מה שיכריע כמה רחוק נגיע הוא לא כישרון, אלא משמעת. וזה בידינו

חלקנו טובים יותר במתן פקודות לאחרים וחלקנו מסתדרים יותר עם מילוי פקודות של הממונים עלינו, אך מה שבסופו של יום יכריע כמה רחוק נגיע היא יכולתנו לפקוד על עצמנו ולמלא אחר הפקודות. קוראים לזה משמעת עצמית, והיא המרכיב הדומיננטי ביותר בדרך להצלחה. יותר מכישרון, חוסן או אינטליגנציה.

מה שגורם לרוב האנשים להיכשל בהשגת המטרות שהציבו לעצמם זה לא היעדר מוטיבציה, אלא היעדר משמעת. בהסתכלות לאחור, בתור ספורטאית אולימפית, מה שהביא אותי לפסגות שאליהן הגיעו מעטים אלו לא הנתונים הגופניים, אלא משמעת עצמית של ברזל: התמדה באימונים, חזרה של מאות פעמים ביום על אותן תנועות, עמידה בפני הפיתויים הרבים שעמדו בפניי, דחיית סיפוקים, עשר ויותר שעות אימון מדי יום, תזונה מוקפדת, שעות שינה והיצמדות לרוטינה קבועה.

היו פעמים שגם אני סטיתי מהמסלול, אכלתי משהו לא בריא או הלכתי לישון בשעת לילה מאוחרת. לעולם לא נצליח להיות במשמעת של 100%. 

השאלה היא מה אנחנו עושים בבוקר שאחרי המעידה? האם נישאר תקועים, נכעס על עצמנו שחרגנו מהמותר, נתפתה עוד, נתפזר ונדלדל את המשמעת, או שנחזור למסלול ונאיץ את קצב הריצה לעבר היעד? החדשות הטובות הן שמשמעת אינה תכונה אלא הרגל. היא מושפעת בעיקר מהחינוך ומהסביבה שבה אנו נמצאים. לכן היכולת שלנו להתמיד ולדחות סיפוקים נמצאת בראש ובראשונה בידיים שלנו.

אז מה עושים?

משמעת מחשבתית - כל פעולה שאנחנו עושים מתחילה במחשבה, לכן ככל שנצליח לשלוט במחשבות שלנו, כך גם נהיה בפיקוח מלא יותר על הפעולות שלנו. לכולנו יש מחשבות שמסיטות אותנו מדי פעם מהמטרה. עלינו להיות ממושמעים מספיק כדי להוציא אותן מחוץ לראש בכל פעם שהן מתגנבות פנימה, ולא לתת להן מקום של כבוד.

אנרגיה מנטלית - מאגרי האנרגיה שלנו מוגבלים, וכל מאמץ מרוקן אותם עוד קצת. לכן יש להקפיד להציב לעצמנו משימות בהתאם לכמות האנרגיה שנמצאת ברשותנו. אם ננסה לשנות כמה הרגלים רעים במכה אחת, לא נוכל להכיל את כל התהליך. צריך להציב יעדים ריאליים, ולשנות הרגל אחד בכל פעם.

הפיכת הרגל לטקס - יש לפרק את היום לטקסים קטנים, שיטתיים וקבועים. כשיש חזרתיות ומסגרת פעולה קבועה, נדרש הרבה פחות מאמץ מנטלי לעמוד במשימה שוב ושוב. בחודש הראשון נזדקק למלוא המשמעת העצמית שלנו, אולם עם הזמן המאמץ המנטלי הולך ופוחת.

סביבה ממושמעת - לסביבה יש השפעה עצומה, לכן עלינו להקיף את עצמנו באנשים שאנו רואים בהם מודל למשמעת עצמית וכוח רצון. כולנו נולדים עם עוצמות וחולשות שהן שלנו, ושלנו בלבד. הנתונים הטבעיים הם תנאי הכרחי, אולם ממש לא מספיק להצלחה.

כמה מרגש ומעצים לדעת שכלי כל כך חשוב ומשמעותי להשגת הצלחה נמצא כל כולו בראש ובידיים שלנו.

נטע ריבקין היא ספורטאית אולימפית, מרצה, יועצת ומאמנת לפיתוח חוסן מנטלי