לידיעת בנט וליברמן: בבריטניה ובצרפת מפצים בעלי עסקים שנפגעו

בזמן שראש הממשלה נפתלי בנט דוחף לקידום חבילת סיוע לעסקים שנפגעו מגל הקורונה הנוכחי, במשרד האוצר עומדים עדיין בסירובם, ונחושים להימנע מהטלת מגבלות שכרוכות בפיצויים כספיים למשק. סגר רשמי לא הוטל, אבל בעלי עסקים כבר מדווחים על פגיעה בהכנסות ועל קושי בשיבוץ עובדים למשמרות בשל הבידודים הנרחבים. מדינות כמו אנגליה וצרפת כבר הולכות לכיוון של רשת ביטחון למשק, אבל באוצר מקווים להסתפק לעת עתה בחוק ימי בידוד לעצמאים, שיעלה לאישור ועדת השרים ביום ראשון הקרוב.

ירידה של 40% בתנועת הלקוחות

את הקריאה שמשמיעים כעת בעלי העסקים בישראל בנוגע לאובדן ההכנסות וה"סגר-דה-פקטו" כתוצאה מהבידודים והחשש ממגפת הקורונה השמיעו בעלי עסקים בבריטניה לפני יותר משבועיים. בריטניה מקדימה את ישראל, ואת העולם, בתחלואת וריאנט האומיקרון. שיעור התחלואה בקורונה שנרשם בישראל בשבוע האחרון, נרשם בבריטניה כבר באמצע חודש דצמבר.

  

כתוצאה מכך, נדחו מסיבות, ארוחות חג מולד בוטלו, תושבים רבים חששו לצאת מהבתים ולהיכנס למקומות צפופים, ובעיקר עסקים במגזר האירוח והמזון בממלכה המאוחדת התלוננו על ירידה חדה בהכנסות, דווקא בחודש שאמור להיות רווחי במיוחד. הלובי של איגוד המסעדות הציג נתונים לפיהם חלה ירידה של כ-40% בתנועת הלקוחות באמצע חודש דצמבר.

הממשלה הבריטית, שלא הטילה מגבלות משמעותיות על החיים הציבוריים (בדומה למצב בישראל), ושאינה דורשת הצגת תו ירוק בכניסה למסעדות ולבארים (בניגוד למצב בישראל), הגיבה לדרישה בחבילת פיצוי לעסקים אלה. שר האוצר הבריטי רישי סונאק, הודיע בסוף דצמבר על הזרמה של כמיליארד ליש"ט (4.2 מיליארד שקל) למשק. לפי התוכנית, מוסדות בתחום המזון והאירוח יוכלו לקבל פיצוי מהממשלה הבריטית של כ-6,000 ליש"ט בעקבות אובדן ההכנסה כתוצאה מהתפשטות הנגיף בחודש דצמבר.

מדובר במענק שאינו כולל שימור עובדים, כפי שהיה במהלך הסגרים הקודמים, אז בעלי עסקים קיבלו מהמדינה מענקים בכדי להמשיך ולהעסיק עובדים ולמנוע מיתון חריף במשק.

בנוסף, הממשלה הבריטית הודיעה על תמיכה של 250 מיליון ליש"ט במוסדות תרבות ובשלטון המקומי, בגלל השפעות המאבק בווריאנט האומיקרון. הממשלה הודיעה גם כי תיקח על עצמה את תשלום ימי המחלה לחברות קטנות ובינוניות, בעקבות עובדים שייעדרו עד שבועיים מהעבודה בגלל מגפת הקורונה.

הממשלה תכסה על ההפסדים

גם במקומות אחרים באירופה הממשלות נחלצו לעזרת המגזר העסקי. בצרפת הודיעה הממשלה בשבוע האחרון של דצמבר על תוכנית סיוע חדשה לעסקים שנפגעים בשל התפשטות וריאנט האומיקרון. הממשלה הצרפתית הודיעה כי תסייע בעלויות הקבועות של עסקים כמו סוכנויות תיירות, קייטרינג ותחום האירועים למי שיוכיח ירידה של יותר מ-50% במחזור העסקים, בהשוואה לשנים הקודמות.

לחברות שבהן פחות מ-50 עובדים, תכסה הממשלה עד 90% מההפסדים הנובעים מהעלויות הקבועות, ולחברות שבהן יותר מ-50 עובדים תכסה כ-70% מההפסד התפעולי. הסיוע יהיה מוגבל, וייקח בחשבון מענקים קודמים, כך שאף חברה לא תוכל לקבל בסך הכל יותר מ-12 מיליון אירו מהרשויות מתחילת המגפה. בעלי מלונות ומסעדות באתרי סקי נפגעו, בין היתר, מההחלטה הצרפתית לאסור כניסת תיירים בריטיים בתחילת דצמבר.

