"העוצמה של הגל הזה מטרידה אותי מאוד": המנכ"לית החדשה של כללית בראיון בלעדי

"הגל הזה של הקורונה מאוד מדאיג אותי כי העוצמה שלו גדולה מאוד. התרחיש הבסיסי הוא פי ארבעה חולים בקהילה מהמספר שהיה לי בשיא הגל הרביעי. אנחנו הולכים לחודש מאתגר, והפעם זו אני שעומדת בראש המערכת".

בספטמבר האחרון מונתה רות רלבג למנכ"לית שירותי בריאות כללית, לאחר פרישתו המפתיעה של המנכ"ל הקודם, פרופ' אהוד דוידסון, ונדמה שאין תקופה מורכבת יותר לכהונה הזאת - כשתחתיה כ-1,400 מרפאות, 14 בתי חולים ו-90 מוקדי רפואה דחופה. והקורונה כמובן בכל אחד ואחד מהם.

"כרגע יש אלף אנשי צוות שנעדרים בקהילה ובבתי החולים. זה שיא מתחילת המגפה. זו הדאגה המרכזית, אבל אנחנו מכילים את זה", היא מספרת בראיון ראשון מאז המינוי.

"האומיקרון מדביק גם מחוסנים. יש עכשיו (יום שלישי האחרון - ג"ו וה"ו) 87 אלף מבוטחים של כללית בקהילה שהם מאומתים לקורונה. דיברו בהתחלה על שמונה חודשים של חיסוניות בעקבות הבוסטר, ועכשיו מדברים רק על ארבעה, וישנם גם אלה שלא התחסנו כלל או לא התחסנו בבוסטר, כי חשבו שהמגפה מאחורינו".

נראה שבגל הזה הוחלט שכולם יחלו וכבר נגמור עם זה.
"אנחנו יכולים להגיד את זה, אבל המשמעות קשה מאוד, תלכי לראות מישהו שחלה קשה בקורונה. חוץ מזה, כמה זמן זה יעבוד? כמה פעמים תצטרכי לחלות עם כל הווריאנטים השונים? מי אמר שלא יהיה זן שונה מאומיקרון ויתנהג לגמרי אחרת? והאם זו ההחלטה הערכית שלנו - לתת לאנשים לחלות ולא לעשות כלום? אני אישית לא בשלה לזה בשום אופן".

מה דעתך על האסטרטגיה של הממשלה?
"אני מאוד מעריכה את העיסוק של הממשלה באינטנסיביות בסוגיה של הקורונה. אין זחיחות, אין אגו, יש קשב ורצון להגיע לפתרונות אופטימליים במציאות שכל הזמן משתנה. אין יום שאין בו לפחות שתיים-שלוש ישיבות עם גורמים בממשלה, בימים, בלילות, בסופי השבוע. הגלים לא דומים זה לזה בכלל - לא בתמהיל החולים, לא בפתרונות. כולם מנסים לעשות הכי טוב שאפשר. המערכת צריכה להגיב תוך כדי תנועה, אבל היא משפרת את יכולת קבלת ההחלטות שלה עם הזמן".

ומה אתכם? איך אתם נערכים?
"יש לנו תוכנית היערכות להיעדרות של עד 10% מכוח האדם, שזה אלפים. אנחנו גם מוצאים פתרונות לפי הצורך, למשל דרך עיבוי הדיגיטל. לגבי ניתוחים אלקטיביים - במצב היום אנחנו לא מבטלים, זה סימן חיובי.

"ההיערכות העיקרית שלנו למצב היא כמה שיותר אשפוזי בית. אנחנו מובילים את התחום הזה, והדגמנו את היכולות שלנו בתקופת הקורונה. אבל זה לא פשוט. אנחנו צריכים להתקשר לכל חולה לפחות פעם ביום. ניהול החולים בסיכון יכלול הפעם מתן תרופות מניעתיות, וזה מורכב כי צריך לוודא שהחולה מתאים לקבל את התרופה, שהוא נוטל אותה, לעקוב אחריו ולראות שהוא בסדר".

