המחלוקת סביב הוועדה הסודית של משרד הביטחון: מתכננת שני מנחתים ברמת השרון

הוועדה למתקנים ביטחוניים פועלת להקמת שני מנחתי מסוקים בשטח רמת השרון - האחד באזור מורשה והשני באזור גלילות. בעירייה מתנגדים, והעניין כבר הגיע להליכים משפטיים. העתירות עוררו מחדש את השאלות בדבר אופן פעולתה של הוולמ"ב והפיקוח המועט עליה.

הוועדה למתקנים ביטחוניים היא ועדה לתכנון ולבנייה שרוב פעילותה חסויה. זוהי ועדת משנה של הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, והיא עוסקת בהנפקת היתרי בנייה למתקנים ביטחוניים שונים. חלק גדול מדיוניה חסוי, והיכולת להתנגד לה מוגבלת. הוועדה כוללת שלושה חברים - שניים ממשרד הפנים ואחד ממשרד הביטחון. ישיבותיה סגורות, היא אינה מפרסמת פרוטוקולים, ויש לה אפשרות להנפיק היתרי בנייה אפילו לפרויקטים שמנוגדים למצב התכנוני התקף.

אין פרוטוקולים והדיונים חסויים

באפריל 2020 החל משרד הביטחון להקים מנחת מסוקים במערב רמת השרון, ליד מחנה גלילות, לשימוש צבאי לתקופה מוגבלת.

על פי עתירת עיריית רמת השרון, היא לא ידעה על הבקשה לבניית מנחת, והעבודות להקמת המנחת והשימוש בו בפועל נעשו ללא כל הודעה או התראה. "הדבר נודע לרמת השרון רק בדרך אגב, בעקבות תלונות התושבים", נכתב בכתב העתירה, שהוגשה על ידי עוה"ד איל מאמו וגל אוהב ציון ממשרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

בעקבות זאת נפגש ראש העיר אבי גרובר עם גורמים במשרד הביטחון וקבל על כך כי העבודות בוצעו ללא היתר, ללא תיאום ובניגוד לחוק, תוך הפרעה לתושבי הסביבה. העירייה הגישה התנגדות, ומנחת זה נמצא כיום בדיונים בולמ"ב.

מנחת נוסף שביקשה הוולמ"ב להקים נמצא בדרום העיר, בשטח שבין כביש 4 לשכונת נווה שרת ומערבית לבית העלמין מורשה.

באוקטובר האחרון הגיש משרד הביטחון בקשה להיתר להקים את שני מנחתי המסוקים הזמניים.

בנוגע למנחת שליד צומת מורשה הוגשו התנגדויות מצד העירייה וחברות יכין חקל ושיקום פועלי בניין, שחוכרות את הקרקעות מהמדינה. הקרקעות כיום הן קרקעות חקלאיות.

לפני כחודש נדחו ההתנגדויות על ידי הוולמ"ב. נקבע כי המנחת יוקם במסגרת של שימוש חורג ויופעל לתקופה של חמש שנים, הוא יוגבל לשימוש של 12 פעמים בשבוע בין השעות 6 ל-22, ישמש רק מסוקים צבאיים קלים, עד גודל "ינשוף", ובסיום יושב מצב הקרקע לקדמותו.

העירייה והוועדה המקומית הגישו בתגובה עתירה מינהלית. "הבקשות עצמן, כמו גם המסמכים הנלווים להן, תשריטים, דוחות סביבתיים וכד', לא הוצגו מעולם לעותרות וכל שיש לפנינו הוא נוסח הפרסום", נכתב בעתירה.

