מהיכרות מקרית להמלצה: למה תומך השופט חנן מלצר במועמדת המובילה לתפקיד היועמ"ש?

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט בדימוס חנן מלצר, אומנם העניק שלוש המלצות לשלושה מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אך המלצתו לעו"ד גלי בהרב־מיארה לוכדת אוטומטית את העין, זאת לאור מה שנראה על פניו כחוסר זיקה מקצועי בין השניים.

עו"ד חנן מלצר שירת בפרקליטות הצבאית, ובהמשך הקים משרד ערכי דין פרטי מבוקש. בשנת 2007 נבחר מלצר לכהן כשופט בית המשפט העליון, ולפני כמה חודשים סיים את כהונתו בת 14 השנים בתפקיד.

לאור זאת, תמוהה המלצתו על עו"ד גלי בהרב־מיארה, שעבדה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) מאז ההתמחות שלה בשנת 1983 ועד שפרשה כפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) בשנת 2015.

מלצר כתב בהמלצתו כי נענה בחפץ לב לבקשת בהרב־מיארה להמלצה. לדבריו, "את עורכת הדין מיארה הכרתי לפני כ־20 שנה, עת הופיעה כפרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב בתיק שעסק במרכז... ובו ייצגתי כעורך דין את העותרת נגד חברת החשמל ומדינת ישראל... כבר בהופעתה זו בלטה עו"ד מיארה במקצועיותה ובהגינותה".

יש לציין כי מלצר הפנה למספר ההליך, אך שגה במספרו. קביעת מלצר כי בהרב־מיארה בלטה במקצועיותה ובהגינותה היא משונה, לאור העובדה שמדובר בדיון אחד שהתרחש לפני 24 שנה. תיק אחד מיני רבים, או במקרה של מלצר - אלפים רבים מאוד. 

 עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: איל יצהר

"עו"ד מיארה הציגה טיעון מקיף, מלומד וממצה"

אולם המקרה השני שמאזכר מלצר נראה תמוה אף יותר. לדבריו, "בעת כהונתי כשופט, עו"ד מיארה הופיעה בפניי, וזכור לי שעשתה כן בתיק עקרוני שנדון בפני בית המשפט העליון... לגבי צו איסור פרסום... באותו עניין הציגה עו"ד מיארה טיעון מקיף, מלומד וממצה".

יש לציין כי מלצר הפנה למספר ההליך גם בתיק זה, אבל גם הפניה זו היא שגויה.

על בסיס שני התיקים הללו, מלצר כתב כך: "בכל האינטרקאציות הללו, שהיו לי עם עו"ד מיארה, היא נתגלתה כבעלת ידע משפטי רב, כשקולה וכאחראית, כטוענת בשום שכל, בטוב טעם ובניחותא, ועל הכול כבעלת יושרה".

די בכך כדי לתמוה על המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, שמסתפק בהיכרות כה רפה ומקרית על־מנת להמליץ על מועמדת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שהוא התפקיד המשפטי הכי חשוב במדינת ישראל ואולי התפקיד הכי חשוב במדינת ישראל - הן ברמה המשפטית והן הלא משפטית.

כשלעצמו, יש לתמוה על יכולתו של השופט מלצר לזכור לפרטי־פרטים את הטיעון של בהרב־מיארה מלפני עשור ומלפני שני עשורים וחצי, עד כדי כך שהוא אף זוכר את האינטונציה של בהרב־מיארה והטיעון שלה שהיה "בניחותא", ולגמור את ההלל על כישוריה והופעתה.

המקרה השני שאליו מתייחס מלצר הוא תיק מלפני עשור שעסק בערעור אזרחי של עיתון "הארץ" בנוגע לצו איסור פרסום שהוציא בית המשפט המחוזי בעניין חשיפת מקור משטרתי. בתיק זה, שבו ישב השופט מלצר בראש ההרכב, התקיימו חמישה דיונים - כאשר רובם עסקו בניסיונות להגיע לפשרה מוסכמת אודות הסרת צו איסור הפרסום (הניסיונות לא צלחו).

אלא שבדיקת גלובס מעלה כי בשניים מתוך חמשת הדיונים מי שטענה בשם המדינה היא בכלל עו"ד מיכל ברנדשטיין מפרקליטות המדינה, ולא עו"ד בהרב־מיארה מפרקליטות המחוז; ואילו בשלושת הדיונים הראשונים שהתקיימו בשנת 2013, טענו בשם המדינה עו"ד גלי בהרב־מיארה ועו"ד ארנה פורגש ביחד. כאמור, רוב ככל הדיונים עסקו בניסיונות גישור ופשרה.

למעשה, בפסק הדין של השופט מלצר, הוא בעצמו ציין את עו"ד ברנדשטיין כמי שטענה בפניו במספר דיונים. "בדיונים שהתקיימו בפנינו לאחר הגשת הדוח המסכם... הודיעה לנו באת־כוח המדינה, עו"ד ברדנשטיין, על דעת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, כי המדינה משנה את עמדתה הראשונית, שהתנגדה לכל פרסום שהוא".

השופט מלצר מסר בתגובה כי "מבלי להיכנס לתכנים של המלצתי, המדברת בעד עצמה, אדגיש כי שני התיקים שאוזכרו בפנייתך היו חשובים ומשמעותיים ביותר, ובתור שכאלה - זכרתי אותם ואת הטוענות והטוענים בהם (לרבות איכותם של כתבי בי־דין וטיעוניהם) לפרטי־הפרטים".

