האם התבוננות באמנות היא הדרך לנפש בריאה?

במהלך תקופה אפלה בנעוריו, חשב השחקן ביל מוריי להתאבד כשהתהלך ברחובות שיקגו. "הייתי מוכן למות", אמר השחקן במסיבת עיתונאים לפני כמה שנים. באותו יום ביקר במכון האמנות ומצא עצמו מביט בציור של ז'יל ברטון משנת 1884, "שירת העפרוני", המתאר אישה צעירה המסתכלת לשמיים, בידה מגל וברקע מאחוריה זריחה כתומה בוהקת. לפתע, חש מוריי פרץ של תקווה. "פשוט חשבתי לעצמי, ובכן, הנה בחורה שהסיכויים שלה לא גדולים, אבל השמש עדיין עולה ויש לה עוד יום לנסות", סיפר. "זה נתן לי איזה תחושה שגם אני אדם, גם אני מקבל סיכוי מחדש כל בוקר כשהשמש זורחת". מוריי אומר שהציור הזה הציל את חייו.

למרות שעשייה אמנותית כבר נחשבת זמן רב לסוג של תרפיה דרך ביטוי עצמי, לאחרונה, ההשתתפות הפסיבית - ה התבוננות באמנות - מוערכת כדרך נוספת לשפר את בריאות הנפש. "אנו יודעים שעבור אנשים רבים, לעשות אמנות יכול להיות מאוד תרפויטי", אמר טים שו, אמן ומייסד שותף של עמותת האמנות ובריאות הנפש Hospital Rooms. "אבל גם, לעשות אמנות אינו תמיד דבר קל ומרגיע לאמנים; מדובר בתענוג לא נוח".

לפני כמה חודשים, רופאים באחד מבתי החולים הגדולים ביותר בבריסל החלו לשתף פעולה - ולרשום לחולים שלהם ביקורים - במוזיאוני האמנויות היפות של העיר. "אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר שגרם לאנשים כל כך הרבה סטרס, ואני חושב שאולי תרבות היא התשובה", אמרה דלפין הובה, חברת מועצת העיר לנושאי תרבות בבריסל. ארגון הבריאות העולמי הוציא ב־2019 דו"ח בן 146 עמודים שהמליץ לכלול אמנויות בטיפול בבריאות הנפש. בבריטניה, העמותה Hospital Rooms משנה את פניהן של עשרות מחלקות פסיכיאטריות על ידי ציורים על קירותיהם ומילואם באמנות, על ידי הזמנת יצירות מאמנים כמו ניק נייט וגאווין טורק.

סביבות נעימות לעין יכולות להשפיע גם על מצב הרוח שלנו וגם על בריאותנו הפיזית, על פי כמה מחקרים בפרסומים שכללו את המגזין לטיפול נמרץ פסיכיאטרי ואת המגזין גבולות הפסיכולוגיה. "לרוב, יופי ומוזיקה או אמנות מאוד מתגמלים את המוח האנושי", אמרה וונדי סוזוקי, נוירו מדענית ופרופסורית למדע נוירוני באוניברסיטת ניו יורק. "זה יכול להפעיל את החלק המפיג לחץ באופן טבעי במערכת העצבים שלנו המכונה מערכת העצבים הפארסימפתטית, אשר מאטה את קצב הלב. ואני חושבת שזה גם כל כך חשוב בימינו בגלל שהסטרס ורמת החרדה שלנו כל כך גבוהה".

מספר מחקרים הראו שמטופלים בבתי חולים המבקרים בגינות או אפילו יש להם חלון המראה את הטבע לעתים קרובות מחלימים מהר יותר מאלה שאין להם. אבל מראות נעימים לעין אינם המצב הטבעי בתכנון בתי חולים, כך שגם הבאת אמנות למתקנים מספקת את אותה תחושת שלווה. יצירות אמנות יכולות גם לעורר שיח בין מטופלים, אמר שו. "זה הרבה יותר גדול מדקורציה. זה עניין של להביא איזו אנושיות למרחב", הוא אומר.

הרבה מהמחקר הנוכחי תורם לתחום הצומח של מה שמתייחסים אליו כנוירו־אסתטיקה, מחקר עד כמה המוח מגיב לצורות שונות של אמנות, ועד כמה הערכה אסתטית עשויה להשפיע על בריאות הנפש. מה ישפר את מצב הרוח? פולוק או מונה? זה, שו אומר, יותר מדי אישי מכדי שניתן יהיה להגיע לנתונים חד משמעיים. "מה שאנו מנסים לברוח ממנו הוא המחקר הפשטני הקיים היום שאומר שאנשים אוהבים כחול יותר מאדום, או שאנשים אוהבים נופים, כי זה לא באמת מתייחס לניואנס של ההעדפות הפרטיות של אנשים שונים לגבי צבע או דימוי ואסתטיקה", אומר האמן.

בתחילת השנה החדשה, כשמחליטים החלטות, רבים יתמקדו בבריאות בצורת שינוי תזונתי או מנוי לחדר הכושר. האם התבוננות באמנות היא קיצור דרך לאושר? למרות שזו עשויה להיות האפשרות המפתה יותר, סוזוקי לא לגמרי משוכנעת. במקום זה, היא אומרת, היופי והאמנות "הם נהדרים להפחתת לחץ, לקבלת השראה, ואלה המצבים הרגשיים העשויים לעזור להתנגד לחרדות ולדיכאון. אבל יש דברים רבים המגובים במידה חזקה על ידי המדע שיכולים לשפר את מצב הרוח באופן מידי, וההתעמלות היא מס' 1 ברשימה שלי".

או שאולי אפשר לעשות את שני הדברים: אז רוצו, אל תלכו, למוזיאון הקרוב לביתכם.