מאז שהצטרפה לזירת המסחר המקומית לפני כשנה הצליחה סונוביה , חברת טכנולוגיה בענף הטקסטיל, לייצר כותרות בעיקר בזכות מסכות המגן שהיא מייצרת, שהפכו ללהיט בהתמודדות עם התפשטות וירוס הקורונה.
בסיפוק שמביעים מנהל החברה מההצלחה המפתיעה, נמהל קורטוב של אכזבה. הגם שמכירת המסכות מספקת לסונוביה בשלב הנוכחי אוויר לנשימה, בדמות הכנסות שוטפות משמעותיות, הן מסיטות את הפוקוס של המשקיעים ממטרת העל של סונוביה - פיתוח מוצר שיוביל למהפכה בעולם הטקסטיל העולמי.
כפי שאומר אסף לוי, סמנכ"ל חטיבת המוצרים של סונוביה, "הפעילות שלנו במסגרת הקורונה היא בונוס המאפשר לנו לא לשרוף כסף, אבל הדבר הזה, יחד עם העובדה שאנחנו נמצאים בעולם עם קשב קצר, גורם לנו להיתפס כ'חברת קורונה'".
איך מחברה העוסקת בפיתוח טכנולוגיה לטיפול בבדים, נכנסתם לייצור מסכות הגנה?
יגאל זיתון, מנכ"ל סונוביה, מסביר: "החברה פועלת בשתי חטיבות נפרדות - חטיבה המפתחת את המוצרים ואת הטכנולוגיה שלנו, וחטיבה נוספת יותר 'אופורטוניסטית'. במסגרת פעילות המו"פ שלנו אנחנו עושים שימוש בכמות גדולה של בדים. במקום לזרוק או למכור את הבדים האלה, בתחילת הקורונה החלטנו לייצר מהם מסכות, ומשם יצאה חטיבת המוצרים שלנו שמוכרת בעיקר מסכות וגם מוצרים נוספים. באותם מוצרים מוטמעת הטכנולוגיה שלנו, שהוכחה כיעילה מאוד בהגנה מווירוסים, כולל הווריאנטים של הדלתא והאומיקרון.
"זה 'סייד ביזנס' רווחי וטוב, אנחנו עובדים על פיתוח מוצרים נוספים במסגרתו, ואני לא מכיר עוד סטארט-אפים שבמקום לשרוף כסף מייצרים כסף. אבל התפיסה שלנו כחברת קורונה או חברת מסכות - היא לא הסיפור. המסכות הן מקרה אחד שמראה שיש לנו יכולת לייצר טקסטיל עלית, אך זה לא הפוקוס שלנו. אנחנו מובילים את החברה לכיוונים שההצלחה בהם תהיה הרבה יותר משמעותית, ומאמינים שהמשקיעים יבינו את הפוטנציאל העסקי הענק של החברה ושל הפתרון שלה".
מכונת הטיפול בטקסטיל של סונוביה / צילום: יח''צ
"פעילות המוערכת בכ-14 מיליארד דולר בשנה, והשוק צומח"
סונוביה, שנוסדה בסוף שנת 2013 ונמצאת בשליטת יהושע הרשקוביץ' (המכהן כיו"ר), עוסקת בפיתוח פטנטים וידע בתחום הציפויים האנטי-בקטריאליים של טקסטיל רב-פעמי.
לדברי המנכ"ל זיתון, "סונוביה רכשה טכנולוגיה של גלי קול מאוניברסיטת בר אילן, ועל בסיסה אנחנו פועלים לבצע מהפכה בתחום הטקסטיל. כיום תעשיית הטקסטיל מטפלת בבדים בכל מיני אופנים המקנים להם תכונות שונות - ספיגת ריח, אנטי-בקטריאלי, מעכבי בעירה, דוחי מים, צבע ועוד, כולן באמצעות שיטה של הספגת חומר לתוך הבד בצורה פאסיבית".
בסונוביה, לפי זיתון, מבצעים את אותם טיפולים המקנים לבד את אותן תכונות, אך באמצעות טכנולוגיה של גלי אולטרסאונד. "בעוד שהשיטות הרגילות מדביקות את החומר לבד באמצעות חומרים מזהמים דוגמת דבקים כימיים, אנחנו באמצעות הטכנולוגיה שלנו יורים את התכונות לתוך הבד", הוא מסביר.
הטכנולוגיה שמייצרת סונוביה "גם תביא למהפכה ירוקה בעולם הטקסטיל, משום שכיום זו התעשייה המזהמת השנייה בעולם, אחרי הנפט והפטרוליום. הבעיה מספר אחת של תעשיית הטקסטיל היא זיהום, משום שכיום היא צורכת המון מים ואנרגיה, ומשחררת המון כימיקלים מזהמים ומסרטנים".