בגרמניה, הממשלה עומדת בפני לחץ הולך וגובר מצד העסקים לפצות אותם על עונת חג מולד "אומללה" מבחינת מכירות, בין היתר בשל הצורך לבדוק "תו ירוק" בכניסה והגבלה על מספר המבקרים. לפי נתונים שפורסמו בתקשורת המקומית, החנויות רשמו ירידה של 37% במחזור בדצמבר האחרון, בהשוואה לדצמבר 2019, לפני פרוץ המגפה. כעת, חוקים חדשים שאימצה הממשלה ושיכריחו גם מי שחוסן בשתי מנות בלבד להציג בדיקה שלילית עדכנית לפני כניסה למסעדה יכולים לפגוע גם בתחום הגסטרונומיה. בגרמניה, כמו בישראל, בחרה הממשלה שלא להזרים סיוע כספי למגזר העסקי.

בעקבות כך, הממשלה הגרמנית הודיעה על סיוע מיוחד שיינתן בהמשך השנה, לעסקים ולעצמאים שנפגעו מההגבלות שהוטלו לפני וסביב חג המולד. כך למשל, מי שעוסקים במכירת זיקוקים (עסק משמעותי בגרמניה משום שהמכירה מותרת רק לקראת השנה החדשה), שיוכיחו כי סבלו מירידה של יותר מ-70% בהכנסות, יוכלו לקבל עד ל-90% מהוצאותיהם בחודש דצמבר.

כך גם מי שמתפרנסים מהפעלת דוכני מזון, מכירת בגדים או אטרקציות בשווקי חג מולד. בגרמניה פועלת עדיין תוכנית הסיוע הרביעית לעסקים, שנועדה להושיט עזרה למי שלא התאוששו ממשבר הקורונה ושיכולים להוכיח כי המשבר הוביל לקריסה בהכנסות שלהם. גרמניה גם ממשיכה בתוכנית שימור העובדים שלה ("המודל הגרמני") המסבסד שמירת עובדים מועסקים לחברות שבוחרות בכך, בעיקר בתחום האירוח והטיולים. המדינה גם הכריזה בעבר על תוכנית "התחלה מחדש ב-2022", שבמסגרתה יכולים עצמאים שנפגעו משבר ומתחילים מחדש לבסס את עסקיהם, לקבל עד 4,500 אירו במענק לשלושה חודשים השנה. עם זאת, לעומת התוכניות הקודמות שנועדו לעזור לעצמאים, תוכנית זו ואחרות סבוכות יותר, דורשת אישורים והוכחות רבות, ומתאפשרת רק באמצעות רואי חשבון מורשים המגישים את הבקשות.

הבדלי הגישות בין בנט לליברמן

בינתיים בישראל, כמו בגל התחלואה הקודם, משרד האוצר והשר העומד בראשו, אביגדור ליברמן, מהווים את הסמן הימני נגד סגירת המשק. מצד שני, נראה שראש הממשלה, נפתלי בנט, מוביל גישה זהירה יותר שמצודדת בפיצויים. התנגדות האוצר ומשרדים נוספים לסגור את המשק ולחזור לשלם פיצויים לעסקים או דמי חל"ת לעובדים, היא כנראה זו שמונעת כיום יציאה לסגר. מבחינה כלכלית קרה, הטלת מגבלות עלולה שוב לפגוע בצמיחה ולהגדיל את הגירעון, אבל מאחורי הנתונים ישנם עסקים שטוענים שללא תמיכה הם יקרסו, דבר שייפגע בנתוני המאקרו גם כן.

מבחינת האוצר, רוב המשק השירותי נפגע פחות כרגע ועדיין מתנהל לצד האומיקרון. לשיטתם, רק במידה שיהיה אירוע קיצון, כמו וריאנט חדש וקטלני במיוחד, יהיה צורך בסגל כולל על המשק. במקרה כזו, הפיצויים יינתנו במתכונת דומה לזו שהכירו העסקים מהגלים הקודמים, כמו פיצויים לעסק שהמחזור שלו נפגע ביותר מ-25%. אבל בינתיים, כל עוד זה תלוי באוצר, נושא הפיצויים כלל לא על הפרק, למעט הסיוע שנקבע לענף תיירות הפנים והמשא ומתן עם חברות התעופה. גם ממשלות בחו"ל לא ממהרות כיום להטיל מגבלות ומנסות לחיות לצד האומיקרון, בניגוד אולי לסבבים הקודמים של הקורונה בשנה שעברה, ומעדיפות לחכות לראות מה יקרה לתחלואה בשבועות הקרובים.