שרת הפנים איילת שקד, הממונה בין היתר על מטה התכנון הלאומי ועל מינהל התכנון, קיבלה על עצמה עם היבחרה לתפקיד להגדיל את מלאי יחידות הדיור. יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן ועם שר השיכון זאב אלקין, היא הציגה תוכנית דיור ובה כמה צעדים שנויים במחלוקת, כמו מעבר לרישוי עצמי על ידי אדריכלים, ועוד.
אולם מהנדסי הערים מאמינים שהצעדים שהציגה הממשלה ומקודמים כעת כעת הם לא פחות מאשר הרסניים. מנכ"ל איגוד מהנדסי הערים, אדריכל גיא דוננפלד, הוא מהנדס המועצה התעשייתית רמת חובב, וגם נושא את נס המרד.
דוננפלד מספר שאיגוד מהנדסי הערים כולל 300 מהנדסים מכל הרשויות המקומיות בארץ ועוד 600 מהנדסי ערים בדימוס. "אנחנו סקטור מקצועי של כל האנשים שאחראים על המדיניות התכנונית של הרשויות המקומיות במדינת ישראל, אבל לא בפרונט. אנחנו מייצגים את שומרי הסף של מדיניות התכנון בכל מה שקשור להצעות חוק שמגיעות לשלטון האזורי והמקומי".
"כולנו מתמודדים עם הנחתות שעפות מלמעלה"
דוננפלד אינו מכחיש שיש פערים גדולים בין עבודתו כמהנדס רשות תעשייתית לעבודת מהנדס העיר ת"א, ובכל זאת מדגיש שיש דמיון בין כל מהנדסי הערים: "כולנו צריכים להתמודד עם ההנחתות שעפות עלינו מלמעלה בשנה וחצי האחרונות כרעם ביום בהיר".
הוא מאמין שיש לו שליחות: "יש לנו בטן מלאה ודאגה כנה למדינה בגלל אנשים שלא מתעסקים עם תכנון. אנחנו חוששים שאם ההחלטות שכרגע מקודמות יתקבלו, זאת תהיה בכייה לדורות. עוד 20 שנה תהיה פה קטסטרופה תכנונית, שתשפיע על כל צורת החיים של הדור הבא, שיחיו בערים לא מתוכננות, בלי תשתיות מתאימות, ערים מכוערות. ערים גירעוניות שאין בהן איזון בין מגורים ותעסוקה. אין בהם תחבורה תומכת ועוד הרבה בעיות נוספות שאנחנו מזהים".
רמת חובב / צילום: אלבטרוס
הגדלת הצפיפות? "הנחתה הזויה"
דוננפלד מוטרד מאוד מתיקון 4 לתמ"א 35, שנדון לראשונה במועצה הארצית לתכנון ובנייה בחודש אוקטובר האחרון. נקודת המוצא של התוכנית היא שעד שנת 2040 יש להוסיף עוד 1.5 מיליון יחידות דיור בישראל. הכלי שיאפשר את היעד הוא ציפוף משמעותי של היישובים הקיימים. עדכון הצפיפויות לפי תיקון מס’ 4 קובע הבחנה בין מרכז הארץ, הפריפריה והאזורים המרוחקים. לפי המתווה שמקדם מינהל התכנון, במרכז הארץ ייקבעו ערכי צפיפות גבוהים יותר ולא תותר הרחבה של יישובים. בפריפריה ייקבעו ערכי צפיפות בינוניים וקריטריונים לאפשרות הרחבת יישובים. באזורים המרוחקים ייקבעו ערכי צפיפות נמוכים יחסית ותתאפשר הרחבה גיאוגרפית של ישובים.
דוננפלד: "תיקון 4 לתמ"א 35 זו עבודה קלאסית של מי שיושב במגדל השן, הנחתה הזויה של אנשים שיושבים למעלה, שמחליטים בשבילנו. כל עירייה וכל רשות מקומית שוקדת על תוכנית מתאר כוללנית כדי להיות ועדה עצמאית. כשיושבים צוותים שלמים ומגבשים תכנון בהתאם לצפיפות הרצויה לעיר, עם איזונים של תעסוקה ומגורים, ופתאום רוצים לשבש הכול ולהכתיב תכנון חדש מלמעלה, הדבר היחיד שיקרה זה עיכוב. וכמו תמיד יאשימו את הרשויות המקומיות. לא התייעצו איתנו בכלל. זה לא נכון לקבוע צפיפות ברמה אחידה. יש מגוון של צרכים ומרקמים עירוניים. ואין דין יקנעם כדין נס ציונה".
