לא לעכברי מעבדה: הפיתוח שיבחן תרופות על "אדם שיורכב על שבב"

בתחילת שנות ה-2000, קמו מספר חברות פיתוח תרופות בישראל שהקדימו את זמנן. קומפיוג’ן ורוזטה ג’נומיקס פיתחו מערכות חישוביות לגילוי ותכנון ממוחשב של תרופות, מה שהיום היו קוראים לו ביג דאטה ובינה מלאכותית, אבל אז בינה מלאכותית נחשבה למדע בדיוני, והמונח ביג דאטה עוד בכלל לא הומצא.

רוזטה ג’נומיקס, שהקים ד"ר צחון בנטואיץ’ על בסיס המחקרים של אביו צבי, זכתה להצלחה מדעית אדירה כשגילתה כמות גדולה של "ג’אנק DNA", כלומר DNA שבאותו הזמן לא היה ברור מה הוא עושה. אולם, בהדרגה הסתבר שה-DNA הזה מנהל תהליכים רבים בגוף, בין היתר של בקרה על גנים אחרים. רוזטה רשמה פטנטים על כל הרצפים הללו, אבל למרות ההישג המדעי האדיר, ולמרות שהונפקה בנאסד"ק, היא לא הפכה להצלחה מסחרית, ובסופו של דבר נמכרה ב-10 מיליון דולר.

כעת בנטואיץ’ חוזר עם חברה חדשה - קיוריס (Quris), וחזון לא פחות מלהיב וחדשני בתחום פיתוח התרופות באמצעות בינה מלאכותית.

"רוזטה הקדימה את זמנה", אומר בנטואיץ’ בראיון לגלובס. "עם קיוריס הדגש שלנו היום הוא כן לעשות דברים שמקדימים את זמנם, אבל להיות גם פרקטיים".

קיוריס הוקמה רשמית בתחילת 2020 על ידי בנטואיץ’ ויוסי הרן. עם הקמתה גייסה 9 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו קובי ריכטר, מתיו ברונפמן, משה ינאי ורמי אונגר. בחברה מעורבים שמות מרשימים ביותר - חתן פרס נובל אהרון צ’חנובר הוא המוביל המדעי; פרופ’ בוב לנגר מ-MIT, גורו בתחום ההנדסה הביו-רפואית וממייסדי חברת החיסונים מודרנה, נמצא בועדה המדעית המייעצת.

"הקבוצה הזו ליוותה אותי גם ברוזטה ג’נומיקס, קבוצת מאוד מכובדת של מדענים".

גיוס של 19 מיליון דולר

קיוריס הודיעה השבוע על גיוס של 19 מיליון דולר, אחד מגיוסי הסיד הגדולים לחברת ביומד. הסבב הובל על ידי Welltech Ventures, ובהשתתפות
iAngels, GlenRock Capital ומשקיעים פרטיים נוספים.

"אני רופא בהכשרתי, אבל יזם כבר הרבה שנים. קיוריס היא החברה הרביעית שלי", הוא אומר. בנטואיץ’ מקיף את תחום המידע והבינה המלאכותית לעולם מדעי החיים מכמה וכמה כיוונים. "אבל אחד האגוזים הקשים ביותר, רק עכשיו מתחיל להתפצח. זו בעיה שאפשר להגדיר במשפט אחד, אבל היא המפתח לקפיצה אדירה קדימה וחיסכון כספי עצום בתחום פיתוח התרופות - היכולת לנבא מראש איזו מולקולה תהיה יעילה ובטוחה בגוף האדם. זו הבעיה הכי לא פתורה, ורק בה אנחנו מתעסקים".

בנטואיץ’ מציין כי בינה מלאכותית יכולה להביא תועלת לתחום פיתוח התרופות במגוון דרכים, כאשר כל חברה תורמת את חלקה וביחד כולן יכולות להביא את המהפכה. כמה מאלה הגיעו תוך שנים ספורות לגיוסים של מאות מיליוני דולרים פי שוויים גבוהים.

