לראשונה בישראל: פנסיה מבוססת על עקרונות פיתוח בר קיימא

לראשונה בישראל: בקרוב יוכלו החוסכים לפנסיה לבחור להפקיד את כספם במסלול בר קיימא, המתבסס על 17 עקרונות הקיימות והסביבה של ארגון האו"ם. כך, הודיע היום (ג') ד"ר משה ברקת, המפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, בכנס "סביבה 2050" שהתקיים בתל אביב. הגופים המוסדיים המנהלים קופות פנסיה, יוכלו לפתוח קופה נוספת העומדת בסטנדרט בינלאומי של עקרונות ה-SDG’s של האו"ם (יעדי פיתוח בר קיימא), בנוסף למסלולים הקיימים, ולא במקום אחד הקיימים. לצד אלו, יאפשר פתיחת מסלולי סביבה וקיימות במוצרי חיסכון ארוך טווח שאינם פנסיה, כגון גמל, פוליסות חיסכון ועוד.

ברקת מאפשר כעת לגופים המוסדיים, לאחר מה שהוא מכנה "חשבון ארוך" במשרדו, לפתוח שני אפיקים שונים שיאפשרו לחוסכים להימנע מהפקדת כספם באפיקים בהם ישנן חברות שמוצריהן פוגעים בעקרונות קיימות, וכך למשל לא לתמרץ באמצעות קופות הפנסיה השקעות בגופים מזהמים. הגופים המוסדיים יוכלו לפתוח מסלול קיימות בפנסיה, המושתת על עקרונות הפיתוח הבר קיימא של האו"ם.

לא מדובר רק בעקרונות סביבתיים, אלא גם בחברות שלצד מודל הרווח שלהן פועלות ליישום עקרונות עקרונות דוגמת שוויון מגדרי, חינוך לכל, אפס רעב בעולם, מיגור העוני, צמצום האי שוויון, ערים וקהילות בנות קיימא, כלכלה מעגלית, מים נקיים ותשתיות תברואה, אנרגיה ירוקה, מיחזור, והתמודדות עם שינויי האקלים. על בסיס העקרונות הללו, יוכלו המוסדיים שיחפצו בכך, לפתוח מסלול פנסיה שאחד מהקריטריונים שלו, בין היתר, הוא אי השקעה בדלקים מאובנים.

ברקת מעדיף לנתב את הגופים המוסדיים להשקעות מבוססי היעדים לפיתוח בר קיימא של האו"ם (SDG’s) ולא ESG, שכן לדבריו מדובר העקרונות המגדירים יעדים וערכים ברורים המוגדרים לפי ארגון האו"ם, שניתן לפעול לפיהם ומאפשרים הגדרה של כלי מדידה, ובדיקה של עמידת הגופים השונים בקריטריונים לפי מדדים כמותיים. זאת בניגוד מדדי ESG הצוברים פופולריות בעולם, אך גמישים מאוד ונתונים לפרשנות רחבה מדי באשר לערכים החברתיים לא ברורים או מוגדרים, אותם הם מאפשרים להכניס תחת מטרייה אידיאולוגית.

לצד מסלול הפנסיה החדש, ברקת יאפשר למסלולי החיסכון שבהם אין חובת הפקדה כמו קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון, לייצר אפיק של השקעות סביבתיות וקיימות, ולהתרכז בעולמות הסביבה והאקלים בלבד.

"אנחנו ב'מאני טיים'", אמר היום ברקת בכנס "סביבה 2050". "לא כולם מבינים את זה כי הם חושבים שממשלות יזיזו את הדבר הזה. לממשלות אין מספיק כסף כדי להזיז את הדברים בטווח הזמן הנדרש, למרות שהן האחראיות. מה שיכול לגרום לתזוזה, זה הכסף המוסדי, בכל העולם. כשמתסכלים על המספרים של ההשקעות שנדרשות מול התקציבים של המדינות, המספרים לא מסתכמים. צריך להביא את הטריליונים שמנוהלים בחסכונות כספי הציבור ולתעל אותן למקום הזה. בעולמות האלו יש רווח גדול והזדמנות עסקית, ואנחנו מתכוונים לדחוף לשם את המוסדיים שלנו".

בארגוני הסביבה, פועלים זמן רב מול הרגולטורים ומול המוסדיים כדי לייצר מסלולי השקעה נקיים מדלקים מאובנים, המחוללים הראשיים של ההתחממות הגלובלית. באמצעות פורום שהקימו תחת השם ״כסף נקי״, פנו הארגונים מספר פעמים בעבר גם לברקת. כעת, הם מברכים על הצעד, ומקווים שמדובר בסנונית ראשונה בלבד. ״מברכים על ההכרה בחשיבות ובדחיפות של הפניית השקעות, ובפרט ההשקעות של הגופים המוסדיים למסלולים המתאימים עצמם ליעדי ה-SDG. מדובר בצעד נחוץ ומשמעותי בהתמודדות עם משבר האקלים", אומרת עו״ד אורלי אהרוני מומחית למדיניות אקלים ורגולציה וחברה בפורום ״כסף נקי". "נזכיר גם כי מדרג כסף נקי חשף למעלה מ-50 מיליארד שקל של השקעות פוסיליות של הגופים המוסדיים ולכן, ללא קשר לפתיחת מסלול כזה או אחר - אנו קוראים למוסדיים להימנע מהשקעות חדשות בתאגידים פוסיליים, ולתכנן את מסלול היציאה מהשקעות אלו, המאיימות על העתיד של כולנו".

אהרוני הוסיפה כי גם סטנדט הדיווח של סיכוני אקלים אותו קבע לאחרונה המפקח, צריך להפוך אמפירי ומשמעותי יותר. לדבריה, "כצעד משלים, אנו מצפים כי יוגדר סטנדרט גילוי ודיווח ביחס לניהול ההשקעות, ופרמטרים ברורים ואחידים דוגמת המתודולוגיה של ה-TCFD המאומצת היום באופן נרחב בעולם. נכון להיום, גם אחרי החוזר האחרון שהוציאה רשות שוק ההון, בו הוזכרה החובה לנהל סיכוני אקלים, לא נקבעה חובה לעמוד בסטנדרט בינלאומי כלשהו. ללא שקיפות ופרמטרים ברורים יהיה קשה מאד ליישם את המטרה לשמה קמים מסלולים אלה. הכותרת "קיימות" או יעדי ה-SDG, היא התחלה מצוינת, יש צורך בדיוק ההגדרות ואימוץ סטנדרטים ברורים כדי לאפשר יישום נכון להבדיל ממסלולי Greenwash".