"כשאתה מטיל מטבע יש סיכוי שווה ללא קשר למצבך. כשמבצעים בדיקה שמגלה ב־50% שאדם מאומת (בהנחה שהוא כזה ופחות בהינתן שהוא לא) - יש בכך מידע נוסף עבורנו. זה רחוק ממושלם, אבל זה מסייע לעצור שרשראות הדבקה שלא היינו מצליחים לעצור בדרך אחרת", אמר לגלובס ד"ר רמי פוגץ’, מרצה בכיר באוניברסיטת בן גוריון וחוקר ביצועים בתחום הביולוגיה המערכתית.
דברים אלו מגיעים בעקבות הביקורת של יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, שאף אמר: "משרד הביטחון קבע שהבדיקות האלו אינן אמינות".
"הרציונל בבדיקות - מיצוי נכון של המשאבים"
לפי ההנחיות, אנשים משתמשים בבדיקות אנטיגן, ורק לאחר מכן יפנו לבדיקות PCR במידה והם מאומתים. לכן, ייתכן שבנוסף למהימנותה הגבוהה יחסית של ה-PCR, עבר זמן שהגדיל את העומס הנגיפי בגוף ואפשר לבדיקה לגלות את נוכחות הנגיף. "אנשים עושים את הדגימה מוקדם מדי, או לא עושים אותה כמו שצריך, וגם זה פוגע במהימנות שלה", טוען ד"ר פוגץ’. ואכן, בימים האחרונים משרד הבריאות עדכן את הנהלים - לפי ההנחיה החדשה, בבדיקות האנטיגן יש לדגום את הגרון בנוסף לאף, כדי לתת לבדיקה יותר מידע, וחשוב עוד יותר - לבצע את הבדיקה שלושה ימים מהחשיפה למאומת. "פחות מאומתים יסתובבו וידביקו בשיטה שנבחרה. אף אחד לא יודע מה ההשלכות, אבל לא הייתה ברירה. אף מדינה לא הצליחה לעצור את האומיקרון - אז המטרה היא למנוע קריסה. הדרך היחידה לצמצם את התפשטות המגפה היא להטיל סגר קשוח, וזה לא היה על הפרק", טוען פוגץ’.
לדבריו, הרציונל בבדיקות אנטיגן נובע מאילוצים של עומס ומיצוי נכון של משאבים. "באמצעות תקציב מסוים, אפשר לקנות כמות מסוימת של בדיקות PCR מדויקות יחסית, או בדיקות אנטיגן. נניח שבמחיר של בדיקת PCR אחת אפשר לקנות ארבע בדיקות אנטיגן, גם אם הן מזהות רק 50% מהחולים, באותו מחיר ניתן לזהות קרוב לפי שניים יותר מאומתים". ואכן, בפועל, בדיקות PCR בישראל עולות בערך פי שמונה יותר מאשר בדיקות אנטיגן. לכן, האנטיגן כדאי יותר גם מבחינה כלכלית ותורם יותר בעצירת שרשראות הדבקה.
זה לא היתרון היחיד שיש לבדיקות האנטיגן. בעוד הן מסוגלות לתת תשובה תוך כרבע שעה דקות בלבד, בדיקות ה-PCR דורשות תהליך פענוח מורכב, יקר וממושך שלא מאפשר לבצע אותו בקנה מידה מספיק.
"אם כולם יעשו PCR - המידע לא יהיה רלוונטי"
בבריטניה, שר הבריאות סאג’יד ג’אוויד, הכריז שהגישה ל-PCR תוגבל בעקבות "ביקוש חסר תקדים" - מצב שמערכת הבריאות הבריטית לא הצליחה לעמוד בו. על כך אמר ד"ר פוגץ’: "אם שולחים את כולם לעשות בדיקות PCR כפי שקרה בכמה מדינות באירופה וארצות הברית, נוצר עומס והתשובה מתארכת עד לתום תקופת הבידוד. כלומר, המידע הופך לא רלוונטי".
ד''ר רמי פוגץ / צילום: דני מכליס אונ' בן גוריון
ראש הממשלה נפתלי בנט אף טען שאילו הוא היה מנסה להציע בדיקות PCR לכולם, התוצאות יתקבלו רק אחרי חמישה ימים לפחות. "במצב זה, אותו זקן שנדבק כבר יהיה במצב קשה, ותרופת ה-Paxlovid, שחייבת להינתן בשלב מוקדם, כבר לא תעזור", טען פוגץ’. "אם שומרים את בדיקות ה-PCR לאוכלוסייה בסיכון והיתר עושים בדיקת אנטיגן, הסיכוי לקטוע את שרשראות ההדבקה גדל. כמו כן, כך ניתן להגיע מהר יותר לאנשים שבסיכון. מאחר וכל מאומת בממוצע נפגש עם עשרה אנשים נוספים, ברגע שחצינו את רף ה-30 אלף מאומתים ביום - מיצינו את קיבולת בדיקות ה-PCR היומית".
בצורה כזאת, לדעת ד"ר פוגץ’, ניתן להקל את העומס על מערכת הבריאות, שקריסתה עדיין מהווה הסכנה הברורה ביותר של נגיף הקורונה: "למרות שהאומיקרון פחות קטלני, ההתפשטות המהירה שלו מביאה לכך שעדיין יש סיכוי לא מבוטל שהמערכת תגיע לקריסה רבתי. אנחנו רואים שהאפקטיביות של הסגרים היא מוגבלת, והפגיעה הכלכלית קשה יותר. הממשלה הקודמת צדקה כשעשתה אותם - לא הייתה בידינו את כל האינפורמציה, ובמצב כזה עדיף להחמיר. אבל היום, כשיש לנו הרבה יותר ניסיון - אין ברירה אלא להשתמש בשיטה של בדיקות אנטיגן המוניות".
הממשלה החליטה לתת לכולם להיבדק ב־PCR
הממשלה החליטה אתמול לאפשר לכל אחד לגשת לבדיקת ה-PCR. עם זאת, פרויקטור הקורונה הבהיר שלקבוצות הסיכון שהיו זכאיות ל-PCR עד עתה יקבלו "מסלול מהיר" במסגרתו יזכו לתשובה תוך 24 שעות. שאר הציבור יקבל עדיפות פחותה, עם תשובה בתוך שלושה עד חמישה ימים. בזמן הזה, החשודים בקורונה יישארו בבידוד עד לקבלת התשובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.