 חיסונים לילדים מתחת לגיל 12 / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo

את מקבלת מצבת עובדים שחוקה מאוד.
"העומס התפקודי, העומס הנפשי וחוסר המשאבים הם נושאים שתמיד העסיקו את מערכת הבריאות. בשנתיים האחרונות היה קשה במיוחד בכל פרמטר שהכרנו, ולכך התווספו אחוזי התמותה הגבוהים של החולים, הצורך לעבוד לבד, עם המיגון, שטופי זיעה. צריך לתמוך במטופלים כשהמשפחה לא לידם, ואז לחזור הביתה לאתגרים של כולנו - הילדים, הבידודים, ההורים הקשישים וכמובן הדאגה. עשינו המון מהלכים כדי להגיש סיוע ותמיכה, אפילו רפואה משלימה, מסאז' בתוך בית החולים.

"האנשים בחזית לא מתחלפים. אני מאוד מקווה שממשלת ישראל תדע להקל על מערכת הבריאות בצורה יותר יסודית. בינתיים זה לא מה שקורה. אנחנו מקווים שהצטיינותנו לא תהיה בעוכרינו. אני לא בטוחה שכולם יישארו במערכת".

את השחיקה של הצוות הרפואי ראינו בבירור בשביתת המתמחים האחרונה, שהסתיימה באוקטובר 2021 במתווה שעיקרו קיצור התורנויות של הרופאים הצעירים מ־26 שעות ל־18. אבל למרות ההכרה בקושי רלבג ממש לא בטוחה שצריך ליישמו. "המתמחים הם סיפור אחר. זה דיון ארוך שנים ביו רופאים מדורות שונים. בני הדור הזה, הם לא רוצים לעבוד כמו שעבדו לפני 30 שנה. אז אני חושבת שצריך להקשיב להם, בלב ובראש. בשוק העבודה היום מתרחש שינוי עמוק, לא רק אצל המתמחים. מנגד, אי אפשר עכשיו לעשות הכול בבת אחת. זה לא אחראי. זה דורש מאות רופאים שאין. למעשה ההסכם שהושג לא בר־ביצוע כרגע. יצטרכו ליישם אותו באופן מדורג מאוד, תוך הבטחה שהוא באמת ייושם בסופו של דבר".

גם בעולם פנטסטי, שבו אין מחסור ברופאים, רלבג לא בטוחה שהייתה מחבקת את המתווה. "צריך לדבר על העולם של ההכשרה. את לא יכולה להקצות לרופא פחות שעות ההתמחות ולחשוב שתקבלי אותו באותה הרמה. אז מה, תאריכי להם את ההתמחות? הם בעצמם לא רוצים את זה".

"השכר הוא תוצאה של המחסור"

המחסור בכוח אדם הוא בעיה שמטרידה מאוד את כל בכירי מערכת הבריאות, ולמעשה צריכה להטריד את כולנו. כיום מספר הרופאים ל־1,000 איש בישראל הוא 3.3 - פחות מממוצע ה-OECD. אלא שאם לא די בזה, רופאים רבים מקרב עולי מדינות ברית המועצות לשעבר, שמילאו את השורות, פורשים לגמלאות, והשיעור הזה עלול לפחות משמעותית.

יותר מזה, כיום כ-60% מהרופאים וממקבלי רישיונות הרפואה החדשים בישראל למדו בחו"ל, בחלק מהמקרים מדובר בבתי ספר במזרח אירופה, שם רמת הלימודים לא אחידה. משרד הבריאות כבר לא מכיר בחלק מהם, והתוצאה היא שיהיו כאן פחות רופאים בשנים הקרובות, במיוחד בפריפריה, שלשם מגיעים עיקר הרופאים שלמדו בחו"ל, והדומיננטיות של כללית היא בדיוק בפריפריה.

את מוטרדת מזה?
"לכללית יש את הסטנדרטים שלה. אנחנו מגייסים הרבה יותר בוגרים של הפקולטות בישראל. גם בבתי החולים סורוקה בבאר שבע והעמק בעפולה 36% מהמתמחים הם בוגרי הארץ, שזה גבוה מהממוצע הארצי".