"כל החברות הללו מביאות לשיפור בתחום של גילוי תרופות, אבל אחרי שהן מגלות במהירות וביעילות תרופות חדשות שמועמדות להיות תרופות - איך בודקים אותן? היום זה נעשה בתרביות תאים. תרופה שנראית יעילה בתרבית, בודקים אותה בעכברים. זו שיטה לא טובה. היא גם עולה המון כסף, וגם לא נותנת תחזית מוצלחת - אולי רק שתי תרופות שמצליחות בעכברים גם עוברות בהצלחה ניסויים בבני אדם. נניח שאומרים לך ‘אנחנו נבנה עשרה גורדי שחקים, שמונה יקרסו ואת תגורי במה שנשאר עומד’".

 ד''ר צחון בנטואיץ', מנכ''ל ומייסד קיוריס / צילום: יח''צ

רכיבי אדם מוקטנים

אז מה עושים? "יש שלושה רכיבים לפתרון. אחד מהם הוא תחום טכנולוגיה שהגיע לבשלות בשנתיים האחרונות, ונקרא ‘איבר על שבב’. ניתן לדמות איברים תלת-ממדיים שמכילים את כל רוב הרכיבים של איבר של אדם, אבל קטנטנים, אולי בגודל של שלושה מילימטר. כבד קטן, מוח זעיר ממש. כמובן שזה לא מוח שחושב מחשבות, אבל הוא מדמה את היחסים בין התאים השונים של המוח הרבה יותר טוב מתרבית תאים, וטוב יותר מעכבר.

"אנחנו משפרים את הטכנולוגיה הזו, לייצר פלטפורמה שאנחנו קוראים לה ‘אדם על שבב’, כלומר חיבור של מספר ‘איברים על שבב’ יחד. אנחנו בעצם עושים ‘מחזור דם’ זעיר שמאפשר לחבר נניח כליה זעירה עם כבד זעיר, ואז כשאנחנו שמים את התרופה על האיברים, הכבד מפרק אותה והכליה מפרישה אותה ואפשר לדמות ממש את האופן שבו היא תפעל בגוף, תתפרק ותסולק, ומכאן לנבא את היעילות שלה ואת הרעילות שלה".

אבל ליצור איבר על שבב אחד, אומר בנטואיץ’, זה כמו לבדוק את התרופה בניסוי קליני של מטופל אחד. "זה כבר יותר טוב מעכבר, אבל אנחנו רוצים יותר אנשים. אז יצרנו שיתוף פעולה אסטרטגי בלעדי עם ה-New York stem cell foundation, שותפות שמאפשרת לנו להפיק מתאי גזע המון איברים זעירים שמייצגים המון אנשים שונים.

"הרכיב השלישי של הטכנולוגיה שלנו וזה שבו אנחנו באמת שונים, הוא רכיב הבינה המלאכותית. נניח שאנחנו יודעים על קיומן של אלף תרופות שידועות כבטוחות, ועוד אלף תרופות שידועות כלא-בטוחות, ואנחנו מריצים אותן על האנשים-על-שבב שלנו, עם הגיוון הגנטי. אנחנו אולי נוכל לקבל מערכת בינה מלאכותית שמתחילה לדעת איך נראית תרופה לא בטוחה, ואיך נראית תרופה בטוחה. הבינה המלאכותית תבדיל ביניהן, ותבין מה מייחד את הבטוחות מבחינת המבנה המולקולרי שלהן. זה בעצם העתיד שאנחנו שואפים אליו".

מהיכן לוקחים את המידע על תרופות שנכשלו והצליחו?
"בהתחלה, מניסויים קליניים קודמים. למשל, יש רשימה של 1028 תרופות שלא בטוחות לשימוש בגלל רעילות לכבד. בהמשך, אנחנו מקווים ליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות פארמה, שיספרו לנו על תרופות שנכשלו אצלן, ואולי הדברים לא פורסמו במלואן. היום אנחנו נמצאים בדיונים לגבי שיתופי פעולה עם חברת פארמה מ-5 הגדולות, ועוד אחת שגם היא בין 20 הגדולות, בתקווה ששיתוף פעולה ראשון יחתם בקרוב, ואם כן אז הוא יכלול אופציה בשווי של 15 מיליון דולר עבור שימוש בלעדי בטכנולוגיה שלנו רק לחקר הבטיחות, רק של תרופה אחת, למשך חמש שנים בלבד. אז עוד לפני שבאמת יצאנו לדרך, כבר חברה מהגדולות בעולם אומרת שזו טכנולוגיה ששווה אופציה".

