הפודקאסט שמדבר על הדברים שיזמים מעדיפים להדחיק

כל פרק של תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "עמוק באדמה" נפתח עם הרגע המדויק שבו אדם מסוים איבד את חייו. לפעמים המוות התרחש כתוצאה מתאונה יצירתית - פסנתרים שנפלו מקומה גבוהה, תנורים שהתלקחו באש ספונטנית. לפעמים הוא היה מינורי יותר, בבית החולים או בבית. לפעמים זה היה רצח אכזרי. הגופה בתחילת הפרק לרוב הייתה מתגלגלת לבית הלוויות שניהלה משפחת פישר שעמדה במרכז הסדרה. המטרה של הפתיח הפרובוקטיבי הייתה להתעסק ישר מההתחלה במשהו שכולנו מעדיפים להדחיק - סופנו הבלתי נמנע.

דן גראט הוא יזם בריטי שהבין שנטיית ההדחקה האנושית הזאת מובילה לא רק להרבה בעיות נפשיות, אלא גם לבזבוז של כסף. כולם מתרחקים מתעשיית המוות ומשאירים את ההתעסקות בארונות, תכריכים וצוואות למספר עסקים משפחתיים עתיקים דוגמת משפחת פישר, שמעלות מחירים ומציעות מוצרים לא רלוונטיים. לא רק זה אלא שתעשיית המוות, למרות שהיא רווחית, לא מאותגרת על ידי החידושים הטכנולוגיים שחוללו מהפכות בשלל תעשיות אחרות. את האינסייט הזה הוא לקח והפך לחברה מצליחה, Farewill.

את הסיפור שלו ושל עוד יזמים מובילים, אפשר למצוא בפודקאסט "Secret Leaders". הפודקאסט הזה מאוד אינטימי וחושפני, והוא נוגע ישר בבטן הרכה והרגישה של חיי היזם ההרפתקני. המנחה, דן מורי סארטר, מתעכב על רגעים של חולשה, בלבול וחוסר ביטחון.

הרבה פודקאסטים בתקופה האחרונה בוחרים להאיר את האספקטים הפוליטיים והחברתיים של עולם היזמות. הפודקאסט הזה פונה לכיוון אחר ומתרכז במחירים הנפשיים שהבחירה בחדשנות ובניהול עסק עצמאי, על כל הסיכונים שכרוכים בה, מביאה איתה. סארטר אוהב לעסוק ברגעי הלחץ שבהם נלקחת החלטה, למשל, או בהתמודדות אחרי בחירה אומללה ולא מוצלחת שגוררת הפסדים של מיליונים. הוא פותח את הארון של כל מני יזמים ומגשש אחרי המפלצות הגדולות שהם מחביאים.

עוד תענוג של הפודקאסט הזה הוא החברות הבריטיות הביזאריות שהוא עוסק בהם, כמו farewill שהוזכרה או "killing kittens" חברה שמארגנת מסיבות סקס בהן נשים נמצאות בשליטה. בפרק הזה, למשל, הוא מדבר עם אמה סיילר, היזמית מאחורי המסיבות, על האבא הנרקיסיסט שלה, שכונה בבית "הקולונל", ועל המסרים הכפולים שנשים לומדות ביחס למיניות שלהן. היא אומרת שזעם חברתי טהור גרם לה להתחיל את המסיבות בשנת 1999 (זעם טהור וצפייה בסמנתה מסקס מהעיר הגדולה), ומשם המסיבות האלה הפכו להיות קאלט בריטי מצליח.

פרט מעניין שעולה בתוכנית הוא שהיא החליטה לקרוא לחברה שלה "להרוג חתלתולים" אחרי שאיש דת אמר לה שאלוהים הורג חתלתול כל פעם שאנשים מקיימים יחסי מין מחוץ לנישואין.

ההאזנה מרתקת, אבל גם שימושית מאוד

יש גם חברות סטנדרטיות יותר ובכלל לא בריטיות, כמו למשל morning brew הניו יורקית של אלכס ליברמן, שאוספת חדשות על טכנולוגיה וכלכלה לניוזלטר יומי מהודק, ומציגה את המידע בצורה נעימה ונוחה לעיכול. הסטארט-אפ הזה נמכר בשנה שעברה תמורת 75 מיליון דולר, סכום נדיר עבור חברת מדיה, אבל בפרק סארטר מדבר עם ליברמן פחות על ההצלחה ויותר על מדיטציה, יוגה, תרופות, ועוד דרכים באמצעותם הצליח הצעיר בן ה-25 להתמודד עם האתגרים שהוצבו בדרכו.

בעיני ליברמן, יזמות היא ערוץ להתפתחות אישית ודרך מעולה לאדם להכיר את עצמו ולהתמודד עם המגבלות שלו, ולא רק אמצעי לניפוח חשבון הבנק. הוא מספר לסארטר שאחד הדברים הקשים שהוא נאלץ לגלות במהלך חמש השנים שבהם ניהל את morning brew זה מידת התלות שלו באישורים חיצוניים, ומה היו הדרכים שבהם הוא נגמל מהבעיה שהוא מתאר כמעט כמו התמכרות קשה.

כל פרק הוא בערך 40 דקות, אבל הסיפורים האישיים ואינטימיים סוחפים, והופכים את ההאזנה למרתקת, ושימושית מאוד לכל מי שרוצה לדעת איך באמת מרגישים בעליות והירידות של רכבת ההרים ההכרחית בכל פרויקט יזמות, ובטח בחדשניים ובמעניינים שבהם.

הכותב הוא בעלים של סוכנות Down the Field המתמחה בהפקה וברכש מדיה בעולם הפודקאסטים