בצד השני של המשוואה, ככל שהביקוש לרופאים גדל, כך גם שכרם בקהילה גדל. ברפואת משפחה, נשים, עיניים ועור - הוא מרקיע שחקים. בגינקולוגיה מדובר במשכורות של 80-70 אלף שקל. איך אתם מתמודדים?
"קשה לנו להתמודד, כי המערכת שלנו ציבורית. גם בקהילה וגם באשפוז אנחנו כפופים לביקורת של הממונה על השכר (בכללית 75% מהרופאים שכירים, בעבר נחשף בגלובס שמשרד האוצר איתר חריגות בשכרם של כמה מרופאי כללית - ג"ו וה"ו). השכר הוא פועל יוצא של המחסור. לפעמים הוא גם מאפיין של התנהגות לא נכונה". רלבג מרמזת בזה לתופעות של "גניבת רופאים" בין הקופות באמצעות הצעות לשיפור שכרם. "זה לא דבר בריא. הייתי מצפה שמשרד הבריאות יפעל באכיפה הרבה יותר אקטיבית וברורה בהקשרים האלה".

אז אין לכם ברירה אלא לשלם.
"כן, גם אנחנו לעתים נגררים לזה, אבל יש גבול, כי אם מרכיב גדול מדי בעלות ילך לשכר, זה יבוא על חשבון דברים אחרים, כמו קיצור תורים. אנחנו נמצאים במשחק סכום אפס. זו חוכמה קטנה להגדיל את המרכיב הפרטי באזורים סוציו־אקונומיים גבוהים. החובה הבסיסית שלנו היא להעניק את הזכויות מתוקף הסל לכל אזרח במדינת ישראל בצורה שוויונית".

את חושבת שצריך להטיל מגבלה על השכר?
"יש חוק חופש העיסוק ואי אפשר לברוח מזה. אבל זו מערכת שהיא בבסיסה ציבורית ולכן המסר המרכזי שלי הוא שצריך גם רציונליזציה של השכר. רופאים שרוצים לעבוד במערכת פרטית יכולים".

באחרונה רכשה כללית את השליטה בבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר, עם 51% מהמניות, במקום 40% שהיו ברשותה קודם לכן. זה מהלך הגיוני לנוכח מצב הקופות בשוק הפרטי: מכבי מחזיקה באסותא, ומאוחדת ב-40% מרשת נארא הפרטית. המוטיבציה לכך נעוצה גם ביכולת של הקופות לספק עבודה פרטית לרופאים שלהן וגם ליהנות מהרווחים שמניבים הגופים הפרטיים. "המסר שעומד מאחורי המהלך", אומרת רלבג, "הוא שגם ללקוחות כללית מגיע (לקבל טיפול ברמת מחלקה ראשונה - ג"ו וה"ו), ואנחנו מתכוונים לפרוס ולהנגיש את השירות הזה גם בפריפריה. אבל כן, זו גם דרך לשמר רופאים. במסגרת התחרות הרופאים גם רוצים להשתכר באופן פרטי".

בתחרות בין קופות החולים עומד בראש ובראשונה מספר המבוטחים. כללית אמנם חולשת על 52% מהשוק בישראל עם 4.7 מבוטחים, אבל מבחינת מגמת הצטרפות יש קופה אחת שעושה את זה טוב יותר. ב-2020 מכבי שירותי בריאות השיגה הכי הרבה מצטרפים חדשים נטו (מספר המצטרפים פחות העוזבים), וכך היה גם בשנים קודמות. שאר הקופות, כולל כללית, היו במאזן שלילי.

כללית מותג חזק ומוביל, אבל מכבי עדיין נתפסת כקופה דינמית ודיגיטלית יותר.
"כשאתה רץ מרתון, ולא ספרינט, אז אתה לפעמים פודה את הדברים על פני תקופה ארוכה יותר, תמיד יש עוד מה לעשות. אבל כללית נמצאת במקום מוביל בתודעה הציבורית, בטח בשנתיים האחרונות, ולא רק בקרב המבוטחים שלנו".

