התחזית של הכלכלנית הראשית לקרן העושר

קרן העושר של אזרחי ישראל אמורה לצבור את כל ההכנסות שיגיעו לקופת המדינה ממס רווחי היתר המוטל על מאגרי גז מאז שנת 2011, וההכנסות ממס רווחי היתר המוטל על מפיקי אוצרות טבע מ-2015, בהם אשלג, ברום, מגנזיום ופוספט.

הקרן אמנם עוד לא החלה לפעול כי בקופתה עוד לא הצטברו מיליארד שקלים כתנאי סף, אך בינתיים התחזיות להכנסותיה הולכות ויורדות. לפי תחזית האחרונה, שנערכה על ידי הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, הכנסות קרן העושר יגיעו בתרחיש הבסיס ל־101.35 מיליארד שקלים בשנת 2050. התרחיש האופטימי לוקח בחשבון הפקה גבוהה ממאגרי הגז, וצופה הכנסות של 130 מיליארד שקל.

כל שנה תחזית שונה

אגף הכלכלנית הראשית באוצר מבצע את הניתוחים הכלכליים על המשק, ואחראים גם נושא הכנסות המדינה. אולם, מאז 2015 לא פורסמה אף תחזית בנושא מצד הכלכלית הראשית באוצר. התחזית שהוצגה בוועדה המיוחדת לעניין, מתבססת על נתוני משרד האנרגיה לפעולת המאגרים בהמשך השנים.

לעומת זאת, התחזית של הכלכלנית הראשית נמוכה מזו שנתנה רשות המסים באוקטובר האחרון - ההכנסות הצפויות לקרן הן 141-170 מיליארד שקלים עד כלות המאגרים בשנת 2064. מדובר בפער של עד 70 מיליארד שקלים בין התחזיות. גם תחזית זו נמוכה יותר מזו שסיפקה רשות המסים בעצמה ביולי 2020, אז דובר על כך שסך ההכנסות הצפויות לקרן יהיו כ-200 מיליארד שקלים.

אמנם קשה יהיה לחזות את השפעות שערי המטבע בעתיד, וגם ישנו פער בין אורך חיי המאגר שבתחזית של רשות המסים, אך המסקנה היא ברורה: התחזית של הכלכלית באוצר נמוכה ב-50% מזו שהציגה רשות המסים לפני שנה וחצי.

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר, אמרה השבוע בדיון שנערך בוועדה לענייני קרן העושר: "זה טוב שיש גורמים בלתי תלויים שמבצעים תחזיות. גם אם הן לא אותו דבר, למיטב הבנתי התחזיות שלנו מדברות על אותם סדרי גודל. מדובר בהסתכלות ארוכת טווח, ואף אחד לא יודע בוודאות מה יקרה למחירי האנרגיה לאורך השנים. יכול להיות שבעוד שלוש שנים נציג מספרים אחרים, הרי זו פונקציה של הביקוש והיצע, בטח בשוק האנרגיה שצפוי לעבור הרבה שינויים בשנים הבאות. התחזית היום תואמת את הסכומים שנמצאים בקרן כרגע, מהסיבה שאנו מדברים עם רשות המסים ומעדכנים את התחזיות בהתאם".

בזמן שברשות המסים סיפקו תחזית עד כלות המאגרים בשנת 2064, התחזית של הכלכלית של האוצר ניתנה עד 2050 מאחר והממשלה הכריזה על אפס פליטות עד אז.
התחזיות למס רווחי יתר קטנות בזו אחר זו, בעוד שבפועל נרשמת מגמה של הגדלת יכולות ההפקה של המאגרים. רק השבוע דווח כי מאגר לוויתן יגדיל את יכולת ההפקה ב-0.5 BCM בשנה, מה שצפוי להניב למאגר תוספת הכנסות של כ-150 מיליון דולר בשנה. התחזית של הכלכלנית הראשית באוצר לוקחת בחשבון את הכנסות הקרן, שיגיעו לכ-5 מיליארד שקלים בשנה, כאשר ב-2021 נרשמו הכנסות רק ממס חברות שכן הקרן עוד לא החלה לפעול.

המחלוקות שמעכבות את פעילות הקרן

קרן העושר תחל את פעילותה לאחר שיצטברו בה מעל מיליארד שקלים. היא הוקמה לפני יותר משבע שנים, ועבר יותר מעשור מאז גילויי מרבצי הגז.

לפי תחזית בנק ישראל, הקרן צפויה להתחיל לפעול במאי 2022. אולם, לפי הערכות של רשות המסים, אין ודאות שהיא תפתח מאחר שהחברות שמשלמות את "היטל ששינסקי" - המס שהמדינה הטילה על שותפויות הגז בעקבות הפקת גז במים הכלכליים של ישראל - חלוקות על דרישות התשלום והסכומים שעומדים לפקודת הקרן. מנתוני רשות המיסים, נכון לחודש נובמבר 2021, עמדו לרשות הקרן כ-1.02 מיליארד שקלים, אך מתוכם כ-441 מיליון שקלים חלוטים, כשבמחצית הראשונה של 2021 שולמו תמלוגים בסך של כ-553.9 מיליון שקלים.