במקום הראשון בהפרת חוק המזומן: סיטונאים וקמעונאים

מאז תחילת אכיפת חוק צמצום השימוש במזומן, הוטלו 674 עיצומים בהיקף כולל של כ-106 מיליון שקל. הענף בו הוטלו מרב העיצומים עד כה הוא ענף המסחר הסיטונאי והקמעונאי, בו הוטלו 177 היטלים בהיקף כולל של כ-19.5 מיליון שקל.

ענפים בולטים נוספים בהפרת חוק המזומן הם ענף המסחר הסיטונאי וקמעונאי בכלי רכב ותיקונם (40 היטלים בהיקף כולל של כ-13.5 מיליון שקל), ענף הפרסום וחקר השווקים (11 היטלים בהיקף כולל של כ-10 מיליון שקל), ענף שירותים אישיים ואחרים (60 היטלים בהיקף כולל של כ-60 מיליון שקל) ענף הבנייה (135 עיצומים בהיקף כולל של כ-606 אלף שקל) וענף שירותי ראיית חשבון ועריכת דין (60 היטלים בהיקף כולל של כ-621 אלף שקל).

חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של הציבור ולעודד אותו לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, במטרה שאלה יחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים. בנוסף, נקבעו כללים ומגבלות לשימוש בצ'קים.

החוק קובע כיום מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה.

החל מאוגוסט 2022 תרד תקרת המזומן המותר לשימוש, כך שהסכום המרבי שיותר לתשלום במזומן לעסק יעמוד על 6,000 שקל, ובין אנשים פרטיים יעמוד הסכום על 15 אלף שקל, במקום 50 אלף שקל כיום. זאת, למעט בעת רכישת רכב על-ידי אדם פרטי, שם התקרה תעמוד על 50 אלף שקל .

עיצום כספי בסך 11 מיליון שקל

שנת 2021 הייתה שנת אכיפה משמעותית של חוק המזומן. במהלך השנה הוטלו 288 עיצומים בסכום כולל של כ-104.3 מיליון שקל בשל הפרת החוק בעסקאות במזומן. בגין שימוש אסור בצ'ק הוטלו אשתקד 174 עיצומים בסכום של כ-892 אלף שקל, ובגין ביצוע עסקאות ללא תיעוד הוטלו 212 עיצומים בסכום כולל של כ-1.6 מיליון שקל.

על-פי החוק, חל איסור על שימוש בשצ'ק בו לא נכלל שם המוטב, ובהסבת הצ'ק חובה לציין פרטים על המסב והנסב. עוד על-פי החוק, חלה חובה על עוסק לתעד את אמצעי התשלום שבו שילם או קיבל תקבול.

העיצום הגבוה שהוטל ב-2021 עמד על סך כ-11.5 מיליון שקל והוטל בגין הפרת חוק המזומן על-ידי עסק לתיקון כלי רכב ואופנועים. סכום ההפרה עמד על סך של כ-38.3 מיליון שקל - רחוק מאוד מתקרת 11 אלף השקלים.

עיצום גבוה נוסף - בסך כמעט 6 מיליון שקל - הוטל באוקטובר 2021 על עסק בענף השירותים מאזור הדרום שהפר את חוק המזומן. סכום ההפרה עמד על כ-19.5 מיליון שקל.

ב-12 הימים הראשונים של 2022, אגב, הוטל עיצום כספי אחד בסכום כולל של 1,125 שקל לעוסק מענף תיקון כלי רכב ואופנועים מצפון הארץ שחרג מתקרת המזומן בכ-7,000 שקל.

בהתאם לסעיף 18 לחוק לצמצום השימוש במזומן, מפרסמת כעת רשות המסים באתר האינטרנט שלה פרטים אודות כלל העיצומים הכספיים שהוטלו על עוסקים בגין הפרות של חוק המזומן. ביישום שהועלה היום (ד') לאתר ניתן לראות פרטים בנוגע לכל עיצום שהוטל, ובהם תאריך ההפרה והטלת העיצום, הענף הכלכלי שאליו שייך העסק שעליו הוטל העיצום והאזור בארץ שבו הוא פועל. כמו כן, ניתן לקבל מידע לגבי ההיקף הכולל של העיצומים שהוטלו מאז החלת החוק, בחלוקה לענף כלכלי ולסוג ההפרה.

על-פי החוק, שיעור העיצום נקבע בהתאם להיקף ההפרה (הסכום הנקוב בצ'ק או ההפרש בין התשלום במזומן בפועל לתקרת התשלום המותרת על-פי החוק). עד לגובה הפרה של 25 אלף שקל חל עיצום בשיעור של 15% מהיקף ההפרה, בין 25 אלף שקל ל-50 אלף שקל חל עיצום בשיעור של 20% מהיקף ההפרה, ומעל ל-50 אלף שקל חל עיצום בשיעור של 30% מהיקף ההפרה. 

השימוש במזומן גבר בחסות הקורונה 

החוק - שנכנס לתוקף בינואר 2019 - השיג את מטרתו לצמצום השימוש במזומן, והורדת התקרה המשיכה לצמצם את ההון השחור בשווקים - עד שהגיע משבר הקורונה. בין פברואר 2019 ליולי 2021 נערכו כ-33.6 אלף ביקורות בעסקים (פשיטות), ונתפסו 5,366 הפרות של חוק המזומן, בהיקף כספי כולל של כ-501 מיליון שקל. כלומר, רמת ציות לחוק עמדה אז על כ-84%.

על-פי הנתונים, בשנת האכיפה הראשונה של החוק, 2019, במסגרת כ-20 אלף ביקורת שנערכו, נחשפו כ-2,200 הפרות בהיקף של כ-55 מיליון שקל (רמת ציות גבוהה של כ-89%). בשנת 2020, שנת הקורונה, נערכו הרבה פחות ביקורות, כחצי ממספר הביקורת שנערכו בשנה שקדמה לה, אך מנגד נחשפו יותר הפרות חוק - במסגרת כ-9,000 פשיטות שביצעה רשות המסים, נחשפו 2,300 הפרות - נתון המשקף ירידה ברמת הציות לחוק צמצום השימוש במזומן ל-74% בתקופת משבר הקורונה.

בחסות הקורונה גבר השימוש במזומן, וכן התעצמה הפעילות במסגרת "כלכלת הצללים". לאור המגבלות שהוטלו על המשק, הסגרים הממושכים והיעדר ההכנסות בענפים רבים במשך חודשים ארוכים, רבים פנו למסלול "עוקף מס" של עבודה "בשחור" ותשלום במזומן בלבד. 

בשנת 2021 שאפה הרשות לשנות את המגמה ולהכניס את האכיפה וחינוך הציבור למסלול שהחל טרם הקורונה.

"מהנתונים ניתן ללמוד כי האזרחים עדיין לא הפנימו את חוק המזומן. בנוסף הורדת התקרות בחוק המזומן, ל-6000 שקל לגורם עסקי ול-15 אלף שקל לגורם פרטי, שתיכנס בחודש אוגוסט הקרוב, תביא להרבה יותר עבירות אך לא בהכרח תשיג את המטרה - צמצום המזומן בשוק ומלחמה בהון השחור", אומר עו"ד אורי גולדמן מתמחה במיסוי ויו"ר (משותף) ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, ומוסיף: "מנתוני משרד האוצר שפורסמו לאחרונה, לא נמצאה כל אינדיקציה שחוק המזומן במתכונתו הנוכחית צמצם את השימוש במזומן ולכן אין סיבה שגם החוק במתכונתו החדשה יועיל לצמצם את המזומן בשוק. הכספים רק זזים למשקי הבית".