"אף אחד לא הביס אותי בדרך"

רלבג (61) נולדה בירושלים לאם אחות בהדסה ואב שעבד בסוכנות היהודית. "אמי היא חילונית, בת קיבוץ, אבל אבי הוא דתי, כיפה סרוגה, אז גדלתי בבית פתוח במובן הזה כל חיי, אבל למדתי במסגרות דתיות והייתי דתיה. תמיד אמרו לי 'אבל לא רואים', כאילו זו מחמאה. הלכתי לצבא, זה היה מאוד חריג בעולם שאני באה ממנו. הייתי מש"קית ת"ש וחן".

היא נשואה לאבי 37 שנה, "הוא היה מבית חרדי אבל הגיע לאוניברסיטה, שם נפגשנו", ולזוג שני ילדים בשנות ה-30 ושני נכדים. בתה מנהלת פרויקטים בתחום התחבורה החכמה, ובנה עורך דין. רלבג מתגוררת בירושלים ומנהלת אורח חיים דתי. "עד היום לא רואים עליי, אבל אני לגמרי שייכת שם. אני מגדירה את עצמי דתייה, וגם שומרת שבת. במה שנדרש כמנכ"לית כללית אני לא שומרת שבת".

את הקריירה שלה החלה רלבג במשרה בבנק הבינלאומי, אליה הגיע דרך יריד תעסוקה באוניברסיטה. אך במהרה היא התקדמה לתפקידים ניהוליים. "עשיתי מסלול קצר ואף אחד עוד לא הביס אותי", היא מתגאה. "בתוך שנה ושמונה חודשים הפכתי למורשית חתימה וקיבלתי מחלקה". בגיל 37 כבר הייתה חברה בהנהלה הבכירה של הבנק. "אם תחפשו את הרשימות האלה, 40 המבטיחים, תמצאו אותי באחת מהן".

התפקיד שעיצב אותה כמנהלת צעירה מאוד, היא אומרת, היה ניהול הסניף הראשי של הבנק הבינלאומי בתל אביב. באותו הזמן התוצאות של הסניף לא היו מבריקות, והמנהלת הצעירה שהצליחה בתפקידים קודמים הגיעה כדי לשקם אותו. "ראיתי שהלקוחות שלנו הם העסקים המובילים במדינה בכל התחומים, אבל נגענו רק בנתח קטן מהפעילות של כל לקוח". רלבג יצאה ברפורמה - להעמיק את הפעילות עם הלקוחות הקיימים - ולשם כך שינתה לגמרי את מבנה הסניף, חילקה את החטיבות לפי מוצרים, שינתה את האוריינטציה של הלקוחות, שינוי מבני גדול. לאור ההצלחה אומץ המודל בהמשך עבור הבנק כולו. "אני בכלל מנהלת מובילת רפורמות יותר מן המנהל הממוצע".

היית מועמדת להיות מנכ"לית הבינלאומי.
"ככה אמרו. אבל מכל מיני סיבות מצאתי את עצמי במקום אחר".

מי שגייס אותה למערכת הציבורית, ב-2003, היה דני נוה, אז שר הבריאות. "הכרנו בגיל 16, כששנינו ייצגנו את ישראל בהסתדרות הציונית לנוער. בדיוק נפטרה בטרם עת הסמנכ"לית שהייתה לו, והוא היה נחוש למצוא מישהו שמדבר את השפה של האוצר. הוא הפעיל עליי מכבש לחצים גדול כדי להגיע. אמרתי לו: הבנקאות לא מכירה את המדינה, אנחנו לא עובדים עם המערכת הציבורית. הוא אמר לי: את תדעי לדבר איתם. וכל השאר היסטוריה".

