הגיע הזמן שהממונה על התחרות תחקור את השפעת התאגידים הגלובליים על ישראל

לאחרונה אישרה הממשלה את מינויה של עו"ד מיכל כהן לממונה על התחרות, אחד התפקידים החזקים והחשובים במשק הישראלי. הממונה על התחרות היא הקברניטה המכוונת ספינה דרמטית להתפתחות המשק הישראלי. הממונה היא זו שקובעת את יעדיה של הרשות לשנים הקרובות, היא זו שמתווה את דרכה והיא זו שתצטרך לתת את הסברים לציבור על פעולותיה.

מי שמכיר את הממונה החדשה, יודע שצפויות לנו שנים מאוד מעניינות ומורכבות. לממונה מצופה תקופת כהונה מאתגרת בה היא תיאלץ לנווט בין הלחצים הציבוריים לאלה הפוליטיים, לנקות את רעשי הרקע ולקבל את ההחלטות המיטביות למשק הישראלי בכדי להצעידו קדימה. מקובל על כולם שתחרות בריאה היא אבן-יסוד למשק בריא ומתפתח.

הסיכון שמאמציה של הרשות יופנו לכיוון שגוי הוא גדול מאוד

אם סנונית אחת מבשרת על בוא הסתיו, פעולותיה של הממונה החדשה עד כה מרמזות שצפוי לנו חורף מאוד סוער. בחודשים האחרונים אנו עדים לרשות הרבה יותר לוחמנית, עיקשת ובועטת, ובעיקר רשות מאוד אמיצה וחלוצה בפעולותיה - ויחד עם זאת רשות מאוד מסוכנת. הסיכון שמאמציה של הרשות יופנו לכיוון שגוי הוא גדול מאוד, והנזק הפוטנציאלי למשק הישראלי כתוצאה מכך יהיה עצום.

את יריית הפתיחה לפעילותה של הרשות ראינו עוד בשבתה של עו"ד מיכל כהן כממלאת-מקום. על אף זמניותה בתפקיד בעת ההיא, או יש שיגידו שדווקא לאור זאת, פתחה באומץ רב בחקירה רחבת-היקף ויוצאת דופן בענף המזון, כזו שלא נראתה עד כה, ואין ספק שהביאה לבלימת עליית המחירים ולו לטווח קצר.

מי שמכיר מעט טת כהן ומכיר את המתרחש במסדרונות רשות התחרות, יודע שחוקרי הרשות לא נוהגים להופיע בשש בבוקר בפתח בתיהם של המנכ"לים הגדולים במשק אם הם לא יודעים מה ימצאו שם. ואכן, מהמעט שכבר שמענו נראה כי "החגיגה" רק התחילה, ואנו עומדים בפתחן של חקירות נוספות.

במקביל, אנחנו עדים להקשחת עמדות וחזרה ממדיניות קודמת שמטרתה הייתה להקל על הנטל הרגולטורי-בירוקרטי. לאחרונה פורסמה להערות הציבור טיוטת גילוי דעת 1/22 בעניין הסדרי הכתבת מחיר אנכית. טיוטת גילוי הדעת נועדה להחליף את גילוי הדעת הקודם בנושא ומהווה הקשחת עמדות משמעותית, וחזרה לאחור במדיניות הקלת הנטל הרגולטורי. צעד קדימה, שניים לאחור.

התעלמות מגורמים בינלאומיים לא תסייע להפחתת יוקר המחיה

רשות התחרות נמצאת תחת מתקפה ציבורית וממשלתית. האתגר האמיתי שלה לשנים הקרובות יהיה לנקות את רעשי הרקע והלחצים המופעלים עליה ולהתמקד בפתיחתו של השוק לתחרות גלובלית אמיתית על-ידי פתיחת גבולות המסחר. כולנו גילינו בתקופת הקורונה את מה שכבר ידענו היטב - העולם הוא גלובלי, וגבולות הפתוחים ליבוא של וריאנטים חדשים, צריכים להיות פתוחים גם ליבוא חופשי של סחורות ומוצרי צריכה.

