ברשות ני"ע מאמינים: "צירוף למדד האירופי – גיים צ'יינג'ר שיכול להכניס מיליארדי דולרים לישראל"

בעוד כחודש, באמצע פברואר, עשוי שוק ההון המקומי לקבל דחיפה משמעותית, שתביא להזרמה של מיליארדי דולרים לישראל. חברת המדדים העולמית MSCI תפרסם אז את החלטתה אם לכלול את ישראל במדדי המניות המובילים באירופה. ההחלטה תתקבל לאחר סקר שעורכת חברת המדדים בקרב מנהלי נכסים מובילים ובעלי עניין נוספים בזירה הגלובלית.

הפעם האחרונה ש-MSCI פרסמה החלטה לגבי ישראל עלתה לרבים מהחברות ומהמשקיעים בשוק ההון המקומי מיליארדים רבים של דולרים. בשנת 2010 שינתה חברת המדדים את סיווגה של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח (אגב הצירוף של ישראל ל-OECD), מהלך שצמצם באופן משמעותי את חלקה של ישראל במדדים - מראש לשועלים במדינות המתפתחות לזנב לאריות במדינות המפותחות.

"זה נחשב לאחד הימים הגרועים בתולדות שוק ההון הישראלי", משחזר עו״ד אופיר איל, מנהל המחלקה הבינלאומית ופיתוח עסקי ברשות ניירות ערך. אולם זו לא הייתה המהלומה היחידה שהנחיתה אותה החלטה על שוק ההון המקומי. "באופן די מוזר וחריג, ישראל לא צורפה אז לאף אחד מהמדדים האזוריים של MSCI, המדינה היחידה שלא נכללת באף מדד כזה. התוצאה היא שמשקיעים זרים הבוחרים להשקיע במוצרים הנכללים במדד אזורי לא נחשפים לשוק הישראלי, אשר לא נהנה מהביקושים הפוטנציאליים.

"למדד האירופי, לדוגמה, יש מוצרי השקעה שעוקבים אחריו בהיקף של כ-170 מיליארד דולר, והחלק של ישראל, אם היא תצורף, יהיה בין 1% ל-1.5%, כלומר עשויה להיות לזה משמעות עצומה עבור השוק הישראלי", אומר איל.

  

המושפעות הישירות יהיו החברות הישראליות הגדולות שיצורפו למדד (כמו למשל הבנקים הגדולים, עזריאלי, כיל, טבע, נייס, אלביט). נוסף עליהן ייהנו מהמהלך עוד כ-100 חברות ישראליות, כיוון שמתחת למדד האירופי הראשי ישנם מדדי משנה, דוגמת "אירופה תחבורה", "אירופה טכנולוגיה" ועוד, שבמסגרתם חברות ישראליות נוספות יוכלו לזכות לביקושים.

"מעבר למוצרים הפסיביים עוקבי המדדים, ישנם הרבה מנהלי השקעות אקטיביים בעולם שמצהירים שאינם יכולים להשקיע בחברה ישראלית, כי מדיניות ההשקעה שלהם מוגבלת לחברות ממדינות המוגדרות בתוך MSCI אירופה. בהרבה שיחות עם פעילים בשוק הגלובלי אני שואל מה המהלך האחד שאם הייתי יכול לקדמו היה משפיע על החשיפה שלהם לשוק ההון הישראלי, והם אומרים שזהו עניין הסיווג של ישראל במדדים הגדולים. זהו גיים צ'יינג'ר, ואם זה יקרה, זו בשורה מדהימה לשוק הישראלי - תיקון של מה שנעשה ב-2010 והחזרה של אותם משקיעים שאנחנו רוצים שיהיו אצלנו, גדולים ומתוחכמים", אומר מנהל המחלקה הבינלאומית ופיתוח עסקי ברשות ני"ע.

חשוב לומר כי זו לא הפעם הראשונה שישראל מנסה לשנות את החלטת חברת הדירוג. בנושא הזה היו כבר שני ניסיונות בעבר, שאותם הכשילה MSCI על הסף. לכן נשאלת השאלה מדוע הפעם התוצאה תהיה שונה.

"המהלך בא בעיתוי מאוד נכון מבחינת שוק ההון הישראלי", אומר עו"ד רון קליין, מנהל המערך לפיתוח עסקי ברשות ניירות ערך, אחד משני המערכים שתחת ניהולו של עו"ד איל. "אנחנו מסבירים לבעלי הנכסים ול-MSCI שישראל כבר משויכת לאירופה בהרבה ארגונים, כמו קרן המטבע, ארגון רשויות ני"ע העולמיות, ארגוני מאבק בהלבנת הון ועוד.