באותו הזמן עמדה רלבג לעבור לתפקיד בבנק אחר, ההסכם היה מוכן לחתימה, "אבל הרגשתי שבמערכת הבריאות אני אביא ערך מוסף, מעבר לשורה התחתונה בלבד. הרבה אנשים הסתכלו על זה בצורה מוזרה לאורך השנים, שאדם שהיה בעולם העסקי עובר פתאום לשירות הציבורי בלי ניסיון בו. אז אני אגיד שזה דווקא תורם לתהליך, כי באתי מהעולם האמיתי לכאורה, שבו הכול קורה מהר, ולעולם מאתגר מאוד מאוד שלפעמים זקוק ליכולת לבחון את הדברים בכלים העסקיים, בלי לשנות את המטרות המרכזיות". ואכן, היום כל ארבעת מנכ"לי קופות החולים בישראל אינם רופאים (שלושה מהם היו סמנכ"לי כספים), ישנם גם מנהלי בתי חולים שאינם רופאים, והכלכלן משה בר סימן טוב, שהיה בשר מבשרו של משרד האוצר, כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות וניהל ביד רמה את התפרצות הקורונה בישראל.

כסמנכ"לית תכנון ותקצוב במשרד הבריאות היא זוכרת שביקשה לייצר בעיקר קיימות. "במקום שנצטרך לריב על משאבים בכל שנה", למשל על סל הבריאות, "רצינו לייצר גישה שמבוססת על פרמטרים מדידים, ליצור נוסחה יותר אוטומטית, ולא להשחית את כל הזמן כדי לריב על אותם דברים. היה צריך לייצר אמון עם משרד האוצר, ששני הצדדים יעמדו בהבטחות שלהם". נוסף על כך, היא אומרת, "רציתי לכוון את משרד הבריאות לנהל את בתי החולים כיחידות עסקיות".

בשנים הבאות היא שימשה כסמנכ"לית בבתי החולים איכילוב ושערי צדק, ובתחילת 2020 גויסה כסמנכ"לית כספים לכללית. "רציתי תפקיד ביצועי מרכזי, וגם ידעתי שתהיה לי הזדמנות ללכת למנכ"לות, מה שכל השנים לא רציתי. שלוש פעמים הציעו לי להיות מנכ"לית משרד הבריאות וסירבתי".

מה שינה את הרצון שלך?
"בשלות אישית ומקצועית. הייתי תמיד בתפקידים משפיעים מאוד, השארתי את חותמי בכל מה שעשיתי, והפעם הרגשתי שיש לי את היכולת לקחת את הקופה הזאת קדימה".
לגיוס רלבג לכללית אחראי במידה רבה יוחנן לוקר, היו"ר החדש יחסית של הקופה, שהגיע אליה בתחילת 2020, גם הוא ללא ניסיון בתפקיד ניהולי מוביל במערכת הבריאות. בעבר היה יו"ר כיל וגם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה נתניהו. לוקר גם שימש כראש ועדת האיתור שבחרה אותה בהמשך למנכ"לית.

 יוחנן לוקר / צילום: יונתן בלום

רלבג מונתה למנכ"לית לאחר תקופה של אי-יציבות בהנהלה. ביולי 2017 התפטר המנכ"ל הקודם נועז בר ניר אחרי שנה בלבד בתפקיד, בין היתר על רקע חיכוכים עם הוועד. גם המנכ"ל שהחליף אותו, פרופ' אהוד דוידסון, סיים את תפקידו ביולי האחרון עוד לפני שנבחר לו מחליף קבוע. גורמים בקופה מסרו לתקשורת כי הוא התפטר מפני שחשש שהדירקטוריון יקדים להעזיב אותו.

אלא שהקדנציות הקצרות והמרירות במקצת של קודמיה לא מרתיעות אותה. "מול שתי הדוגמאות הללו יש לנו את הקדנציה של אלי דפס שנמשכה עשור. ודאי שהיחסים עם הוועדים הם אתגר. יש לנו 48 אלף עובדים מאוגדים ואנחנו המעסיק השני בגודלו במדינה".

