המנהל שרצה, המועמדת שנפסלה והאתגרים של מנכ"ל סלקום הבא: מאחורי הקלעים של מינוי דניאל ספיר

הבחירה של דירקטוריון סלקום ב דניאל ספיר לתפקיד המנכ"ל הייתה עוברת חלק, אלמלא ועד העובדים של סלקום ניסה להתערב בתהליך. דניאל ספיר בן ה-51, מנכ"ל תקשוב, הוא מועמד ראוי ביותר, וההתערבות של ועד העובדים לטובת אלי אדדי שהתמודד מולו ראש בראש הפכה את התהליך למכוער.

היום כבר אפשר להגיד בוודאות שהתמיכה של ועד העובדים באדדי, באופן שנעשתה, הזיקה לו יותר משתרמה. אדדי, מנכ"ל דינמיקה, היה מועמד ראוי ביותר שהגיע לגמר בזכות כישוריו ובזכות העובדה שהצליח להרשים מאוד, בעת שהציג את תוכניותיו העתידיות לחברים בדירקטוריון.

התהליך היה מלא בדיסאינפורמציה  

הסיבה שלא נבחר בסופו של דבר, היא בשל הניסיון העודף שיש לספיר במסגרת תפקידיו בתקשוב ובעברו ב-013 ברק, בהוט ובפלאפון, וכמובן תמיכת משפחת זלקינד - מבעלי השליטה בדיסקונט השקעות בעלת השליטה בסלקום. אגב, דירקטורים בסלקום מכחישים שה"זלקינדים" ניסו להשפיע על מי מהם.

אפשר להאמין להם, ואפשר שלא, אבל בשורה התחתונה - התהליך היה מלא בדיסאינפורמציה. לבעלי שליטה מותר להתייעץ עם מי שהם רוצים לגבי זהות המנכ"ל, ומותר להם לפעול למינויו. מה בדיוק מצפים מבעלי שליטה אם לא למנות את המנכ"ל שהם רוצים? השאלה היחידה בהקשר הזה היא האם היה סיכוי אמיתי לכל שאר המתמודדים, בהינתן שבעלי השליטה רוצים דמות מסוימת.

המקרה של שי באב"ד מוכיח לכאורה שהתהליך היה יותר מקצועי ממה שחושבים. באב"ד מנהל עסקיו לשעבר של איש העסקים מוטי בן משה הכחיש שהוא מתמודד. הוא טען שהעיתונאים כותבים שקרים וכו', אבל בשורה התחתונה באב"ד חפץ בתפקיד אך בדרך שונה משאר המתמודדים. הוא הסכים להשתתף בתהליך בתנאי שהוא מועמד היו"ר. משלא הסתייע לא הגיש מועמדות כמו יתר המועמדים.

מצגת פחות מרשימה

לכל אורך התהליך היו שמועות שבאב"ד הוא מועמדם של "הזלקינידים". אם כך, מדוע סירב להציג את מועמדותו? התשובה לכך לא ברורה, אבל בכל מקרה באב"ד כבר לא היה בסוף התהליך, ולמעשה - ספק אם אפשר להגיד שהיה בכלל מועמד.

קרן שתוי, מנכ"לית הולמס פלייס, הייתה דווקא אחת המועמדות המובילות ובשלישייה האחרונה עם ספיר ואדדי. אבל הסיבה שהיא לא נבחרה הייתה משום שההופעה שלה במצגת בפני הדירקטורים הייתה פחות מרשימה. הם ציפו לשמוע על תוכניות יותר מרחיקות לכת. וכך הגיעו לקו הגמר ספיר ואדדי שהוצגו לבחירת הדירקטוריון, וזאת למרות שהיה ברור שלספיר יש עדיפות.

 אלי אדדי / צילום: רמי זרנגר

אחת הטענות כלפי ספיר הייתה שהוא הרבה שנים מחוץ לשוק התקשורת. ספיר מנהל את תקשוב ב-9 השנים האחרונות, ולכן הוא פחות מעודכן במה שקורה בשוק. אלא שזה גם לא לגמרי נכון - תקשוב מספקת שירותי מוקדים לחברות תקשורת, ואין מי שמכיר טוב יותר ממנו מה זה לתת שירות.

