אחרי שהפכה לחברה הרווחית בישראל: צים דורשת מס מופחת

אחרי שנים של הפסדים, חברת הספנות "צים" התחילה להרוויח - ומיד נכנסה לדיונים עם רשות המסים ומשרד האוצר על שיעורי המס שהיא אמורה לשלם. גורמים בחברה העבירו לנציגים באוצר "מסר", לפיו אם המדינה לא תאמץ לחקיקה "מס תפוסה", שנהוג כבר במדינות רבות ומחשב את גובה המס על פי תפוסת האוניות ולא על פי רווחי החברה, היא תעביר את פעילותה למדינה אחרת.

מהפסדי ענק לרווחי שיא

צים, שמנוהלת בידי אלי גליקמן, הונפקה בינואר 2021 בוול סטריט לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר אחרי הכסף. מאז, זינקה מניית החברה ביותר מ-280%, למחיר המשקף לחברת הספנות שווי של כ-6.6 מיליארד דולר. הזינוק הזה נרשם בזכות התוצאות הפנטסטיות שהציגה צים בשנה החולפת, כתוצאה מהגאות בענף התובלה הימית.
בתשעת החודשים הראשונים של 2021 רשמה צים הפרשות למס הכנסה של 636 מיליון דולר, שמהוות 17.8% מהרווח של החברה בתקופה זו. באותם שלושה רבעונים רשמה צים רווח נקי של 2.935 מיליארד דולר (גם שילמה דיבידנד של 237 מיליון דולר לבעלי מניותיה).

כל הטוב הזה אחרי שנים שבהן הציגה צים הפסדי עתק, וחבות המס שלה הייתה בהתאם - אפסית. את שנת 2020 סיימה צים עם הפסדים צבורים של 1.523 מיליארד דולר. כל זה מאחוריה. הרווחים של החברה לא רק מכסים על ההפסדים, היא החברה הרווחית ביותר בישראל וככזאת, גם מחויבת במס בשיעור גבוה.

  

מנוף הלחץ של צים

כשהגיע הרגע לשלם מאות מיליוני דולרים מס, הגיע גם הרגע של צים לדבר עם המדינה על יוזמת חקיקה שעלתה בעבר ואמורה להפחית את חבות המס של חברות הספנות באורח דרמטי - חקיקת "מס תפוסה".

על פי שיטת מס התפוסה, מחושבת ההכנסה החייבת של חברת הספנות בהתאם לתפוסת כלי השייט שהחברה מפעילה (כמה טון האוניות יכולות לשנע). זאת, במקום מס חברות שעומד כיום על 25%, ובעבר עמד גם על כ-30%. בעוד מס חברות מתייחס לרווחיות של החברה, מס התפוסה מתייחס לגודל ותכולת הספינות של החברה. מדינות רבות בעולם אימצו את שיטת מס התפוסה לפני 15 ו-20 שנה, בהם מדינות האיחוד האירופי, אך בישראל, למרות שהתקיימו דיונים בנושא, הם לא גובשו לכדי חקיקה.

בנוסף, עד כה לא היו בישראל חברות ספנות גדולות מספיק כדי שהשינוי יהיה רלוונטי עבורם. הלחץ על הממשלות בעבר לא היה מספיק גבוה, וכך יוזמת המס התמסמסה.
כעת, כאמור, צים מחזירה את הדיון לשולחן במטרה להוריד את חברות המס שלה דרמטית. כמה דרמטית?

לדברי מומחה המס עו"ד יניב שקל: "בדרך כלל שיעורי המס מחושבים לכל ספינה בנפרד ויורדים ככל שהספינה גבוהה יותר. כך למשל, בקפריסין סכומי המס המוטלים על ספינה לשנה נעים בין 0.365 אירו לטון ל-1,000 הטון הראשונים, דרך 0.31 אירו לטון על 9,000 הטון הבאים, ועד ל- 0.04 אירו לטון.

"המשמעות היא שספינה בגודל של 20,000 טון לדוגמה תשלם מס שנתי של כ-5,000 אירו, שהוא סכום זניח ביחס לרווח שניתן לעשות עם אותה ספינה.

"בישראל החקיקה הנוגעת למיסוי חברות ספנות היא מנדטורית, לא ברורה, ולא עודכנה בעשרות השנים האחרונות על מנת שתהיה תואמת את ההתפתחויות בעולם".

קשה להעריך כמה מס תשלם צים מס אם יוחל מס תפוסה בישראל, כיוון שלא ברור מה יהיה המודל שיאומץ. אבל גם בחישובים גסים לפי תזכירי החוק שהונחו בעבר על שולחן הכנסת מדובר בצניחה דרמטית של חבות המס - ממאות מיליוני שקלים לעשרות מיליונים בלבד.

