"לחצים פוליטיים": שר החקלאות מגיב לביקורת על רפורמת היבוא

במשרד של שר החקלאות, עודד פורר, תלויות שתי תמונות ישנות. פנים מטושטשות של עובדי אדמה אוחזים בכלי חפירה ניבטות למצלמה. "זה סבא רבא שלי", מצביע פורר על אחת הדמויות המצולמות ומפרט כי הוא הגיע מבלארוס בסוף המאה ה-19.
הנין של החקלאי נמצא כעת בלב סערת החקלאים. במסגרת רפורמה שהוא נחוש לקדם, חרף התנגדות המגיעה גם מחבריו לקואליציה, פורר הצליח להרגיז את מגדלי הפירות והירקות, את הלולנים ואת הרפתנים.

"חייבים לעשות צעד קדימה בחקלאות הישראלית. נזרים הרבה כסף לעידוד השקעות הון, לרכישת ציוד חדשני. נשפר את התפוקה", מצהיר השר. "פגשתי חקלאי מעין יהב שחזר לעבד חלקות אדמה שעיבד בתור נער. הוא סיפר שאחרי 30 שנה הוא מצא שמשתמשים באותן השיטות. זה קורה בגלל שאין לחקלאים תמיכה נדרשת לעבור לציוד מתקדם. במדינת ישראל יש הרבה חדשנות וטכנולוגיה שמשרתת חקלאים בעולם אבל לא בישראל. למה? כי הם לא צריכים, כי אין להם תחרות. משרד החקלאות לדורותיו לא עודד חקלאות, חיו עם מה שיש".

פורר מפרט כי המשרד ישתתף ב-50% מעלות מכונה שתשפר את התפוקה במסגרת עידוד השקעות הון. "היקף יצור הפירות והירקות לא זז מאז 2005 ומנגד האוכלוסייה צמחה", הוא מוסיף. "אם לא נעשה דבר, ב-2050 נגיע ל-17 מיליון תושבים והיקף יצור המלפפונים או העגבניות לא ישתנה".

גרפים שמציג השר מראים כי היקף התוצרת החקלאית בישראל נותר יציב סביב כחמישה מיליון טונות של פירות וירקות במשך 12 שנים, בזמן שהאוכלוסייה גדלה מכשבעה מיליון בני אדם לכמעט תשעה מיליון. כמו כן, משנת 2000 חלה ירידה של 20% בצריכת פירות וירקות לנפש, שמוסברת בעליית המחירים. "לא ייתכן ששני העשירונים התחתונים הפחיתו את צריכת הפירות והירקות שלהם ב-30%. בכל העולם רואים שכאשר מגדילים את כושר הייצור ומגדילים את המבחר - המחיר יורד".

לא מתרגש מהשרה מיכאלי וחה"כ שפע

כשפורר מדבר על הרפורמה שהוא נחוש לבצע הוא חוזר על מנטרת הביקוש וההיצע בעולמות הכלכלה. את ההתנגדות של חבריו לממשלה בהם של השרה מרב מיכאלי, חברי הכנסת רם שפע, ושר החקלאות הקודם אלון שוסטר, הוא מבין - ובאותה נשימה הוא לא ממש מתרגש ממנה.

"יש מורכבות פוליטית בממשלה וזה בסדר", מסביר שר החקלאות. "יש אינטרסים פוליטיים גם של השותפים בקואליציה. הם לצערי טועים ואני בטוח שאוכיח את טעותם. מה שמנחה אותנו ואני מצפה מהשותפים שלנו שזה ינחה גם אותם, הוא האינטרס של כלל האזרחים ולא של קבוצה כזו או אחרת. גם לי יש חקלאים במשפחה ולא מעט מהם תומכים ברפורמה.

לפי משרד האוצר, רק חצי מהכסף שייחסך מהורדת המכס ילך מההוזלה לצרכן.
"אני לא יודע להגיד לאן ילך כל חצי, אני כן יודע שאם תהיה תחרות המחיר ירד. אם בהולנד יודעים להוציא 50 טון עגבניות לדונם ובישראל 6 לדונם, או 68 טון מלפפונים לדונם לעומת פחות מ-10 לדונם בישראל, משהו לא נכון. ומה שחסר זה השימוש בכלים טכנולוגיים חדשניים".