בעתירה נטען עוד כי המנחת עלול לגרום לנזקים סביבתיים. הולמ"ב טענה כי בידה חוות דעת אקוסטית המאפשרת את הפעלת המנחת, שכן מפלסי הרעש יהיו נמוכים מהקריטריונים המקובלים לתעופה, ואולם חוות הדעת לא הועברה לעיון העירייה; לעומת זאת חוות דעת שנעשו עבור העירייה הראו כי המנחת יקים מטרדי רעש לתושבי הסביבה. לטענתם, לא מדובר במקרה שבו צורכי הביטחון של המדינה מחייבים הנפקת היתר בנייה למתקן שהוא סטייה ניכרת מהתכוניות החלקות על המקרקעין, כי ההחלטה אינה מנומקת ולא מפורטת, וכי אופן הטיפול במנחת חורג מהנחיות שהוצאו לפני 13 שנים על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, הוציא צו להפסקת העבודות להקמת המנחת, לבקשת עיריית רמת השרון והוועדה המקומית.
ביקורת ציבורית ועתירות נגד החלטות הוועדה

אין מדובר במקרה ראשון שבו הולמ"ב מקבלת החלטות שמעוררות כעס בקרב רשויות התכנון. עיר הבה"דים, למשל, אושרה ב-2002 אף שהיא ממוקמת כ-10 ק"מ ממפעלי רמת חובב, שהעטירו על סביבתם מטרדי ריח וזיהום אוויר. חברי הוועדה מלפני 20 שנה לא בדקו את התנאים הסביבתיים של עיר הבה"דים, ואישרו את הפרויקט הגדול, ללא שום בעיה. היו מקרים נוספים שבהם החלטות הולמ"ב התקבלו ללא תיאום עם הרשויות המקומיות.

בעקבות הביקורת הציבורית הרחבה, שבאה לידי ביטוי גם בעתירות משפטיות שהוגשו ע"י אדם טבע ודין ומגמה ירוקה, נאלצה המדינה להחזיר חלק נרחב מהליכי התכנון מהולמ"ב לוועדות התכנון המוסדיות. נערכה תוכנית מתאר מסודרת לעיר הבה"דים ובסוף אותו עשור הוכן תסקיר להשפעה על הסביבה, והמועצה הארצית והוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום פיקחו על הליכי התכנון, ועל הצורך לנטר ולהפחית את המפגעים מרמת חובב.

העליון ביקר את פעילות הוועדה הסודית

מקרה ידוע אחר הוא מקרה "הפולינום" בחיפה. ב-2005 החליט חיל הים להקים בנמל מבנה לתחזוקת כלי שיט וצוללות, בממדים עצומים של 150 מטר אורך ו-25 מטר גובה ובשטח של 12 דונם. המבנה, שמכונה "פולינום", תוכנן לקום בדיוק מתחת לשדרות בן גוריון ולגן הבהאי, שמהם נשקף נוף ייחודי. רק לאחר שהוגש ערר, המבנה הונמך מעט והוזז מערבה, ואולם הביקורת על ההתייחסות הבוטה של מערכת הביטחון כלפי ערכי נוף ותכנון "אזרחיים", נמשכה גם לאחר מכן.

גם בית המשפט העליון ביקר את פעילות הולמ"ב, בעקבות עתירה שהוגשה במקרה שבו תוכנן בסיס צבאי ליד מצפה הושעיה. היישוב עתר כנגד הולמ"ב ובית המשפט פסק ב-2007, כי ולמ"ב מוסמכת אמנם לתת היתר החורג מתוכנית הבנייה, אולם ציין כי אסור להשתמש בסמכות הזו כדבר שבשגרה, אלא רק כאשר צרכי הביטחון מחייבים זאת, כשקיים צורך לקדם תוכנית בדחיפות, ותוך אינטרס ביטחוני שמחייב הקמת מתקן סודי בלי שהציבור הרחב ידע שמדובר במתקן ביטחוני.

במרץ 2009 הוציאה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז שרית דנה שורה של הנחיות שהוצאו בעקבות הערות בית המשפט העליון, שבעיקרן קובעות כי על מערכת הביטחון לפעול בשקיפות, תוך שיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים, ובהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.

עיריית רמת השרון טוענת כי בעניין זה הולמ"ב מפרה הן את העקרונות המשפטיים שנקבעו בהלכת הושעיה והן את ההנחיות שהעלה היועץ המשפטי לממשלה. טענות אלה יידונו בעתירה, וסביר להניח כי לא יסיימו את המחלוקת סביב הצורך להשתמש בוועדה הזו.