גם היא כבר הספיקה לחוות זאת על בשרה. יו"ר ועד עובדי כללית פרוספר בן חמו, המכהן בתפקיד כ-20 שנה וראה את כל השמות שהוזכרו לעיל נכנסים ויוצאים, הצהיר לאחרונה: "אנחנו דורשים לעצור את המינויים הפרסונליים של היו"ר. ניסינו לקדם את התהליכים לריפוי (יחסי העבודה ב)כללית בשיח עם המנכ"לית הנכנסת רות רלבג. אילולא רצונו של יו"ר הדירקטוריון להשתלט באופן בלעדי על מינויי הבכירים בכללית, היה כבר מתקיים תהליך מתקדם איתה לפתרון המשבר".

אבל נדמה שהיא עצמה לא מוטרדת. "אני לא יודעת מה היה במערכות יחסים קודמות. אני לא טיפוס חטטן ואני לא רוצה לעסוק ברכילויות. לי יש מערכת יחסים מצוינת עם לוקר ועם הדירקטוריון. הם שמינו אותי. גיוס העובדים בכללית הוא על פי התקנון, הכול על פי הנוהל. לפעמים יש דברים שאנשים פחות אוהבים, אבל צריך להתגבר על המחלוקת, בשביל הרפואה".

רלבג היא האישה הראשונה שעומדת בראש כללית, שלאורך השנים ניהלו רק גברים. "אני האישה הראשונה שמובילה את כללית ב-110 שנים, ואני מאוד גאה בזה. אבל הנושא הזה לא נורא מעסיק אותי. אני מקווה שבחרו בי לא כי אני אישה, הדבר היחיד שאני מוכנה שתשייכו לי הוא האינטליגנציה הרגשית.

"אבל שלושת רבעי מהעובדים בכללית הן נשים, אז בעצם יש יותר הסתברות שתעמוד בראש הארגון אישה. כשהתמודדתי עמדו מולי לא מעט נשים".

"הפריפריה היא האחריות שלנו"

ב-2019 נחשף ב"גלובס" שקופת חולים מאוחדת נקלעה לגירעון עתק של כ-440 מיליון שקל, הגדול ביותר שידעה מעודה, גירעון שהכה בתדהמה את אנשי משרד האוצר ואת המנכ"לית הנכנסת סיגל רגב רוזנברג.

זה תמרור אזהרה מבחינתכם?
"הסביבה שבה אנחנו חיים, אין בה קיימות. איך אתה מתנהל במצב שבו אין קיימות אבל באים ואומרים לך - אתה חייב, אחרת אנחנו מחזיקים מעל ראשך את הסכמי הייצוב (הסכמים לכיסוי גירעונות הקופות - ג"ו וה"ו)? זה דורש תכנון של תקציבי ההוצאה ומחויבות ליעדי ההכנסות ובמקביל שמירה על היעילות והשקעה בהגדלת האטרקטיביות. הנושא של האחריותיות בחלק התקציבי - גדלתי על ברכי התפיסה הזאת".

כללית, שהיא בעלת 14 בתי חולים, נמצאת תמיד בגירעון הגדול ביותר מבין הקופות, בנטרול תמיכות המדינה - גירעון שהגיע לכ-3.3 מיליארד שקל ב-2020 בגלל הוצאות קורונה. אך בשנה זו (האחרונה שלגביה יש נתונים בדוחות משרד הבריאות) גם הגיעו תמיכות בהיקפים עצומים וחריגים לכיסוי ההוצאות האלה. וכך, בסופו של דבר, את 2020 סיימה הקופה בעודף תקציבי של 34 מיליון שקל. "צריך לזכור", אומרת רלבג, "שהכסף של הקורונה הוא חד-פעמי, הוא חלק מהקופסאות (כספים שניתנו מחוץ לתקציב - ג"ו וה"ו). בעיות השורש של המערכת, כמו חוסר זמינות וכוח אדם, לא ייפתרו מקופסאות. זה צריך ללכת לבסיס התקציב. לצד זאת, יש שיפור בתוצאות שלנו. זו כבר השנה הרביעית שאנחנו מסיימים באיזון, וזה קרה גם בזכות הקורונה, אבל לא רק".

