העובדים באירופה חווים עלייה ביוקר המחיה, והשכר לא עומד בקצב

שיעור האבטלה באירופה ירד לרמה נמוכה ממה שהיה בה לפני המגפה, אבל נראה כי חרף העובדה שהאינפלציה שחקה את כוח הקנייה של העובדים המוחלשים, לא סביר שנראה השנה עלייה בשכר, כך מעריכים כלכלנים ובכירים אירופאים.

באוקטובר עמד שיעור האבטלה בגוש האירו על 7.3%, פחות מהשיא שנרשם בספטמבר 2020, שעמד על 8.6%. כלכלנים אומרים שהתנודות בטווח הזה קטנות בגלל תוכניות חל"ת, שבמסגרתן ממשלות שילמו בפועל לחברות להמשיך להחזיק עובדים, שהיו בבית בזמן המגפה במקום לפטר אותם, על ידי מימון חלק גדול משכרם. בשיאן, תמכו התוכניות האלה בעשרות מיליוני עובדים בגוש האירו, אבל מאז הן הצטמצמו מאוד.

בגלל שכל כך הרבה עובדים היו עדיין מועסקים אבל לא עבדו יותר מדי, כלכלנים רואים את מספר השעות שעבדו כמדד טוב יותר למידת הגמישות בשוק המשרות בגוש האירו בזמן שהכלכלה שם הסתגלה לגלי המגפה.

  

והנתונים האלה מראים שעובדים בגוש האירו ברבעון שנגמר בספטמבר עבדו 2% פחות שעות ממה שעבדו ברבעון האחרון של 2019. עבור כלכלנים רבים, זה מצביע על כך שחברות צריכות להיות מסוגלות להגדיל את התפוקה שלהן מבלי להידרש לשלם שכר גבוה הרבה יותר כדי למשוך עובדים.

"יש יותר גמישות, כך שהרף להעלאת שכר שיעלה במהירות, גבוה יותר", אמר סוון יארי סטן, כלכלן אירופה ראשי בגולדמן סאקס.

בחזרה לתוכניות החל"ת

מאז סוף הרבעון השלישי, התחלואה בקורונה עלתה בחדות בכל גוש האירו, תחילה בגלל הפצת זן דלתא של הנגיף ובאחרונה בגלל זן האומיקרון. זה הוביל למגבלות חדשות שגרמו לחלק מהעובדים לחזור לתוכניות חל"ת ובהמשך להגדלת הגמישות בשוק העבודה. בגרמניה, מכון המחקר Ifo מעריך שהיו כ־608 אלף עובדים בחל"ת בנובמבר, לעומת 598 אלף באוקטובר. זה מספר קטן מאד יחסית לשישה מיליון העובדים שהיו בתוכניות האלה בשיאן באפריל 2020.

בינתיים, העלייה בשכר הייתה חלשה יחסית על אף הירידה בשיעור האבטלה והעלייה בכמות המשרות הפנויות. על פי סוכנות הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, השכר השעתי בגוש האירו היה גבוה ב־2.5% בשלושה החודשים, שנגמרו בספטמבר לעומת שנה קודם לכן.

זה הרבה יותר נמוך מהעלייה הממוצעת בשכר השעתי שנרשמה בארה"ב, 4.5% במשך 12 החודשים שנגמרו בספטמבר. ההבדל הזה אולי קרה בגלל תוכניות הסיוע לעובדים בחל"ת של האירופים, כך אומרים כלכלנים.

בגלל שעובדים בתוכניות האלה נשארו קשורים למעסיקים שלהם, הייתה באירופה התנפלות הרבה יותר קטנה על עובדים "חופשיים" מאשר בארה"ב עם הפתיחה מחדש של הכלכלה, ופחות הזדמנות לעובדים להתעקש על שכר טוב יותר.

  

בנוסף לכך, כמות האירופים העובדים או מחפשים עבודה הצטמקה פחות מאשר בארה"ב, שם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עמד על 61.6% ביוני 2021, ירידה של 1.7% לעומת דצמבר 2019. בגוש האירו, שיעור השתתפות בכוח העבודה של 64.3% ברבעון השני של 2021 ירד רק ב־0.6% לעומת הרבעון האחרון של 2019.

הבנק האירופי ימשיך לרכוש אג"ח

בעוד שבשוק העבודה האירופאי הייתה מעט יותר גמישות בסוף 2019, האינפלציה הרבה יותר גבוהה, יותר מכפול מהיעד של הבנק המרכזי של אירופה בחודשים האחרונים, שעמד על 2%.

אבל בינתיים, הבנק המרכזי רואה מעט סימנים למה שהוא מכנה "השפעות הסיבוב השני", או עובדים שלוחצים לקבלת הגדלות שכר על מנת לאזן את ההפסד של כוח הקנייה הריאלי, שבתורם יגרמו לעוד עליות מחירים כאשר החברות ירצו לכפר על עלויות ההעסקה הגבוהות.

זו סיבה אחת לכך שהבנק המרכזי האירופי מתכוון להמשיך בתוכנית קניית אגרות החוב שלו ב־2022 ואף ציין כי הוא רואה מעט סיכוי לעלייה בשיעור הריבית המרכזי במהלך השנה, בניגוד לפדרל ריזרב בארה"ב, שם מתכננים לסיים עד מרץ את רכישות האג"ח וקבעו באופן טנטטיבי העלאה של שיעור הריבית ב־0.75% ב־2022.

"המספרים לא אומרים לנו שאנו רואים השפעות של הסיבוב השני ושדיוני השכר הביאו או הולכים להביא נתונים שיובילו להשפעות של סיבוב שני", אמרה נשיאת הבנק המרכזי של אירופה כריסטין לגארד בשיחה עם עיתונאים בחודש שעבר.

עם זאת, בבנק המרכזי של אירופה מכירים בכך שככל שהאינפלציה נותרת גבוהה מהיעד לזמן ארוך יותר, ישנה יותר סבירות שהעובדים ידרשו העלאות שכר גדולות על מנת לשמר את כוח הקנייה שלהם. ובאמצע דצמבר, הודיע הבנק המרכזי של אירופה ששיעור האינפלציה הממוצע כנראה יגיע ב־2022 ל־3.2%, לעומת התחזית מספטמבר שדיברה על ממוצע של 1.7%.

איגודי העובדים רוצים הגדלות שכר גדולות מאלה שנרשמו ברבעון השלישי, במיוחד בתחומים שבהן חברות עשו רווחים גדולים במגפה או איפה שפריון העובדים עלה באופן משמעותי.

מגיע לעובדים יותר ממחיאות כפיים

"הגדלות שכר הן חשובות גם כדי להכיר בכך שעובדים רבים עזרו להניע את החברות שלנו בזמן המגפה", אמרה אסתר לינץ', סגנית מזכ"לית קונפדרציית האיגודים המקצועיים באיחוד האירופי, המייצגת 45 מיליון עובדים. "מגיעים להם לא רק מחיאות כפיים אלא גם הטבות פיננסיות".

עם זאת, האיגודים כנראה לא יתעקשו על הגדלות שכר גדולות רוחביות, לאחר שבעשורים האחרונים התמקדו בשימור משרות לאור התחרות ממקומות, שבהם שכר העבודה נמוך במזרח אירופה ובאסיה במקום לנסות להגדיל את השכר לטווח הקצר.

"ככלל, איגודי עובדים מסתכלים על הטווח הארוך בדיוני שכר, ומבססים את דרישותיהם על מגמות של פריון ועל יעד האינפלציה של הבנק המרכזי של אירופה", אמרה לינץ'. "זה עוזר לייצב את השיקום".