ברשות המסים מתקיימים בימים אלה דיונים על שומות המס הנוכחיות של צים, גובה הרווחים וחבות המס, אך במקביל מתקיים הדיון על המס העתידי שיוטל על החברה. גורמים בכירים ברשות המסים, באוצר ובצים, כולל המנכ"ל גליקמן מעורבים בדיון שלדברי החברה יכריע את המשך דרכה בארץ.

אבל גם למנוף הלחץ של החברה הרווחית בישראל יש גבולות גזרה. עידן עופר, בעל השליטה בצים, יודע שהיכולת שלו "לאיים" על המדינה היא בעירבון מאוד מוגבל. מלבד הפעילות בצים, עופר רושם בכל שנה הכנסות של מיליארדי שקלים ממפעלים שלא יכולים לעבור מישראל ותלויים בהבנות מול מוסדות המדינה.

בעשור הקרוב יסתיים הזיכיון של כיל (ICL) במפעלי ים המלח, ובמקביל המדינה כבר הודיעה כי היא מתכננת לפנות בעשור הקרוב את מפעלי בז"ן ממפרץ חיפה. כשעל השולחן יערכו דיונים רגישים, מורכבים ויקרים על הארכת זיכיון הכרייה באוצרות הטבע של ישראל ועל הפיצוי בעקבות הפינוי הכפוי בחיפה, יש גבול לשרירים שכדאי לעופר לחשוף מול רשויות המס.

 עידן עופר. היה היו''ר בעל השליטה בבטר פלייס / צילום: סיון פרג'

האיחוד האירופי כבר שם

הדיון סביב השאלה כמה מס צריכות חברות הספנות לשלם הוא דיון וותיק. בענף התפתח מצב של "דגלי נוחות" - בריחה של ציי סחר למדינות עם משטרי מס נוחים. כפתרון לזליגה פותחו תמריצים בדמות "מס התפוסה". כ-90% מהצי העולמי פועל תחת השיטה הזו. באיחוד האירופי אובחנה מגמה של "בריחת" כלי שיט לדגלים מחוץ לאיחוד כבר בשנות ה-80, אשר התגברה במהלך שנות ה-90. מדינות האיחוד נדרשו להחיל שיטת מס תפוסה עד ל-30 ביולי 2005.

גם ארה"ב מפעילה "מס תפוסה", כמו גם סין, יפן, דרום קוריאה והודו.
בישראל מס התפוסה מתגלגל בין ממשלות ומגירות כבר מ-1999, אז החליטה הממשלה לתמוך בענף הספנות. בזמנו גובשה רפורמה, שעיקרה שיפור כושר התחרות הכלכלי של הספנות הישראלית, לרבות מס תפוסה - אך היוזמה לא התרוממה.

ב-2009, על רקע המשבר העולמי בענף, אישר שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, לאפשר לראשונה לחברות הספנות לשלם מס שיחושב בהתאם לתפוסת האוניות במקום הרווח. אבל תזכיר מס התפוסה שהופץ אז, לא עבר את שלבי החקיקה ונגנז.

ב-2016 חזר מס התפוסה אל שולחן המחוקק והופץ תיקון לפקודת מס הכנסה (מיסוי חברות ספנות לפי תפוסה), אך גם הוא נתקע בשלבי החקיקה. הניסיון להחיות אותו שוב בשנת 2018 על ידי שר האוצר דאז, ישראל כ"ץ, כשל בשל הפלונטר הפוליטי שהחל.
ברשות המסים מסתכלים על המגמה העולמית ותומכים כבר מ-2018 במס התפוסה. אבל המפתחות למהלך מונחות על שולחנו של שר האוצר הנוכחי, אביגדור ליברמן, שעמדתו בנושא טרם הושמעה.

צים מסרה בתגובה לדברים כי "צים גאה להיות חברה ישראלית ,תישאר כזו ומעולם לא איימה לעזוב את ישראל.

"צים תומכת בהחלת משטר של מס תפוסה (tonnage tax) בישראל אשר יתקן הפלייה של חברות ספנות ישראליות ביחס לחברות ספנות זרות אשר פוגעת בתחרותיות של החברות הישראליות מול המתחרות מחו"ל.

"מודל זה של מס תפוסה הונהג במרבית המדינות בעולם על מנת לאפשר, בין היתר, תחרות בתנאים שווים בין חברות הספנות בעולם, וישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שמודל זה לא אומץ בהן.

"יצוין כי לגבי 'מס תפוסה' קיימת הצעת חוק ממשלתית בעניין כבר משנת 2018 על בסיס תזכיר של משרדי הממשלה משנת 2016, כך שמדובר בעיוות שפתרונו עומד על הפרק כבר מספר שנים, ואשר המדינה עצמה מודעת לו ואשר פוגע ללא הצדקה ביכולת התחרות של חברות ישראליות עם חברות זרות".