באחרונה שורת מנהלי בתי חולים - גם של כללית - שלחו מכתב נזעם לשר הבריאות ניצן הורוביץ ולמנכ"ל משרדו נחמן אש שכותרתו "הבעת אי-אמון של בכירי מערכת הבריאות במשרד הבריאות". במכתב הם מחו על תקנות חדשות שעוגנו בחוק ההסדרים ולפיהן לראשונה יוטלו סנקציות על בתי חולים שיחרגו מתקציבם.

רלבג, שלא הייתה מודעת לכוונה לשלוח את המכתב, זעמה גם היא, בעיקר כי התקנות האלה גם מאפשרות לראשונה תקצוב מראש של בתי החולים, דבר שלא התקיים עד היום. אז היא שלחה מכתב משלה, שדווקא מגבה את בכירי המערכת. "אני באה מבית דתי, שאומר 'דינא דמלכותא דינא'. אפשר להתווכח עם השלטון, אבל יש דרך", היא אומרת. "הסגנון של המכתב הזה היה מאוד לא מקובל בעיניי. זה בסדר להתרגז לפעמים. אני בעד דמוקרטיה, וזכותם של מנהלי בתי החולים להביע את דעתם. אבל אני לא בעד משטר טוטליטרי. אם הייתי עדיין סמנכ"לית כספים, המכתב שכתבתי לא היה יוצא. אבל מהמקום שלי חשבתי שיש מקום לתגובה".

 הפגנת מתנגדי חיסונים ליד ביתו של נפתלי בנט ברעננה, בתחילת החודש. ''האומיקרון מדביק גם מחוסנים'' / צילום: Reuters, Matan Golan

אילו אסטרטגיות עתידיות את מתכננת לכללית?
"כשמסתכלים על תכנון עתידי, במחשבה על מחסור ברופאים ומחסור עוד יותר גדול באחיות, ושואלים איפה נהיה עם 17 מיליון איש במדינת ישראל ופרופיל דמוגרפי שונה באופן דרמטי - מבינים שישראל מזדקנת. השאלה היא איך מטפלים באנשים האלה. לשם כך אנחנו מובילים את שירותי האשפוז האקוטי בבית, ונגיע בו ל-200 מיטות אשפוז של מטופלים אקוטיים שעד כה היו באשפוז הכללי. זו הדרך להתמודד עם המבוגרים שחולים במחלות קלות יחסית: דלקת ריאות, זיהומים בעור. כך אנחנו מפנים את המיטה בבית החולים למקרים יותר קשים.

"מה שחסר הוא הסדרה מהיסוד של המערכת הזאת. המימון של אשפוז הבית הוא במסגרת תקציבית שנקראת מבחן תמיכה - היום זה קיים ומחר לא. אנחנו מבקשים להביא בחשבון בתכנון בתי החולים גם את המיטות בבית ואת הרופאים שצריכים להיות מוכשרים לזה. מערכת הבריאות חייבת להיות יותר מתוכננת".

לדברי רלבג, גם בריאות דיגיטלית ורפואה מונעת הן רגליים שרפואת העתיד של כללית תעמוד עליהן. "כללית פיתחה שירותי דיגיטל למטופל וגם למטפל. בשיאי גלי הקורונה 50% מהייעוצים היו אונליין, וזה משפר את זמינות הטיפול. רופאים מוכנים לתת עוד שירות בשמונה ותשע בערב מביתם.

"פיתחנו מערכת לרופאי משפחה שמאפשרת להם לקבל יותר מידע על החולים שלהם ולזהות בצורה ברורה יותר מטופלים שהם צריכים להיות פרו-אקטיבים לגביהם ולהפעיל רפואה מונעת עבורם. זה שינוי יסודי מאוד, שמעצים את רופא המשפחה, חלום של 20 שנה של רופא הקהילה המוביל את זה ועבודה של עשור. היוזמה זכתה בפרס פורום ריבוט לחדשנות תשתיתית במערכת הבריאות".