 עו״ד רון קליין, מנהל המערך לפיתוח עסקי / צילום: אלעד מלכה

 אופיר איל, מנהל המחלקה הבינלאומית ופיתוח עסקי ברשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי

"מעבר לזה, מבחינת אינדיקטורים כלכליים מרכזיים (תוצר, שיעור אבטלה וכדומה) ישראל נמצאת ברף הגבוה של מדינות אירופה, והכללתה במדד האירופי תוביל לא רק לחשיפה של אירופה לשקל החזק, אלא גם לגיוון השקעות של המדד האירופי, בעיקר בחשיפה להייטק.

"חלקו של סקטור הטכנולוגיה במדד האירופי כיום עומד על 8% בלבד מהמדד, בעוד שבמדד הישראלי, לפי הקריטריונים של ה-MSCI הוא מהווה 37%, ולכן הכללת ישראל תאפשר למדד האירופי להתחזק מאוד בתחום הטכנולוגי. נוסף על כך, בהסתכלות עתידית המדד האירופי יוכל להיחשף לחדי הקרן הישראליים, המהווים 8% מחדי הקרן בתחום הטכנולוגיה בעולם", מסביר עו"ד קליין.

להביא את ההר אל מוחמד

המחלקה לעידוד הפעילות הבינלאומית של שוק ההון הישראלי, הפיתוח העסקי ומשיכת משקיעים זרים לבורסה בתל אביב הוקמה לפני שנתיים. זאת מתוך מגמה שמובילה יו"ר הרשות, ענת גואטה, של שמירה על ציבור המשקיעים מצד אחד, לצד הרחבת שוק ההון באמצעות הטמעת סטנדרטים גלובליים, כדי להגדיל את נפח הפעילות הבינלאומית בישראל.

פעילות זו זכתה לדחיפה מצד שוק ההון הישראלי, שידע היקף הנפקות חסר תקדים של יותר מ-100 הנפקות בשנים 2020-21 (לעומת חמש בלבד בשנים 2015-2016), מה שגרר התעניינות גוברת של משקיעים בינלאומיים, ואף דחף להגברת הפעילות של אנשי רשות ני"ע לתחזוק המגמה. וכך, לדברי איל וקליין, "ב-2021 היקף ההשקעות הזרות שזרמו לשוק ההון המקומי היה כפול כמעט מזה שזרם אליו ב-2020".

השילוב של שתי התופעות הללו - הרנסאנס בשוק ההון המקומי לצד התעניינות גוברת של משקיעים בינלאומיים - מהווה תשתית למודל הנפקה חדש שהתפתח בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות, ובשפת השוק זכה לכינוי "הנפקה גלובלית".

מדובר במתווה הנפקה שמאפשר לחברות לגייס הון בישראל, ועדיין ליהנות מהיתרונות שבחשיפה למשקיעים שמעבר לים. ההנפקה הראשונה מסוג זה הייתה של הבורסה עצמה, כשזו הפכה לציבורית בשנת 2019. בבורסה שכרו בנק השקעות גלובלי לתפקיד החתם המוביל שלהם, הכינו מסמכי הצעה בשפה האנגלית, אימצו את שיטת ה-Book building ("הצעה לא אחידה") המקובלת בעולם ופנו למשקיעים בינלאומיים, שלבסוף גם היוו כ-90% מהמשקיעים בחברה במסגרת ההנפקה.

בשנתיים האחרונות בוצעו כבר שש הנפקות גלובליות - הבורסה בת"א , נאייקס , מקס סטוק , טרמינל X , ריטיילורס , שופרסל  - שחמש הראשונות ביניהן היו IPO, ושופרסל עשתה הנפקת המשך. הנפקות אלה בוצעו בהובלת שלושה חתמים בינלאומיים שונים, ובהן נמכרו בממוצע 57% מהמניות למשקיעים בינלאומיים. ברשות ני"ע מציינים כי בימים אלה ישנן הנפקות גלובליות נוספות אשר נמצאות בשלבים כאלה ואחרים, וניכר כי הקצב שלהן גובר.