"מדד מחירי הפירות עלה יותר מכל מדד אחר"

שר החקלאות מציין כי בהשוואה לשנת 2000, מדד מחירי הפירות גבוה כיום ב-102%. "יותר מכל מדד אחר. כך גם מדד הדיור עלה ב-67% וסך מדד המחירים לצרכן עלה ב-23%. משהו לא טוב קרה וההסבר הוא היצע מול ביקוש. בחקלאות יש שימוש בהמון גופים ארכאיים שמייקרים מחירים. כל מיני מועצות כמו מועצת הפירות או מועצת אגוזי האדמה ולצידם פועלים סוג של קרטלים כמו ענבי טלי, שמאגדים חלק גדול מהענף".
לדבריו, "אין מה להיבהל מכך שיהיה יבוא, כי הישראלי תמיד ירצה תוצרת טרייה. הוא יבחין אם מדובר בתוצרת ישראלית ויקבע אם הוא מוכן לשלם. למה כשאין יבול של ענבים התקנות קובעות שאסור לייבא?"

גל"צ מפרסמים מדי שבוע את המחירים לצרכנים ברשתות לעומת מה שקיבל החקלאי. אולי הבעיה היא החוליות שגוזרות קופונים עלינו בדרך ולא החקלאים?
"בדקנו ונמשיך לבדוק את החוליות. הרשות לתחרות מעולם לא הייתה אגרסיבית מול רשתות השיווק כפי שהיא בחודשים האחרונים (בהתייחס לחשד לתיאום מחירים, מר"ח, א"ד). אני לא מפחד מהרשתות או מהסיטונאים. כשתהיה תחרות בסופרמרקטים הם יהיו חייבים למכור בזול. במקביל הרפורמה תדחוף את המכירה הישירה. תהיה בורסה חקלאית שתייצר גרף אמיתי של מסחר שמותאם למאה ה-21".

המגפה הוכיחה את הבעייתיות של תלות בשילוח - המחירים זינקו במאות אחוזים. כשלא תהיה תנועה של מטוסים - לא תוכל להגיע תוצרת.

  

"לא נהיה תלויים כי ימשיכו לייצר כאן והיקף התפוקה יגדל בזכות הטכנולוגיה. ככל שהאוכלוסייה תמשיך לצמוח ממילא יידרש יבוא להשלמת ההיצע. הממשלות הקודמות חשבו שהתמיכה בחקלאים נעשית באמצעות מכסות יבוא. זו גישה שמקבלת גנאי מכל ארגון סחר ומה-OECD. גם מבקר המדינה ביקר את הדרך הזו. נסיר את זה בהליך מדורג שיימשך חמש שנים".

הגיל הממוצע של חקלאי הוא 65, דור ההמשך בורח. לא יהיה מי שיישם את הטכנולוגיות.
"יש איום עולמי על החקלאות. יש לנו הזדמנות לפתח את החקלאות הישראלית גם במו"פ. זה מתוקצב במאות מיליוני שקלים. נכון שמספר החקלאים הולך ופוחת אבל זה קרה כי לא הייתה רפורמה. כשהמדינה חשבה להגן על הענף עם הגנות מכסיות, הדור הצעיר ברח להייטק. אם החקלאות תהיה מספיק אטרקטיבית - הבן של החקלאי לא יפנה להייטק.

"אני מבין את ההתנגדות החקלאים, אין מונופול שלא רוצה להישאר מונופול ואין קרטל שלא רוצה להישאר קרטל. ההתנגדות תלויה על איזו מועצה ועל איזו יבלת דורכים. ברור לי גם שהמתנגדים בממשלה מונעים מלחצים פוליטיים, אבל כרגע יש באג שנקרא מכסות ואנחנו מטפלים בו".

לפני שהיית שר, התבטאת נגד הכוונה להסיר מכסים בחקלאות. "כשמורידים את המכסים חד צדדית, אתם מתפרקים מכל היכולת לבוא למשא ומתן מול מדינות העולם. איך תעשה הסכם סחר חופשי אחרי שכבר הורדת את המכסים?", שאלת אז - כעת השאלה מופנית אליך.
"הורדת המכסים כוללת בתוכה צדדים נוספים שלא נעצרים בתמיכה החקלאית אלא גם הסרת חסמים מול מדינות אחרות. עם ארה"ב יש לנו הסכמי סחר מצוינים, ושנים שארה"ב מתלוננת שהישראלים רק לוקחים ולא נותנים. ביקרתי בארה"ב עם תת מזכיר החקלאות של ארה"ב ונקדם השקעה משותפת. עד כה במשרד החקלאות לא החזיקו נספחים למעט בארגון הסחר באירופה וגם זה פוגע ביכולת של החקלאים לייצא".

בסוף הרפורמה היא שאלה של כסף וחלק גדול נולד במשרד האוצר.
"זה אירוע של כסף ויש לגביו הרבה דעות. יש חקלאים שמבינים את האירוע ורוצים להתקדם, ויש שמעירים הערות שאנחנו בודקים. האוצר מנסה כבר שנים לקדם הורדת מכסים. גם כשהתנגדתי להורדת מכסים אמרתי שאי אפשר לעשות את זה בלי פיצוי, וזה הצד של משרד החקלאות. זה מתבטא גם בתקציב משרד החקלאות, שהקפצנו אותו בתקציב החדש ליותר מ-1.8 מיליארד שקל ב-2022".