לדבריו, "סונוביה רוצה להיות כמו נספרסו - יש לה מכונה שהיא מוכרת, אבל 'הגביע הקדוש' שלה הוא למכור את הכימיה שהיא מפתחת - הקפסולות. השילוב בין הכימיה לבין המכונה מביא בשורה מאוד גדולה לעולם הטקסטיל. גודל השוק של אותה פעילות בעולם הטקסטיל מוערך בכ-14 מיליארד דולר בשנה, וזה שוק צומח".
מסיכה שמייצרת סונוביה / צילום: יח''צ
למרות השלב הראשוני שבו נמצאת פעילותה של סונוביה, ואולי בזכות חשיפתה לציבור בשל פעילות ייצור מסכות המגן, מנייתה משלימה טיפוס של כ-40% מאז שהחלה להיסחר בדצמבר 2020. לאחר העליות, מניית סונוביה משקפת לחברה שווי של כ-200 מיליון שקל, ושווי של כ-90 מיליון שקל להחזקות בעל השליטה, הרשקוביץ' (כ-42%).
מי הלקוחות הפוטנציאליים שלכם?
זיתון: "הלקוחות הסופיים הם מפעלים ברחבי העולם המטפלים בטקסטיל, אשר מחזיקים בקווי ייצור שאליהם נכנסים גלילי בד לא מטופלים, שיוצאים מהמפעל מטופלים בהתאם לדרישות הלקוח, כמו לדוגמה מפעל בדים שמקבל הזמנה מאדידס לייצר חולצות עם חומר דוחה ריח או זיעה. במקרה שכזה, המפעל יריץ טונות של גלילי בד דרך המכונה שלנו, שתטפל בבד כדי שייצא עם אותן תכונות".
זיתון ממשיך ואומר כי "כל מכונה כזו שסונוביה תתקין צורכת חומרים מתכלים בהיקף שנתי של כ-1-1.5 מיליון דולר, כך שכל מכונה שאתקין במפעל תייצר לסונוביה הכנסות שנתיות בהיקף שכזה, נוסף למחיר המכונה הצפוי לעמוד על כ-150 אלף דולר. נתחיל במעט ובתוך שנתיים-שלוש נגיע לכמה עשרות מכונות בשנה".
מדבריהם של ראשי סונוביה עולה כי בדומה למרבית בעלי ומנהלי עשרות חברות הטכנולוגיה והסטארט-אפים הצעירים שניצבו בלב גל הנפקות ההון הראשוניות (IPO) בבורסה בתל-אביב מאז אמצע 2020, גם הם סבורים שהפתרונות שהחברה הצעירה שלהם מייצרת מהווים "גיים צ'יינג'ר" בתעשייה שבה היא פועלת.
זיתון: "שוק הטקסטיל צמא לחדשנות, אחרי עשרות ומאות שנים שלא חודש בו דבר. זה שוק שהוזנח ומוצא עצמו עובד במלוא הקיטור אבל עם כלים מהמאה ה-18. הסנסורים שלנו אומרים ששוק הטקסטיל מתפוצץ מרוב דרישות וייצור, אבל הוא נמצא צעד אחורה מבחינת חדשנות, וזה מה שאנחנו באים לעשות לו".
"ב-2022 נציג מכירה ראשונה של מכונה פרי פיתוחנו"
עד שתכבוש את עולם הטקסטיל, השלימה עד כה סונוביה פיתוח של שתי מכונות בלבד, אחת מהן עבור שותפתה האסטרטגית, חברת ברוקנר הגרמנית הנחשבת לאחת מיצרניות מכונות הטקסטיל הבולטות בעולם, ונוספת עבור חברת הביגוד הישראלית דלתא, המיועדת למפעל שלה בכרמיאל, וצפויה להגיע אליה עד סוף הרבעון הנוכחי.
לפי זיתון, המכונה בדלתא תהיה "הפעם הראשונה שמכונה שלנו תפגוש לקוח סופי אמיתי. במהלך השנה נבדוק את המכונה עם כל מיני אפליקציות, כולל בבדים של לקוחות דלתא, וכך נוכל ללמוד. אנחנו מקווים ומאמינים שאחרי שהמכונה תעבוד בדלתא, נוכל להתחיל למכור מכונות ללקוחות סופיים לקראת סוף שנת 2022.
"אנחנו נמצאים בפיילוטים עם יצרניות ועם מותגים מובילים בעולם בסקטורים שונים בתחום הטקסטיל, ואנחנו מקווים ומעריכים שב-2022 נציג מכירה ראשונה של מכונה פרי פיתוחנו".