 פעילות הפיתוח בקיוריס. בין תל אביב לבוסטון / צילום: יח''צ

חיסכון לחברות הפארמה

איך בונים מודל עסקי סביב טכנולוגיה כזו? בעיקר שיתופי פעולה, או גם פיתוח של תרופות בעצמכם?
"שיתוף הפעולה עם חברות פארמה הוא מודל עסקי מאוד ברור. חברות הפארמה מפסידות היום 100-700 מיליון דולר פר-תרופה בתהליך הפיתוח, רק בגלל בעיות בטיחות. אנחנו אומרים להן - תשלמו נניח 60 מיליון דולר כדי לחסוך 700. אנחנו מאמינים ש-60-100 מיליון דולר זה המחיר הראוי פר-תרופה, ויש המון תרופות.

"אבל הדגש האמיתי שלנו הוא על מוצרים משלנו, שאולי בהמשך גם נביא לשיתוף פעולה. יש לנו שתי תוכניות פיתוח כאלה שכבר התחלנו בהן. האחת היא בתחום האיקס השביר (מחלה גנטית במאופיינת בליקויים קוגניטיביים). מבין המחלות הנדירות, היא אחת השכיחות, וגם חברות ענק כמו נוברטיס ורוש ניסו לפתח תרופות עבורה, ללא הצלחה. למחלה הזו אין בכלל מודל מקביל בעכבר, מה שמאוד מקשה על פיתוח תרופות עבורה.
"רכשנו את הזכויות לפיתוח של תרופה שהתגלתה על ידי פרופ’ ניסים בנבנישתי מן האוניברסיטה העברית, שהוא מוביל עולמי בפיתוח מודלי מחלה מבוססים על תאי גזע. אנחנו עושים אופטימיזציה של התרופה במערכת שלנו. כל החברות בתחום הבינה מלאכותית לפיתוח תרופות, מפתחות גם תרופות משלהן. אמנם זה דורש השקעה מאוד גדולה ומבנה אחר לגמרי של חברה לעומת אפשרות של חברת שירות בלבד, אבל שם גם נמצא הפוטנציאל הגדול לרווח".

הבשלה של כל חברות הבינה המלאכותית לפיתוח תרופות יחד, תוביל למהפכה בפיתוח התרופות שגם אנחנו המטופלים הפוטנציאליים נרגיש אותה?
"זו תהיה רעידת אדמה. כך אני מאמין ומאמינים גם אנליסטים של התחום. תרופות יפותחו בהשקעה של עשרות ולא מאות מיליוני דולרים, ותהליך הפיתוח יהיה הרבה יותר קצר. נראה הרבה יותר מוצרים מגיעים לשוק בקצב שבו הגיע החיסון לקורונה".

החברה ממוקמת היום בישראל ובבוסטון. פעילות הבינה המלאכותית היא בישראל, ואילו החלק הביולוגי הוא בבוסטון. "עד היום חברות ביומד ישראליות העבירו לארה"ב רק את פעילות השיווק, וכנראה שזה לא מספיק כדי ליצור את הקשרים הטובים באמת עם חברות הפארמה הגדולות, שנוצרים ממפגש בקפה השכונתי בבוסטון ובכנסים מדעיים, בשלבים המוקדמים יחסית של החברה. המחיר הוא ניהול של הפיתוח בשתי מדינות, ברמה שאנחנו מזיזים מפה את הרובוט שמטפטף תמיסה במעבדה בבוסטון או מסתכלים מבוסטון דרך מיקרוסקופ שנמצא בתל אביב. אנחנו חווים גם בתחום הזה דברים שהם באמת בחזית". 

קיוריס 

תחום פעילות: ניבוי יעילות ובטיחות של תרופות באמצעות איברים זעירים על שבב ובינה מלאכותית
היסטוריה: הוקמה ב־2020
מייסדים: צחון בנטואיץ’ ויוסי הרן
יועצים בולטים: קובי ריכטר, פרופ' בוב לנגר, פרופ' אהרון צ'חנובר
גיוס הון: 28 מיליון דולר (19 מיליון דולר השבוע)