הטיפול באומיקרון ברובו ביתי. מדוע הנטל נופל על קופות החולים?

גל התחלואה הנוכחי שונה ממה שהכרנו עד עכשיו. הגל הזה הוא מהיר ועצבני. במקביל, אנשים עייפים. אחרי שנתיים של סגרים, הגבלות, פתיחה וסגירה של המשק, עמידה בתורים אינסופיים של בדיקות וקסיסת ציפורניים עד קבלת תוצאות הבדיקה, אנשים התעייפו, ובצדק. במקביל, מערכי הדיגומים והקופות נמצאים בקצה גבול היכולת.

ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר, במסגרתה יופסק סחרור בדיקות ה-PCR, היא החלטה לא פשוטה אבל בהחלט נכונה ומחויבת מכורח הנסיבות. מקבלי ההחלטות חייבים לגלות גמישות מחשבתית ולהתאים את עצמם למציאות משתנה, לאופי הגל ולהיקף ולאופי התחלואה של כל אחד מהווריאנטים שאנחנו פוגשים, ואולי גם עתידים לפגוש.

לשמור על האוכלוסייה בסיכון

מי שצעיר, בריא ומחוסן, ככל הנראה יחלה בווריאציה קלה של המחלה. זה בהחלט לא נעים, אבל ברוב המוחלט של המקרים לא מדובר במצב מסכן חיים. לא מרגישים טוב? תעשו בדיקה ביתית, קחו אחריות ותישארו בבית עד שתרגישו טוב, אין טעם להדביק את כל מי שסביבכם במקום העבודה, את האנשים הנחמדים בסופר השכונתי ובעיקר את כל מי שהמחלה יכולה להיות עבורו מסכנת חיים. ההחלטה על שינוי מדיניות הבדיקות היא למעשה החלטה לשמור על האוכלוסייה בסיכון, ובמקביל גם החלטה שעוצרת את טירוף הבדיקות רגע לפני שקופות החולים קורסות לתוך עצמן ומגיעות לאי ספיקה.

הגל הנוכחי, האומיקרון, הוא גל של הרפואה בקהילה. אמנם גם בגלים הקודמים 98% מהחולים טופלו בביתם על ידי קופות החולים, אבל במקביל מחלקות הקורונה בבתי החולים היו בתפוסה מלאה ומספר החולים קשה היה גבוה משמעותית. אופי התחלואה של הגל שפוקד אותנו בימים אלה, מאפשר לנו לטפל ברוב החולים בביתם, והעומס נופל ברובו על קופות החולים ועל הצוותים המסורים שעושים לילות כימים עבור החולים. גם התרופה החדשה של פייזר, פקסלוביד, ניתנת לחולים בביתם, עם ליווי צמוד של צוות הקופה ומשל"ט הקורונה, ומחייבת מתן תשומת לב אישית וארוכה בכל מי שמועמד לקבלת התרופה.

ההתמודדות עם הקורונה, הפערים שהתגלו בעקבותיה וההבנה שהמודלים שאנחנו עובדים לפיהם היום הם מיושנים, גרמה למדינות רבות לתעדף את תחום הבריאות. מדינת ישראל לצערי עדיין לא שם, והקורונה רק חידדה לנו את העובדה שאנחנו מתפתחים לאט מדיי. יש שפע של יכולות בדיגיטל, אבל אנחנו עושים מעט ומשתנים לאט. כדי לבנות מודלים חדשים, כמו שירותי רפואה היברידיים ושירותים רפואיים דיגיטליים שינתנו סביב השעון, עלינו להטמיע תהליכי עבודה חדשים ותהליכים אלה דורשים השקעה תקציבית משמעותית וארוכת טווח. רק ההשקעה הזו תצעיד אותנו קדימה.

לשנות את התקצוב

אם יש משהו שהקורונה לימדה אותנו, ומשהו טוב שיצא ממנה, זה היכולת להתאים את הרפואה לעידן המודרני, להביא את הרפואה ממש עד לפתח ביתו של המטופל, לחסוך ממנו הגעה מיותרת למרפאה, חשיפה לזיהומים ולחולים נוספים וגם לאפשר לו להתאשפז בבית, בסביבה תומכת שמאיצה במקרים רבים את הליך ההחלמה. הרפואה ההיברידית פרחה בתקופת הקורונה, והצלחנו בזכותה להטמיע תהליכי שינוי שהיו לוקחים לנו שנים ארוכות לולא היתה מתפרצת לחיינו, ובד בבד הובנה גם חשיבותו של האשפוז הביתי.

אין מדינה מתאימה לתהליך של שינוי ממדינת ישראל, אבל כדי להגיע לשם נדרש מאתנו לשנות את התקצוב של מערכת הבריאות, לשנות את סדר העדיפויות הלאומי ולתת הקצאות משמעותיות יותר בשנים הקרובות שיאפשרו לנו להישאר אחת ממערכות הבריאות המובילות בעולם.

רובנו מטופלים רוב חיינו במסגרת הרפואה בקהילה, שהולכת איתנו יד ביד מהביקור הראשון בטיפת חלב, דרך רפואת מומחים ומצבי תחלואה שונים ועד הזיקנה. אין ספק שזוהי שעתה היפה של הרפואה בקהילה, שידעה להתאים את עצמה לצרכי השעה, לטפל מרחוק בחולים שחולים במחלה חדשה בה חוקי המשחק משתנים מדי יום, לתרגל העברת מידע בין גורמים שונים כמו מד"א, בתי חולים ופיקוד העורף, להקים בין לילה מערכי דיגום וחיסונים, ולמעשה לשאת את רוב עומס הטיפול במגפה. עכשיו רק נותר שהיא תתוקצב בהתאם.

הכותבת היא מנכ"לית קופת חולים מאוחדת