את "זליגת" הקולות למפלגות אחרות, ארדואן דאג להגדיל את שכר המינימום החל מהחודש ב־50.4%. מדובר בצעד משמעותי מאוד, שהרי קרוב לשישה מיליון טורקים מרוויחים שכר מינימום. העלאת שכר המינימום הגבירה את החשש מפני התגברות פשיטות הרגל, הפיטורים ועלייה משמעותית יותר של יוקר המחיה משום שעלויות השכר צפויות ליפול על הצרכן בקצה. זה לא מונע מנשיא טורקיה וממשרד האוצר באנקרה לקדם העלאה של הפנסיות במימון המדינה בעשרות אחוזים.

"על אף הנתונים העגומים, ארדואן מנסה לייצר תמונת ניצחון בדמות שיא בהיקף היצוא הטורקי - 225.4 מיליארד דולר ב-2021", אומר לגלובס ד"ר חי איתן כהן ינרוג’ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "מנגד, האופוזיציה באנקרה מאשימה את הלמ"ס הטורקי בפברוק נתונים, והאזרח הפשוט גם הוא לא מאמין לנתונים - ודורש תוצאות. ובעיקרן, ירידת מחירי המזון".

בעזרת הגדלת היקף היצוא מקווה ארדואן לייצב את הלירה מבלי להעלות ריבית. צעד אלמנטרי שנשיא טורקיה נמנע ממנו משיקולים דתיים מוסלמיים. אולם, יש גם מרוויחים גדולים מהמטרות של ארדואן שהם לא הוא עצמו - היצואנים שממשיכים למכור את מרכולתם בדולרים. ביום שני האחרון, הבנק המרכזי הטורקי פרסם הוראה כי יקנה מהיצואנים 25% מהכנסותיהם במט"ח, אם הם יקבלו תשלומים בדולר, אירו, או ליש"ט.

סוגיה שנשיא טורקיה בחר שלא להתעמק בה היא הפער הניכר בין היקף היצוא (225.4 מיליארד דולר) ליבוא (271.3 מיליארד דולר) לאורך שנת 2021. הזינוק ההדדי הזה מוסבר בדרך אחת: היבואנים הם אמנם המפסידים הגדולים, אך החשש ששווי הלירה ימשיך להישחק הוביל אותם להגברת קצב הפעילות ברמה המיידית.

התלות שפיתחה ישראל בטורקיה

מהמצב הכלכלי של טורקיה ככלל ומהתייקרות המחירים במדינה בפרט עלולים להיות מושפעים גם תושבי מדינת ישראל. מנתוני מכון היצוא עולה כי ב־2020, שנה שבה היו סגרים בעקבות הקורונה הן בישראל והן בטורקיה, היבוא מטורקיה עלה ב־8% - מ־4 מיליארד דולר ל־4.33 מיליארד.

  

מתוך כלל היבוא מטורקיה, 663 מיליון דולר היו בענף הרכב; 636 מיליון דולר בענף הברזל והמתכות; 322 מיליון דולר בענף הפלסטיק; 248 מיליון דולר עבור מלט; ו־225 מיליון דולר בתחום המכאניקה. לאור נתונים אלו, קשה יהיה למצוא אדם בישראל שלא יושפע מההתייקרות בטורקיה.

כך, למשל, השפעת רפורמות בענפי החקלאות והלולנות עלולה להיפגע לאור התייקרות משמעותית של מוצרי המזון בטורקיה. מעבר לכך, התייקרות הברזל, המתכות והמלט צפויה להשפיע על מדד תשומות הבנייה. ובעקבות כך, על מחירי הדירות החדשות.

"חיפויים רבים של בניינים, כיורים, קרמיקה ושיש - מקורם בטורקיה", אומר לגלובס נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו. "יש כאן השפעה גדולה מאוד שצריכה להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות בישראל. אם המדינה מעודדת יבוא בשם התחרות, אז היא צריכה לקחת בחשבון שגידול ביבוא מוביל לתלות של מדינת ישראל במדינה אחרת".

לדבריו, "חלק בלתי מבוטל ממכסות המלט מגיעות מטורקיה. אם טורקיה נקלעת לבעיות קשות בייצור המלט, זה יקשה על הבנייה בישראל וייאלצו לעבור לייבא מלט ממדינות שמהן יקר יותר ואז זה יגרום לעליית המחירים. מעבר לכך, יש מגוון שלם של מוצרים שמקורם בסין ובטורקיה, שעלולים להשפיע על מחירי הדירות".