מלצר בחר שלא להתייחס לשאלה האם סביר בעיניו להעניק המלצה לתפקיד יועמ"ש על סמך התרשמות משני תיקי ליטיגציה אזרחית מלפני עשור ושני עשורים, כאשר השופט לא יודע מי כתב את הטיעונים, ולאור העובדה שאחד מהם נוהל תוך מעורבות היועמ"ש ופרקליט המדינה דאז.

מפרקליטות המדינה נמסר: "התיק התנהל בדלתיים סגורות. בתיק ייצגו הפרקליטות המצוינות בפסק הדין. למיטב בדיקתנו, בשלושת הדיונים הראשונים הופיעו גלי מיארה, אורנה פורגש ונעמי זמרת".

מטעמה של עו"ד גלי בהרב־מיארה לא נמסרה תגובה.

כזכור, בשבוע שעבר פרסמנו כי המועמדת המובילה לתפקיד היועמ"ש, עו"ד בהרב־מיארה, העבירה רשימת המלצות מכובדת לעיון ועדת האיתור לתפקיד. הרשימה, שנחשפה לראשונה בגלובס, כוללת שורה ארוכה של שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה. עם השופטים הרשומים כממליצים, העבירה עו"ד מיארה את שמה של שופטת בית המשפט העליון ענת ברון.

כיוון שברון היא שופטת מכהנת ולאור הרגישות המובנית, ברון לא העבירה המלצה בכתב. בהרב־מיארה ציינה כי ההיכרות היא מקצועית ואישית על פני יותר מ־30 שנה. אלא שהשופטת בעצמה בתגובתה לגלובס הכחישה את ההיכרות המקצועית והוסיפה כי הבהירה זאת לבהרב־מיארה.

בתגובה באמצעות דוברות בתי המשפט נמסר: "השופטת הבהירה לעו"ד בהרב־מיארה כאשר פנתה אליה, כי בהיעדר אינטראקציה מקצועית עימה לא תוכל לתת המלצה בפן המקצועי. עם זאת וככל שתהיה אליה פנייה בעניינה מטעם הוועדה, תתייחס השופטת לפן האישיותי לנוכח היכרות אישית עימה. לא ניתנה המלצה בכתב".

מלבד הסתירה בין טענת בהרב־מיארה לבין תגובת ברון, יש לתמוה אודות עצם צירופה של ברון כממליצה עבור מיארה לתפקיד יועמ"ש, כאשר שופטת בית משפט עליון מכהנת תתייחס רק "לפן האישיותי" של המועמדת.

עו"ד בהרב־מיארה בחרה שלא להגיב גם לעניין זה.

המועמדת שזוכה לתמיכת האגף הפרוגרסיבי

עו"ד גלי בהרב־מיארה מהווה כתב חידה. במיוחד בהתחשב בשורת ההמלצות של שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, ומנגד תמיכת שר המשפטים גדעון סער.

מלבד השופטים המכהנים עוזי פוגלמן, דפנה ברק־ארז וענת ברון, עו"ד בהרב־מיארה זכתה גם להמלצת נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת בדימוס דורית ביניש; וכן שופטי העליון לשעבר עדנה ארבל, מני מזוז, צבי זילברטל וחנן מלצר, זאת לצד ממליצים חשובים נוספים. הערכה מושכלת היא כי ריבוי ההמלצות של שופטי העליון נועדו לשכנע את יו"ר ועדת האיתור השופט אשר גרוניס כי בהרב־מיארה כשירה לשמש בתפקיד.

לעו"ד בהרב־מיארה אכן יש רקורד ברור, והיא אף ישבה במספר ועדות חשובות. אולם עמדותיה בליבת העשייה של היועמ"ש אינן ידועות. היא כלל לא התבטאה בנושאים ציבוריים ומשפטיים שנויים במחלוקת. בלית־ברירה אנו מנסים לגלות את עמדותיה על סמך ההתגייסות המרשימה של האגף הפרוגרסיבי של בית המשפט העליון לטובתה.

ייתכן כי ההמלצות לא מלמדות דבר, ומדובר בהמלצות נימוס או מקצועיות בלבד. אך יש להצטער כי הציבור הרחב מקבל "יועמ"ש בשק" ומנחש את עמדותיה על סמך המלצות משונות, במקום לשמוע את העמדות מהמועמדת בעצמה.

תגובת הפרקליטות

לאחר פרסום הכתבה, שלחה הפרקליטות תגובה מעודכנת האומרת כי "בהמשך לכתבה שפורסמה לגבי הופעתה של פרקליטת המחוז דאז גלי מיארה בתיק שהתנהל בדלתיים סגורות, אנו מבהירים כי פרקליטת מחוז ת״א דאז גלי מיארה הובילה את הטיפול בתיק והייתה מעורבת בכל שלביו באופן אישי. בשלב הערעורים, אליו מתייחסת הכתבה, פרקליטת המחוז דאז יצגה את המדינה בבית המשפט העליון בדיונים הראשונים של ההליך, בו הופיעו לצידה גם הפרקליטות נעמי זמרת וארנה פורגש. עו״ד ברדנשטיין הצטרפה להליכים לאחר מספר חודשים ובשלב מאוחר יותר".