זה לא כוחות: בריחת המוחות ממשרדי עורכי הדין להייטק תימשך אם הפירמות לא ישתנו

בשבועות האחרונים אנו מקבלים עדכונים חדשות לבקרים בכל ערוצי התקשורת על זליגה ומעבר של כוח-אדם איכותי מפירמות עורכי דין אל ענף ההייטק הלוהט, לא אחת אגב - היישר לזרועותיהן של אותן חברות המקבלות שירותים משפטיים ממשרד עורכי דין פלוני.

באחרונה החלו משרדי עורכי הדין לחפש מזור לבעיית "בריחת המוחות" אל עבר הכסף הגדול בהייטק, ולשיטתם של המשרדים - נמצא פתרון בדמות שיפור תנאים גורף לעורכי דין, בדגש על עורכי הדין הצעירים.

השיא נרשם לפני כשבועיים, במסגרתו הודיעו שתי פירמות עורכי הדין הגדולות בארץ - הרצוג פוקס נאמן ומיתר - על מדיניות שכר חדשה לעורכי דין בשנות הוותק הראשונות וקבעו רף שכר גבוה מאוד.

כמובן שהדבר הזניק "מרוץ חימוש" בכלל משרדי עורכי הדין בארץ, כאשר כל משרד, בהתאם ליכולותיו ולרצונו, החל מתחרה על ליבם של עורכי הדין בפירמה - לרבות בדרך של מענקי חתימה משמעותיים, הבטחה לבונוסים שנתיים גדולים, העלאת שכר בסיס לרמות שלא הכרנו ועוד שלל הטבות בתנאי עבודה אשר הוצעו לכל עורך דין מוערך.

עולה השאלה האם בסופו של יום פתרונות אלה יהוו את הסיבה בגינה עורכי הדין יישארו בפירמות הללו? התשובה היא: לא בהכרח.

מעבר לעובדה שתנאי העסקה ושכר אינם מהווים את המרכיב המרכזי בשיקולי קריירה ובבחירת מקום עבודה בקרב "המילניאלז" - בני הדור הנוכחי - קיימות מגבלות ובעיות נוספות בפני קהל זה המונעות את הישארותו בסקטור המשרדים הפרטיים.

בין היתר, ראוי לציין את מבנה ההתאגדות של פירמות עורכי הדין המביא לחלוקת רווחי הפירמה בין שותפיה בלבד ואינו מאפשר רווחה משותפת אמיתית, זאת לעומת תעשיית ההייטק בה העובדים נהנים מפירות ההצלחה מהרגע הראשון בדמות של מניות, אופציות ושאר תגמולים.

השווי של חברות ההייטק הולך ומרקיע שחקים, ובתוך כך גם היכולת שלהן להציע חבילות שכר ותנאים שאינן ניתנות לגישור אל מול סקטורים מסורתיים.

לפיכך, התחרות נותרת במישור של יוקרה או תדמית בלבד, ויש להניח כי גם אם פירמות עורכי הדין גדולות תצלחנה לבלום במעט את בריחת המוחות להייטק - יהיה זה בשוליים בלבד. בכדורגל קוראים לזה "לא כוחות".

כמענה לבעיה זו שהחלה כבר לפני מספר שנים ברחבי העולם, וכחלק ממגמת החידוש ושבירת הפרדיגמות המוכרות, החלו פירמות עורכי דין מעבר לים לשנות את מבנה התאגדותן בחסות שינויים רגולטוריים - ולמעשה הפכו להיות תאגידים פרטיים לכל דבר ועניין.

השוק והרגולטור מעבר לים הבינו כי יש לאפשר גמישות עסקית גבוהה יותר למשרדי עורכי דין, אשר ממילא פועלים תחת אתיקה ורגולציה מחמירה יחסית, ולכן אפשרו במסגרת אותה "הגמשה" שימוש במנגנונים של גיוסי הון, הנפקות לציבור ומכשירים פיננסיים שונים לשוק משרדי עורכי הדין.

בתוך כך, התיר הרגולטור לפירמות עורכי דין רווחיות ומצליחות לפעול בתנאים דומים לחברות פרטיות - וכפועל יוצא - להביא לכך שניתן יהיה לשתף את הצלחותיה העסקיות של הפירמה בין כלל העובדים - ולא רק בקרב שותפי ההון או השותפים המייסדים.

בסיכומו של דבר, אם פירמות עורכי דין תשאפנה להתחרות בשווקים עתירי הון וטכנולוגיה גם בהיבט של שימור כוח-אדם, יהיה עליהם ליזום מהלך משותף לאסדרה מתאימה מתוך השוק, שתאפשר שיתוף והגדלה של מקורות ההון בשוק שמרן זה ותביא בסופו של יום לשימורם של עורכ הדין.

הכותב הוא מנכ"ל חברת Robus העוסקת בתהליכי ייעוץ ופיתוח עסקי למשרדי עורכי דין ורואי חשבון