במשא ומתן הבא שסלקום תנהל מול תקשוב על המשך הפעלת המוקדים שלה, יהיה הרבה יותר מעניין. זה יתרון גדול שהוא מביא איתו, כי השירות זה אירוע שסלקום תחת אבי גבאי השקיעה בו המון, והוא ימשיך בכיוון הזה. חוץ מזה, ישנם כמה מנכ"לים בשוק הסלולר שמונו, מבלי שעשו תפקיד אחד בשוק הסלולר, מה זה בדיוק אומר עליהם?

אם יש שאלה רלוונטית לגבי ספיר, עוד לפני שעוברים לאתגרי החברה, הרי שהיא נעוצה בשאלה האם יוכל לשחזר את מערכת היחסים הטובה עם ועד העובדים.

השגיאה של הדירקטוריון

מי שמכיר את ספיר, ויעידו על כך רבים בשוק התקשורת, יודע שהוא איש רעים להתרועע. הוא איש של אנשים ועובדים, ומדבר בגובה העיניים. הוא חובב אופנועים וספורט ימי וידוע ככזה שלא משחק משחקי כבוד. במובן הזה הוא בהחלט בשורה טובה גם עבור ועד העובדים.

שאלת ועד העובדים עוד תעמוד למבחן, מטבע הדברים, אבל נראה שספיר יידע להתמודד איתה. האיש פעיל מאוד ברשתות החברתיות, והוא משתף את עובדיו בחוויות והיה נוהג לתעד המון פעילויות משותפות. גם בפלאפון וגם בהוט, העובדים שלו מאוד אהבו אותו ומדברים בשבחו.

אך יש דבר אחד שלא קשור לספיר, והוא ההכאה על חטא של הדירקטוריון שהסכים לאפשר מינוי נציג מטעם העובדים שיישב בדירקטוריון. אבי גבאי הסכים למינוי דירקטור מטעמם במסגרת ניסיונות הפיוס עם הוועד, בעת שנכנס לתפקידו, ולאחר יחסי עבודה עכורים ששררו בחברה. גבאי העניק את זה כאות לרצון טוב. היום בסלקום אומרים שזו הייתה שגיאה. מה שהתאים אז, בתקופתו של גבאי כמנכ"ל, פחות מתאים עכשיו והראיה - ההתערבות האגרסיבית של הוועד בניסיונות למנות מועמד שמזוהה עימם.

לגבי האתגרים שלו בסלקום, צריך לזכור שספיר עזב את השוק בעת שבסלולר הרשתות הנפוצות היו רשתות דור שלישי. היום אנחנו בדור החמישי שמסתמן כאי ודאות אחת גדולה בכל העולם. למרות שכולם רצים ומשקיעים בהרחבת הרשתות והוספת אתרי דור חמישי מתוך הבנה שמשהו יקרה באחד מן הימים, גם אם כרגע אף אחד לא יודע מה בדיוק.

מעבר לכך, השאלה היא כמובן איך חוזרים לרווחיות בתחומי הליבה של סלקום אבל לא פחות חשוב האם יש מנועי צמיחה חדשים שאפשר להיכנס אליהם. זו שאלה לא פשוטה בכלל, כי סלקום נושאת על גבה חוב ענק של מעל ל-2 מיליארד שקל, וזה אומר שהחברה חייבת להמשיך לשרת את החוב ובמקביל לצמוח, וזה כבר חתיכת אתגר.

במצב כזה, כניסה לתחומים חדשים עתירי סיכון, היא משהו שלא כל דירקטוריון ישמח לבצע. הנטייה היא להסתגר, להתייעל ולחסוך. מי ירצה לחפש עכשיו הרפתקאות עם סטארט אפים כשהחברה חוזרת לרווחיות אחרי שהפסידה בשנתיים האחרונות 350 מיליון שקל? ועוד לא דיברנו על אי הוודאות סביב הקורונה, על האיום על פעילות הטלוויזיה של החברה לקראת כניסת דיסני פלוס ומתחרים נוספים, וכמובן המשך התחרות בסלולר שאיש לא יודע איזו צורה תלבש עם כניסתה המחודשת של WE4G .