ביום שני השבוע פרסם ארנון ברזילי, לשעבר סמנכ"ל מכירות אזורי בסיילספורס קלאוד, פוסט בלינקדאין שעורר לא מעט עניין ותקוות בתעשיית ההייטק ומעבר לה. ברזילי בישר בפוסט על מינויו לתפקיד מנהל מכירות לשוק הישראלי בסטרייפ, סטארט-אפ הפינטק הגדול בעולם. במקביל פרסם ברזילי קישור לעמוד הדרושים של סטרייפ שכולל מספר משרות בישראל כולל אחראי שותפויות פיננסיות, מנהל קשרי לקוחות ומנהל תיקים.
הסיבה לעניין שעורר הפוסט הוא רצונם של יזמים ובעלי עסקים ישראליים אונליין להשתמש בשירות התשלומים של סטרייפ, שהפך למותג נחשק מאז שהוקם ב-2010 על ידי שני האחים הצעירים ג'ון ופטריק קוליסון, ילידי אירלנד שעברו לארה"ב. היתרון של סטרייפ הוא ביכולתה להטמיע בקלות שירות לקבלת תשלומים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא תהליך אינטגרציה מסובך מול חברות כרטיסי אשראי ובנקים.
שווי של 95 מיליארד דולר
הפשטות הזאת הפכה את סטרייפ לחביבת חברות הטכנולוגיה בארה"ב עם לקוחות כמו שירותי משלוחי המזון דורדאש וליפט. בניגוד לפייפאל ששמה את עצמה בפרונט, סטרייפ נשארת תמיד לפעול ברקע, כמותג לבן שמוטמע בתוך האתר של הלקוח ואינו דורש מהרוכשים לצאת לאתר חיצוני. סטרייפ שינתה משמעותית את עולם קבלת התשלומים בארה"ב ובמדינות אחרות וכתוצאה מכך הגיעה השנה לשווי של 95 מיליארד דולר, הגבוה ביותר לחברת טכנולוגיה לא ציבורית בארה"ב.
אלא שהציפיות כי מינויו של ברזילי מסמן את הכניסה של סטרייפ לישראל כנראה מוקדמות. סטרייפ פועלת כיום ב-46 מדינות בעולם כולל פיילוט במדינות כמו קרואטיה, הפיליפינים ואינדונזיה, אך עדיין לא בישראל. המשמעות היא שכרגע סטרייפ לא מתקשרת עם המערכת הפיננסית הישראלית ולא ניתן לסלוק תשלומים דרכה לחשבון בנק ישראלי. הסיבה אינה ככל הנראה חוסר רצון מצד סטרייפ ,אלא קשיים טכנולוגיים ורגולטוריים בשוק הישראלי.
למעשה כבר מתחילת 2020 פעילה סטרייפ בישראל, לאחר שמינתה את גור בירון, לשעבר בכיר בגוגל, למנהל הפעילות שלה בארץ. אפילו עוד לפני כן, גיששה ובדקה סטרייפ דרכים לפעול בשוק הישראלי. אלא שבפני החברה עמדו מספר מכשולים.
קבלת רישיון סולק, שייתן לסטרייפ אפשרות לסלוק תשלומים בארץ, הינו תהליך ארוך ובעיקר מחייב אותה לעמוד בדרישות רגולטוריות מסוימות, למשל בכל הנוגע לזיהוי של סוחרים שמתחילים לסלוק דרכה. סטרייפ כאמור רוצה לעשות דברים במהירות ולפעול אונליין ובארץ פתיחת חשבונות לסוחרים שסולקים כפופה לרגולציות שונות.
לא רגילים לרובד של שב"א
בעיה נוספת קשורה לאינטגרציה הטכנולוגית למערכת התשלומים בישראל. בעוד ברוב המדינות בהן פועלת סטרייפ היא צריכה להתחבר ישירות לרשתות של חברות כרטיסי האשראי הגדולות, ויזה ומאסטרקארד, כדי לסלוק תשלומים, הרי שבישראל יש רובד נוסף וסמוי בדמות חברת שב"א, שמשמשת צומת דרכו עוברת סליקת כרטיס האשראי.
אופציה נופת שתקצר את הדרך של סטרייפ יכולה להיות שיתוף פעולה עם אחת מחברות כרטיסי האשראי הישראליות, שלהן יש רישיון סליקה. סטרייפ ניהלה משא ומתן עם כל החברות הללו לגבי "רכיבה" על הרישיון והתשתית שלהן, אך אלו לא הבשילו להסכם.
ככל הידוע סטרייפ לא ויתרה על פעילות בשוק הישראלי אך לפי גורמים המעורים בנושא כרגע אין תאריך להשקת סליקה בישראל. הנציגות של החברה בישראל תתמקד בשלב הראשון לפחות במכירה לחברות ישראליות שיש להן נוכחות ופעילות במדינות בהן סטרייפ מספקת שירותי סליקה. לקוח ישראלי מפורסם אחד של סטרייפ הוא וויקס. סטרייפ עצמה מציעה לחברות ישראליות שימוש בשירות "אטלס", שמאפשר לאלו להקים במהירות חברה במדינת דלאוור עם חשבון בנק אמריקאי, ולהתחיל לקבל תשלומים אליו.
מסטרייפ נמסר בתגובה כי "ישראל היא חממה ליזמים מוכשרים שמקימים חברות טכנולוגיה גלובליות. רבים מהם כבר משתמשים בסטרייפ כדי להאיץ את הצמיחה ולהתחרות בבמה הבינלאומית. אנחנו מתרגשים לבנות צוות מקומי ולעזור ללקוחות הישראלים והשותפים שלנו לנצל את ההזדמנות חוצת הגבולות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.