הכאוס התקשורתי של בנט יוצר את תחושת הכאוס בקרב הציבור הרחב

לא ברור מה מושך את בני האדם לסרטי אסונות. ז'אנר סרטונים שבהם אנחנו מזועזעים מהטרגדיה הנראית לנגד עינינו מצד אחד, אך מהופנטים למסך מהצד השני. יש כאלה שזה קורה להם מול תאונות דרכים, יש כאלה שזה קורה להם מול אסונות טבע. לי זה קרה השבוע מול תאונה פוליטית.

ראש הממשלה נפתלי בנט פרסם בעמוד האינסטגרם שלו סרטון שהוא כל-כולו פיגוע תדמיתי מרהיב שראש הממשלה ביצע בעצמו. בסרטון אחד הציף בנט את כל הכשלים באסטרטגיה התקשורתית של ניהול המשבר.

לממשלה הזאת יש נתונים רעים מאד בכל הנוגע לחיסוני הילדים והנוער, נושא שבנט כמעט ולא שם עליו את כובד משקלו. שרת החינוך קובעת מדיניות עצמאית בנושא, ההסברה כמעט לא עובדת, וסרטונים חביבים של משרד הבריאות בטלוויזיה לא מספיקים לבדם. הפוקוס התקשורתי כולו עובר לבדיקות, לתורים הארוכים, למשק שמתרוקן, לסגר בהתנדבות ולהיעדר הפיצויים - אירוע שבנט לא נמצא בו. בנט מזגזג בין הנושאים ולא מצליח לזהות שום נושא כתוכנית דגל.

בסרטון אחד באינסטגרם, דווקא בשיא הביקורת על הבדיקות, בנט החליט לעשות מהלך בנושא חיסוני הילדים. בנט היה חייב לקשור את זה בסדרת סרטונים וסדרת ביקורים, לצד מהלכים תקשורתיים נוספים או הכרזה משמעותית על תוכנית - אבל התקלה הגדולה ביותר בסרטון שבו בנט עסק בחיסוני הילדים והנוער, היא בעצם קיומו של הסרטון הבודד, כמו בקבוק שנשלח בלב ים בתקווה שימצא את יעדו.

ראש הממשלה מחליט להביא למתחם החיסונים ילדה שטרם התחסנה. את הילדה הוא כמובן לא פוגש בבית הספר, במגרש משחקים, בכניסה לקניון או בכל מקום שבו בני נוער מסתובבים, אלא מגיע אליה הביתה.

פה זה לא נגמר - הילדה היא בתו של חבר מועצת העיר מודיעין. כלומר, בנט לא נופל על "ילדה רגילה", ואם זה לא הספיק, אביה הוא גם פעיל במפלגת ימינה של בנט. כלומר, בנט הולך לילדה של חבר.

שורת הנתונים האלה יחד, אותם בנט עצמו מציג בתחילת הסרטון, מעידים על בנט שהוא מפחד להסתובב בציבור, שהוא לא קשור לעם, ואין בו את היכולת לשכנע אותנו להתחסן. לא רק זה, הם מעידים שגם חברי מפלגתו לא ממהרים להישמע להוראות שלו.

סלט מבולגן ונטול כל רעיון אסטרטגי

תארו רק את ההבדל העצום אם במקום הקדמה של 17 שניות על הרקע של הילדה, היה בנט אומר: "חבר סיפר לי שהילדה שלו לא מסכימה להתחסן. החלטתי להפתיע אותה ולשכנע אותה. רוצים שאגיע גם אליכם? צרו קשר". יש פה פוטנציאל לסדרת סרטונים ויראלית וכנה הרבה יותר. אבל אנחנו מקבלים פה דווקא סלט מבולגן ונטול כל רעיון אסטרטגי.

השיא אפילו לא מופיע בסרטון עצמו, אלא בחיפוש קצר בגוגל. בית משפחת טאוב, אליו בנט מגיע, הוא בית קבוע של המפלגה במודיעין. שם איילת שקד עשתה שבת במסע הבחירות של המפלגה, שם הודרכו חברי מפלגת ימינה כשהגיעו לביקור בעיר. אבי המשפחה הוא זה שאפילו רשום כאחד ממייסדי אתר המפלגה. השיא שגוגל מגלה הוא מאמר של אותו עמיאד טאוב לפני כשנה נגד אלה המסרבים להתחסן.

נמשיך. אחרי 17 שניות מייגעות בהן הוא לא מדבר למצלמה אבל גם לא לאף דמות אחרת בפריים, בנט דופק בדלת - ואז האסון הופך לכפול ומכופל. זווית הצילום לפתע מצלמת מתוך הבית ומתעדת גברת פותחת את הדלת ומיקרופון גדול שמציץ בשלומיאליות לתוך הפריים עם פנסי תאורה טלוויזיוניים בתוך הבית. אם מישהו חשד בקמצוץ של אותנטיות מאחורי הסרטון, אז הוא קיבל את התשובה. וכאן נשאלת השאלה - אם כבר מראש יצרתם סצנה מבוימת והחלטתם לותר על האותנטיות, מדוע היא עשויה בחוסר מקצועיות מביך? 

האישה, שעתיד בתחום המשחק כנראה כבר לא יהיה לה, לא נראית נלהבת במיוחד, יותר תיק שהפיל עליה בן זוגה על הבוקר בשביל לעזור לחבר. הניסיון שלה לשחק בכישרון לא רב פני מופתעת, הוא אפילו משפיל עוד יותר בשביל בנט. ראש הממשלה דופק לך בדלת, ואת אפילו לא קצת מתרגשת? מה זה מעיד עליו?

ובכן, בסיומה של הסצנה פוגש ראש הממשלה את נעה, ילדה בת 9 לא מחוסנת. הם הולכים יחד למרכז החיסונים, ובא לציון לגואל - לפחות הילדה הרוויחה משהו מהפארסה. בנט, לעומת זאת, רק הפסיד.

הכותב הוא יועץ תקשורת ומאבקים ציבוריים