הוא לא מכחיש שהרשויות מתנגדות לציפוף, אך מתנגד לדרך שבה הדברים מקודמים: "ללכת על הראש של הערים בעניין הזה נועד לכישלון מראש. זה לא שהערים לא רוצות ציפוף - הן מאזנות בין תעסוקה ומגורים כדי לספק עיר שהיא יציבה ולא גירעונית. האמת היא כאשר מאשרים תוכנית מתאר כוללנית, אין צורך לבוא מלמעלה עם תוכנית מתאר שמכתיבה כמויות".
מהפכת הרישוי? "הפרטת הוועדות המקומיות"
נושא אחר שמטריד את דוננפלד הוא מהפכת הרישוי של שקד. בתחילת דצמבר האחרון הודיעה שקד על כוונתה להקים מכוני רישוי פרטיים להוצאת היתרי בנייה שיקצרו את זמני הוצאת ההיתר לחודשים ספורים. המודל של שקד שואב את השראתו מהעיר מיאמי, שם הוא פועל, ובהצלחה.
דוננפלד: "בניגוד למכוני בקרה, שעוסקים בבקרת תכן על בנייה, פה מדובר ברעיון של הפרטת הוועדות המקומיות ותהליך הרישוי כולו. מה זה אומר? שיזמים וקבלנים שיש להם כסף, יעשו רישוי במכון פרטי במקום בוועדה המקומית. שאר תושבי ישראל, וכל מי שאין לו אמצעים, ישלחו להתמודד 'לשבור את הראש' בוועדות המקומיות. זו הזיה ותעודת עניות למי שמעלה רעיון כזה - משרד הפנים או מטה התכנון. זה אותם גורמים שאחראים על הוועדות המקומיות, ואלה שעוצרים את פעולת הוועדות. בוחן בוועדה מקומית צריך לבחון איכות, זה לא מכונה. כשמכניסים לתהליך של מוסדות התכנון גורמים פרטיים, בעצם חושפים את העיר כולה לניגוד עניינים ומחלישים את האינטרס הציבורי.
"הוועדה המקומית היא לא צוואר הבקבוק. אנחנו מיישמים מדיניות. בכל מקרה, אנחנו צועקים כבר זמן את צעקת עובדי הוועדות המקומיות. קשה לנו להביא אנשים טובים כי הרשויות המקומיות לא יכולות לשלם שכר ראוי בגלל מגבלות של משרד הפנים. מאיפה יביאו את האנשים שיעבדו במכוני הרישוי? מהוועדות המקומיות. והוא יעשה את זה בקלות כי הוא לא כפוף למגבלות השכר של משרד הפנים. אנשים מוכשרים יעזבו למגזר הפרטי וירסקו את הוועדות המקומיות. אני לא מכיר מישהו שידאג לאינטרסים של העיר יותר מאשר העיר עצמה".
חלופת שקד: "אנחנו כבר ב־136 תיקונים"
בתחילת החודש אושרה בקריאה ראשונה בכנסת "חלופת שקד", לתמ"א 38. לפי החוק מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה ולעגן בו שני נושאים מרכזיים: קביעת חלופה לתוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), ומתן סמכות למוסדות התכנון לקבוע הוראה להקניית בעלות בחלק ציבורי לרשות מקומית או למדינה.
דוננפלד אינו שבע רצון מהתוכנית המקודמת: "חלופת שקד היא גם תיקון 136 לחוק התכנון והבנייה. השם הזה גורם לשערות לסמור. תיקון 101 היה אמור להיות תיקון כל התיקונים ואנחנו כבר ב-136. מנסים לתקן בחקיקה ראשית משהו שהוא תכנוני. הרי תמ"א 38 עברה את מוסדות התכנון ונועדה במקור לחיזוק מבנים, לא ככלי ליצור יח"ד והגברת הצפיפות ולכן אין בה כלים לפתרון תשתיות מבני ציבור. ברור שהיא לא מתאימה לראייה תכנונית רחבה.
"עכשיו באים עם ספין חדש ומציעים 400% תוספת זכויות בנייה. זה משהו הזוי, שיוביל בוודאות לכאוס תכנוני. מה יקרה ברחובות של תל אביב שיש בהם בנייה מרקמית של שלוש-ארבע קומות? אתה לוקח בניין בודד שהופך למגדלון של 12 קומות. אתה מקבל מפלצות שלא קשורות למקום ובטח שלא מותאמות לתשתיות. נקבל ערים שאין בהן שום ראייה תכנונית כוללת".
גיא דוננפלד
אישי: בן 51, מתגורר בקיבוץ שובל, נשוי + 2
מקצועי: מהנדס המועצה התעשייתית רמת חובב, בעל תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים ותואר שני בניהול מקרקעין, שניהם מהטכניון
עוד משהו: במועצת רמת חובב אין דירות מגורים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