החקלאים טוענים שאתה מקדם מהלך חד צדדי ושהתמיכה הישירה שאתם הצעתם היא לעג לרש.
"עובדה שעד עכשיו לא חתמתי על הצו. פרסמתי אותו ואי אפשר להגיד שזה מהלך חד צדדי אם הם לא מסכימים לכלום. במסגרת המו"מ עם החקלאים התמיכה כמעט שהוכפלה, כי בהתחלה כל הסכום היה אמור להתחלק על 4.2 מיליון דונם והיום כבר מדברים על כך שלא כל הדונמים ייכנסו לעולם התמיכה הישירה. למשל, גידולי חיטה שלא נפתחים ליבוא, ולכן אין טעם לתת להם תמיכה. מעבר לתקציב שניתן לעידוד השקעות במו"פ לרכישת ציוד, תקצבנו 400 מיליון שקל לתמיכה בחקלאים. במקום ההגנה המכסית הזו ניתן כסף בתמיכה ישירה. ואם חקלאי יחליט לסגור את העסק שלו, הוא לא יקבל".

שוחחנו עם חקלאי שהעלה נקודה פשוטה ליישום. הוא סיפר שחקלאים משלמים על מים שהצרכן הביתי כבר שילם עליהם ועשה בהם שימוש. מדובר בהוצאה גדולה עבור חקלאים שהקלה בה תוכל להתבטא במחיר עוד לפני היבוא.
"נושא המים מופיע בהחלטה הממשלתית. נייצר עם משרד האנרגיה מנגנונים להוזלה והרחבת היצע המים לחקלאות. צריכת המים היא פתרון במובן הזה והיא חוסכת כסף. אילולא הרפורמה לפני ההנחיות של רשות המים היינו אמורים לעמוד בפני גאות בנושא מחירי המים".

שפעת העופות הובילה להשמדת כמיליון מטילות, ולנוכח החשש ממחסור בביצים אפשרתם יבוא ללא מכסות. הלולנים מתרעמים על כך.
"שליטה מוחלטת של מדינה בניהול שוק היא עולם הולך ונעלם. יש רק שלוש מדינות שעובדות דרך משטר תכנוני שבו המדינה קובעת כמה ביצים יגדלו, מי יגדל איפה ובאיזה מחיר. זה קורה בישראל, בקנדה ובצפון קוריאה", מציין פורר. "אין לי מילה רעה להגיד על המגדלים שפועלים לפי מה שהמדינה אמרה להם, אבל המחיר של ביצה בישראל הוא לא רק מהיקרים בעולם, אלא שרוב הביצים מהתוצרת המקומית לא היו עומדות בסטנדרט הווטרינרי ליבוא לישראל".

  

"התפרצות שפעת העופות היא בלולים ישנים"

פורר מוסיף כי 93% מהלולים בארץ לא עומדים בתקנות השירותים הווטרינרים שקבע משרד החקלאות, וכי 7% מלולי הכלובים שעומדים בתקנות מייצרים 30% מהביצים. "במושבים בהם התפרצה שפעת העופות, רוב הלולים ישנים ופזורים בין הבתים. זו תחלואה שמסכנת בני אדם. לא סביר שבעיתות משבר נמצא עצמנו עם מחסור במוצר בסיסי כי יש מכסות".

לדבריו, "מחקרים מראים שמחיר מפוקח יקר ממחיר שוק. לולים חדשים יאפשרו להגביר תפוקה ויצריכו פחות כוח אדם. 15%-10% מהשוק יהיה מיובא, ונגדיל את הייצור בישראל".

התאחדות חלקאי ישראל: "הרפורמה תגרום לתלות"

מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר: "הרפורמה המתוכננת בענף החקלאות, כמו גם המהלך החד צדדי של השרים פורר וליברמן בהנחת צווים להורדת המכס בעיצומם של מגעים, לא יביאו להורדת מחירים לצרכנים ולא יורידו את יוקר המחיה לאזרחים. מעבר לכך, הרפורמה גם תפגע בביטחון התזונתי של אזרחי ישראל ותגרום לתלות באספקת מזון ממדינות עוינות כמו טורקיה ואחרות. מצב בעייתי במיוחד על רקע משבר אקלים עולמי עתידי שיביא למחסור במזון".

עודד פורר

אישי: בן 44 נשוי ואב לשלוש בנות. מתגורר במשמר דוד

מקצועי: בעל תואר ראשון במשפטים וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני בתקשורת פוליטית מאוניברסיטת תל אביב. שימש כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה

עוד משהו: חובב כדורסל מושבע ואפילו שימש כשופט