חקירות הנוגעות ליוקר המחיה הן חשובות, ואנחנו צפויים לראות עוד הרבה מהן בשנים הקרובות, אבל אסור לנו לשכוח שהבסיס להתנהלות נכונה של המשק הוא בהסרת החסמים ומתן אפשרות לפתיחת הגבולות ויבוא ללא הגבלות מלאכותיות בלי "לשפוך את התינוק עם המים". חקירות רק נגד גורמים מקומיים והתעלמות מגורמים בינלאומיים לא יועילו בהשגת המטרה של הפחתת יוקר המחיה, אולי להפך.

צריך לשבח את הממונה החדשה על התחרות, שמקדמת בעוז רפורמות רבות לפתיחת השווקים לתחרות ומתערבת ביחסי הסחר בין היצרנים הבינלאומיים לבין המשווקים בישראל. כך לדוגמה מקדמת הממונה בימים אלה רפורמה שתקל על יבוא מוצרי בשר לישראל, לצד רפורמות קודמות ליבוא מוצרי טואלטיקה, יבוא אישי של מוצרי צריכה שונים והפחתת מכסים ומכסות על מוצרי חלב וחקלאות. כמו כן, הרשות התערבה ביחסי המסחר בין קולגייט פלמוליב לשסטוביץ, ובימים אלה היא בוחנת את התנהלות היבואן המקומי של מוצר לגו העולמי.

יש להתאים את תפיסות התחרות המסורתיות בישראל לעולם החדש

פתיחת הגבולות הביאה אלינו גם את ענקיות הטכנולוגיה והמסחר הבינלאומיות. הגיעה העת שרשות התחרות תפעל באותה נחישות שהיא פועלת מול החברות המקומיות גם אל מול תאגידי הענק הבינלאומיים.

רק בחודש שעבר הטילה רשות התחרות האיטלקית קנס עצום בגובה של 1.3 מיליארד דולר על אמזון בגין ניצול מעמדה לרעה והפרת דיני התחרות המקומיים. עוד קודם לכן הטילה הנציבות האירופית קנס חסר תקדים בהיקפו של 2.4 מיליארד דולר על חברת גוגל בגין הפרה של דיני התחרות האירופיים.

נראה כי בעוד שרשויות תחרות שונות ברחבי העולם אינן מהססות לפעול בנחישות כלפי תאגידים מונופוליסטיים גלובליים, רשות התחרות הישראלית נשארת עדיין בגבולות הנוחים והמצומצמים של מדינת ישראל ומהססת לנקוט נגדם צעדים שהייתה נוקטת בקלות יתרה נגד בעלי מעמד דומיננטי ישראליים.

התנהלות זו יוצרת תחושת אי-נוחות קשה, שבעוד שהרשות מגמגמת מול כוחות גלובליים עצומים, היא נלחמת בשצף קצף נגד כוחות פעוטים יחסית, בהשוואה עולמית, בישראל הקטנה, שלעתים חייבים להשתמש בכוחות שיש בידם כדי להיאבק מול התאגידים הגלובליים העצומים.

טוב תעשה הרשות אם תפנים את העובדה שהמשק הישראלי הקטן הפך מזמן לחלק מהעולם הגלובלי, ובהתאם לכך יש להתאים את תפיסות התחרות המסורתיות בישראל לעולם החדש, כדי שלא להחליש את התאגידים המקומיים ולהביא באמת תועלת תחרותית לציבור הישראלי ש"מכור" לתאגידים הגלובליים.

הכותב הוא עורך דין, שותף מייסד של משרד יוסי לוי ושות'. ייצג את משרדי האוצר, תשתיות, תחבורה ואיכות הסביבה במשך כעשור במכרזים שונים