עו"ד קליין מסביר כי החשיבות של הבנקים הגלובליים אדירה בשוק הישראלי, שמאופיין בריכוזיות גבוהה, ובו מספר מצומצם של משקיעים מוסדיים. "חברה שרוצה להנפיק כאן מוגבלת מאוד כשהיא חשופה רק לשוק המקומי, המכיל 12 או 15 קונים. חתם גלובלי שנכנס לישראל מגדיל חשיפה לכ-2,000 גופים רק בארה"ב, שאליהם אפשר להוסיף את המשקיעים מלונדון, מפריז וכו'.

"כשחתם גלובלי מוביל את ההנפקה הם מצליחים להביא את ההר אל מוחמד. צריך להבין שחברה ישראלית בשווי של מיליארד דולר תהיה חברה קטנה בבורסות בארה"ב, והשוק שם לא באמת יתעניין בה, וראינו בשנתיים האחרונות כמה מקרים כאלה, שהתבררו כמוצלחים פחות מבחינתן של החברות. מנגד, אותן חברות תוכלנה להיות דומיננטיות בתל אביב, ולהיכנס למדדי הדגל המקומיים. בשלב הבא של האבולוציה שלה - תוכל החברה להיסחר בשני שווקים על ידי הרישום הכפול".

כיצד הנפקה גלובלית משפיעה על התמחור?
קליין: "מטבע הדברים, כשחברה מנפיקה בשוק ריכוזי, השליטה שלה על תמחור ההנפקה מוגבלת. יש טענה שהמוסדיים הישראליים לא מעוניינים לתמחר באופן גבוה סקטורים מסוימים כמו טכנולוגיה, אבל ראינו בשנה האחרונה שזה פחת, ויש נכונות לתמחר טכנולוגיה וצמיחה.

"אבל עדיין, אם חברות רוצות לפנות לשוק האמריקאי, ורואות שיש שם מתחרות שקיבלו תמחור גבוה, אז ההנפקה הגלובלית מאפשרת להביא את אותם משקיעים לכאן, במטרה לקבל תמחור דומה למה שהן היו מקבלות בחו"ל".

רישום כפול למנפיקי אג"ח והרחבתו גם ל-ETF’s

פעילות נוספת שמקדמים ברשות ניירות ערך היא נושא הרישום הכפול, אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בפיתוח שוק ההון בישראל. כיום רשומות כבר 52 חברות ישראליות בבורסות נוספות בעולם, ארבע מהן הצטרפו בשנה האחרונה, ולראשונה נסחרות בישראל חברות דואליות גם מבורסות סינגפור וטורונטו. בורסות אלה הצטרפו לבורסות נאסד"ק וניו יורק שנכללו בהסדר בשנת 2000, לונדון נכללה ברישום כפול מ-2005 והונג קונג הצטרפה לאחרונה, אך טרם הצטרפו חברות באמצעות הסדר זה.

קליין: "השווי של חברות הנסחרות ברישום דואלי מגיע לכשליש משווי השוק הכולל של החברות הנסחרות בבורסה. כך גם חלקן של חברות אלה בנפח המסחר, ובמדדים המובילים הוא אף יכול להגיע ליותר מזה. מבחינת החברות, הן יכולות להנפיק על פי התשקיף האמריקאי או בהתאם למדינה שעימה יש הסדר, כשעלויות ההנפקה בת"א נמוכות יותר. הרישום הכפול מאפשר להן, בין היתר, גם גיוון של בסיס המשקיעים".

איל: "אנחנו לא מדברים רק על רישום כפול של חברות אלא גם על זה של קרנות מחקות, ה-ETF’s (קרנות סל בשוק ההון הישראלי - Exchange Traded Fund). מעל 20 קרנות נרשמו כבר ברישום כפול בבורסה בת"א. אנחנו בשלב סופי של העברת ההסדר הנוגע ל-ETF’s, ואחריו נוסיף עוד תשע בורסות מובילות בעולם במסחר בקרנות ETF’s, מהלך שיגדיל את מספר הקרנות ויאפשר למשקיע הישראלי עוד יותר מגוון וחשיפה למוצרים נוספים".

לפני שנתיים התחלתם לבחון רישום כפול של חברות שהנפיקו אג"ח בחו"ל וייסחרו גם בתל אביב. היכן זה עומד?
קליין: "לא מזמן פרסמנו את התנאים. מבחינה רגולטורית הנחנו את התשתית ואנחנו יודעים שכשמניחים תשתיות לוקח לשוק זמן להתחיל להשתמש בהן, כמו שראינו עם ההצעה הלא אחידה ועם הרישום הכפול של החברות. אנחנו מניחים שגם כאן יקרה אותו דבר".