אילו רפורמות הגיע זמנן בקופה?
"האחת היא מעבר לביטוח עצמי בתחום של רשלנות מקצועית. יש בזה עוצמה לנהל ולשפר את האיכות של הרפואה שלנו. כשאתה המבטח של עצמך אתה יותר מעורב בשימור של האיכות הרפואית.

"הדבר השני הוא המרפאות. כללית מיוחדת בכך שיש לה רפואה יועצת חזקה מאוד עם מרפאות שהם ממש מיני בית חולים, עם הרבה פעילות כירורגית. חלק מהתפיסה היא לנסות להוציא לקהילה כמה שיותר טיפולים ולהשאיר אצל בתי החולים בעיקר את הטיפולים הכי מורכבים ומעניינים".

מלבד זאת, בימים אלה בונה כללית שני בתי חולים חדשים - מגדל נוסף לשניידר ובית שולמית בעמק, ש"נבנה כדי להנגיש את היכולות של בילינסון בתחום הסרטן גם עבור הפריפריה. מבחינתי זה פרויקט אסטרטגי שמאוד קרוב ללבי. הושקעו בו כ-300 מיליון שקל והוא ייפתח ב-2023. הפריפריה היא האחריות שלנו, שני שלישים מהמבוטחים שלנו שם".

הרפורמה בבריאות הנפש

רלבג מתגאה שהיא בין אדריכליה של הרפורמה בבריאות הנפש, שיצאה לדרך ב-2015, אחרי שנים רבות של תכנון ומחשבה. האם יש אכן במה להתגאות? הדעות חלוקות. מצד אחד הרציונל של הרפורמה התממש: כיום כל מי שרוצה לפגוש מטפל יכול לעשות זאת במסגרת הקופה. גם מספר הטיפולים בתחום בריאות הנפש גדל. בכללית למשל מדובר בפי ארבעה, ל-200 אלף איש. מנגד, מי שינסה לקבוע תור יגלה שייאלץ לחכות חודשים ארוכים ואפילו שנה עד למועד - בעיה כשמדובר במצוקה נפשית דחופה. למעשה, הרפורמה לא קבעה יעדים לגבי אורכי תורים. "את יכולה להגיד את הדבר הזה כמעט על כל נושא במערכת הבריאות" (בכל המערכת אין סטנדרט לגבי אורך תור מקסימלי - ג"ו וה"ו)", אומרת רלבג.

ובכל זאת, תור של שנה לפסיכולוג - זו בטח לא הצלחה.
"אני מצטערת להגיד את זה, אבל גם כדי לקבוע תור לראומטולוג לפעמים תחכי לא פחות. אנחנו חוטאים למטרות המרכזיות של הרפורמה. הצבנו את תחלואת הנפש באותו המקום שבו נמצאת התחלואה הכללית. טיפלנו בנושא הסטיגמה. את מוצאת היום בשער של פורבס מובילים מתחום בריאות הנפש. התחום שהיה רחוק מהעין רחוק מהלב מקבל היום הרבה יותר תשומת לב".

בתקופת הקורונה הצורך של אנשים במענה נפשי רק גדל. כמה כסף חסר כדי שהמערך יעבוד טוב יותר?
"אין לי תשובה מדודה לדבר הזה, אך הצרכים בהחלט גדלו, ולא רק אצל נכי הנפש. במהלך הקורונה אנשים חוו בדידות ולחצים. יש הרבה אנשים שמדברים על דיכאון. לכן פיתחנו את תחום האונליין והמענה הראשוני, ויש אפשרות לקבל שלושה מפגשים טלפוניים עם מטפל, יוזמה של העובדת הסוציאלית הראשית של הקופה".

רות רלבג (61)

אישי: נשואה + 2, גרה בירושלים
מקצועי: מנכ"לית שירותי בריאות כללית; כיהנה כסמנכ"לית כספים בכללית ובשערי צדק, סמנכ"לית כלכלה רפואית באיכילוב, סמנכ"לית תכנון ותקצוב במשרד הבריאות וראש אגף בבנק הבינלאומי; בעלת תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים ותואר שני במדיניות ציבורית