בינתיים, מסכות ההגנה שסונוביה מייצרת מאז פרוץ משבר הקורונה סייעו לה להתחיל לרשום הכנסות נאות. המסכות נמכרות בעיקר דרך אתר האינטרנט שלה ללקוחות פרטיים, וכן דרך אמזון, כשהשוק העיקרי הוא האמריקאי שאחראי על כ-75% מרכישות המסכות.
את המחצית הראשונה של 2021 סיכמה החברה עם הכנסות שהתקרבו ל-6 מיליון דולר, אחרי הכנסות של קרוב ל-10 מיליון דולר בסיכום שנת 2020 כולה. בשורה התחתונה רשמה הסונוביה הפסד של כ-1 מיליון דולר במחצית השנה שעברה, לעומת רווח דומה (כ-1 מיליון דולר) בסיכום שנת 2020.
בימים האחרונים עדכנה סונוביה על עלייה של 50% בהכנסותיה השנתיות, שהגיעו לכ-14 מיליון דולר, מה שמאפשר לה "להמשיך להשקיע סכומים גדולים במחקר ופיתוח, לקראת התקנת מכונה תעשייתית מסחרית במהלך 2022". כל זאת בשאיפה להתחיל למכור מכונות וכימיקלים במהלך השנה הנוכחית.
"לייצר בד עם הביצועים הכי טובים שיש"
עולם הטקסטיל שזור בכמעט כל תחום בחיינו, וליאת גולדהמר שטיינברג, סמנכ"לית הטכנולוגיות של סונוביה, מסבירה כי "הפעילות שלנו רלוונטית לשלל תחומי הטקסטיל הקיימים - החל מתחום ההלבשה, טקסטיל ביתי הכולל מצעים, מגבות וכד', דרך השוק המוסדי דוגמת בתי מלון, בתי חולים ובגדי עבודה - שם אנחנו מביאים בשורה גם בתחום העמידות לכביסות ולטיפולים בטקסטיל שלא קיימים כיום בתעשייה. שוק נוסף הוא שוק הטקסטיל הטכני, דוגמת פילטרים של מזגנים, מסנני מים ועוד".
היא מפתיעה ומספרת כי "שוק התחבורה גם הוא רלוונטי עבורנו - חברות שמפתחות טכנולוגיה לשוק הרכב האוטונמי חיפשו עוד לפני הקורונה פתרונות שיהפכו את הרכב ליותר סניטרי, והקורונה חידדה את הצורך הזה. רכב ממוצע מכיל מעל 20% חומרי טקסטיל, לכן היכולת לטפל בסוגים שונים של חומרים כאלה בעמידות גבוהה ועם פעילות אנטי בקטריאלית, משכה את תשומת ליבם, ואנחנו בפיילוטים עם יצרניות מובילות בשוק".
ליאת גולדהמר שטיינברג / צילום: יח''צ
גולדהמר שטיינברג מסבירה כי "סונוביה לא מוגבלת בסוג הבד שבו אפשר לטפל, בין שזה עור, סינתטי, פוליאסטר, כותנה, סריגים, אריגים וכו'. בזכות כל זאת, הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לייצר בד עם הביצועים הכי טובים שיש, עם הרבה פחות זיהום ובשיטות חדשניות, לעומת השיטות המסורתיות הקיימות כיום. לכן יש צורך גדול להטמיע אותה כמה שיותר מהר, ואלה חלק מהמאמצים שלנו לשנת 2022".
"תעשייה רגישה ועם מודעות צרכנית גבוהה"
בשלב הזה חוזרת גולדהמר שטיינברג לעסקי מסכות הקורונה של החברה, ומציינת כי "הבדים איתם אנחנו מייצרים מסכות זה תת-קבוצה של היכולות שיש לסונוביה, וכמה מיליוני דולרים שאותה פעילות מייצרת לנו הם קצה הקרחון של הפוטנציאל הגלום בפעילות החברה, שתוכל לטפל בכל סוג של בד".
עוד לגבי תעשיית הטקסטיל העולמית, מציינת גולדהמר שטיינברג, כי "אנחנו פועלים באחת התעשיות הכי גדולות והכי ותיקות בעולם, שהמציאה את המהפכה התעשייתית, ויש לה צורך להתחדש, מה שלא קרה כבר מאות שנים".
לדבריה, "הווליום הנדרש כדי לייצר את כל מוצרי הטקסטיל בעולם הוא ענק - מה שהופך את התעשייה הזו לרגישה ועם מודעות צרכנית גבוהה - המייצרת לחץ על היצרנים להציג לשוק מוצרים ירוקים, כמו גם הרגולציה בתחום שהיא מאוד ותיקה".