הצעד שהכריז עליו ברקת הוא הצעד הראשון בדרך הארוכה לשינוי אמיתי

ד"ר משה ברקת, הממונה על פיקוח שוק ההון, הביטוח והחיסכון, הכריז לאחרונה בכנס "סביבה 2050", כי החוסכים לפנסיה יוכלו לבחור להפקיד את כספם במסלול בר קיימא, המתבסס על 17 עקרונות הקיימות והסביבה של ארגון האו"ם sustainable) development goals) - SDG. המשמעות היא שייפתחו מסלולים להשקעה בחברות שמפתחות מוצרים ושירותים ברי קיימא, מה שלא יתאפשר עד האסדרה הסופית. יש לברך את ד"ר משה ברקת על המהלך אשר לו ככל הנראה יהיו משמעויות רחבות יותר.

כידוע, ה-SDG מכתיב בעיקרו השקעות בחברות שחלק ממרכיב ההכנסות שלהן מבוססות על מוצרים ושירותים שעונים על יעדי ה-SDG כפי שהוגדרו על ידי האו"ם הכוללים גם מטרות חברתיות כמו הפחתת אי שוויון וקיום זכויות אדם. אך עלינו לעצור ולשאול - האם אפשר להשקיע בחברה שמפתחת מוצר בר קיימא מבלי להתייחס לעצם התנהלותה? האם ניתן להשקיע בחברה שמייצרת רכב חשמלי שהוא מוצר בר קיימא למרות שהתנהלותה, למשל, בענייני ממשל תאגידי מחפיר? האם יהיה ניתן להתעלם ממשקל ההתנהלות הזו בחישוב שיקולי ההשקעה בה? האם אפשר לקדם שינוי אקלים בלי להתחשב ביעילות האנרגטית של מסלול התפעול של החברה? ברור שהתשובות לכך הן שליליות.

יש לומר מפורשות: המחשבה ללכת לכיוון של השקעה בחברות שמייצרות פתרונות ברי קיימא היא נכונה. ההערכה היא שכיום מוזרמים 1.4 טריליון דולר לחברות אלו והציפיה היא שסכום זה יגדל ליותר מפי 3. לצד זאת, אי אפשר יהיה להתעלם משיקולי השקעה המתחשבים בסביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG) בהתנהלות החברות. ועל אף שהמפקח הסתייג במפורש מערכי ה-ESG, כמעט בלתי נמנע יהיה ששיקולי ה-ESG ייכנסו בדלת האחורית לאותן קרנות שירצו לבצע השקעות אחראיות אמיתיות.

ד"ר ברקת, בדבריו בכנס, הבחין בין ה-SDG ל-ESG על רקע מגמה הולכת וגדלה של גופים פיננסיים המציעים מוצרי ESG, שחלקם, נאמר, גמישים מדי ולמעשה הם רחוקים מאוד מלהיות השקעות ESG. אפשר לקחת כדוגמה את מדד ה-MSCI ESG העולמי שהמשקולות בו אינן שונות בצורה רצינית מהמשקולות של מדד ה-MSCI הרגיל. פעולות כמו אלו פוגעות במשקיעים המעוניינים לבצע השקעות אחראיות שכן הן מייצרות תחושה של השקעות אחראיות אך למעשה הן אותו דבר בדיוק כמו השקעות רגילות. פעולה זו זכתה לכינוי greenwashing.

לאור זאת, בחלקים רבים בעולם נכנס הרגולטור לעובי הקורה של ה-ESG כדי למנוע שימוש ציני במונח שמביא לאובדן האמון של משקיעים בתחום. למשל, ה-SFDR) Sustainable Finance Disclosure Regulation) של האיחוד האירופי הם כללים שמובילים מהלך מבורך שיעזור להבין לעומק ובצורה ברורה אילו חברות בחרו להתמקד בכללי ESG לכל אורך שרשרת הייצור ולהבחין בין ה-green ל-green washing. חלק מרכזי במאבק ל"הלבנת" גורמים מזהמים והפיכתם לירוקים מתרכז ב-SDG, יעדים לפיתוח בר-קיימא, שמתמקדים בפיתוח בינלאומי עתידי כפי שהוצעו על ידי סוכנויות של האו"ם, באמצעות הסדרת כללים וניסוח חוקים ברורים בנושא.

לסיכום, לגופים הפיננסים המנהלים טריליונים של שקלים, ומנהלים את הכספים של כולנו יש את היכולת לעזור באותם חוליים של החברות, לא כפילנטרופיה אלא מתוך רצון להכביר רווחים. אם יותר ויותר גופים פיננסיים ישקיעו בהשקעות אחראיות אמיתיות תחת כללי רגולציה מהודקים, יהיה אפשר לומר שהדרך בה פוסעים ארגוני הסביבה והחברה שנים על גבי שנים, ללא תוצאות מזהירות, תתחיל לתת אותותיה. הצעד שהכריז עליו ברקת הוא הצעד הראשון בדרך הארוכה לשינוי אמיתי גם בשוק בישראל.

הכותבת היא מייסדת בית ההשקעות Value2 ומייסדת ומנכ"לית greeneye