מקורות המימון של חדי הקרן על הכוונת ורשות המסים נגד ענקיות הטכנולוגיה

שבוע טוב,

גיוס של מתכנת סביר בישראל מעולם לא היה קשה ומאתגר כפי שהוא כיום עבור אלפי מנהלים בהייטק. שער הדולר הנמוך והצפה של משרות הביאו להכפלה בעלות המעסיק של מתכנת טוב מ-150 אלף דולר בשנה ל-300 אלף דולר בשנה מאז תחילת 2020. המשמעות היא שעבור כל שלושה עובדים חדשים לערך נזקקת חברה לגייס עוד מיליון דולר.

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

נראה שהדבר איננו מדאיג במיוחד את מרכזי הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה בישראל: מיקרוסופט, אמזון, גוגל, אפל ומטא. אלה מפגינות אדישות למשבר כוח האדם בתעשייה הישראלית. תוכניות ההתרחבות האגרסיביות, יתרת המזומנים הגדולה, לצד מניות שרק נמצאות במגמת עלייה מאפשרות להן להציג בפני המועמדים לעבודה חבילות תגמולים חלומיות שגם רבים מחדי הקרן בישראל מתקשים להציע.

רשות המסים, שעד כה התייחסה אל מרכזי הפיתוח של הענקיות הגלובליות כאל סניפי אוף שור מרוחקים, החלה להעלות את נטל המס עליהן, ובצדק. משכורות העתק והבונוסים, יחד עם התפקיד החשוב שמשחקים האתרים הישראלים בתחומי ליבה בחברות אלה - סייבר, פיתוח שבבים, הנדסת תקשורת, או עיבוד תמונה - כל אלה מעידים על כך שמרכזי הפיתוח בישראל אינם רק "עוד מרכזים", אלא שיש להם מעמד מיוחד בפעילות החברות.

בתווך נמצאות החברות הישראליות המנוהלות על ידי ישראלים בעמק הסיליקון או בניו יורק ומחזיקות בדרך כלל מרכז פיתוח אחד - בישראל. הן נדרשות להציע שכר המשתווה לזה של ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, אך במקביל הן מתמודדות עם מיסוי הולך וגדל בשל העובדה שהן חברות בינלאומיות. בשיחות סגורות, מדברים היזמים הישראלים על תהליכי גיוס ממושכים ויקרים, על חוסר ודאות באשר לכללי המשחק בשוק, ועל גיוסי עובדים במזרח אירופה. בכתבה שפרסמנו השבוע פירטנו כמה מהנקודות הללו שאותרו ברשות המסים כדי לגבות בחסות החוק מס גבוה יותר מחברות ההייטק הבינלאומיות.

וגם: מה עומד מאחורי מכירת ענקית הגיימינג זינגה; חברות הפודטק שמככבות בבורסה בתל-אביב; הקמפיינים השנויים במחלוקת לגיוס עובדים בהייטק ומהפכת השקיפות שמתכננת רשות ניירות הערך בארה"ב לחדי הקרן. זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.

1. בורסה זבת חלב ודבש מלאכותיים 

חלב בלי פרה, דבש בלי דבורה וסטייק בלי בשר - המגמות שבהן צועדת תעשיית המזון קוסמות גם למשקיעים בת"א. כעשר חברות ושותפויות מתחום הפודטק עשו את דרכן לבורסה המקומית והן מציעות פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים ופוטנציאל מלהיב, אך גם סיכון לאובדן ההשקעה.

2. הלחץ גובר: כך מנצלת רשות המסים את הגאות בהייטק 

הגאות בהייטק ושגשוג מרכזי הפיתוח הזרים הביא את רשות המסים להעלות את שיעור המס המושת עליהן באמצעות פרשנות מחמירה של החוק. הצידוק: מרכזי הפיתוח בישראל אינם עוד מרכז אוף שור מרוחק אלא קריטיים למוצרי ענקיות הטכנולוגיה ולרווחיותן. היזמים מאיימים: "נפתח מרכזי פיתוח במזרח אירופה".

3. מקורות המימון של חדי הקרן על הכוונת 

ה-SEC, הרגולטור המשמעותי בוול סטריט, החל בניסוח תכנית שתדרוש מיותר חברות פרטיות לפרסם מידע על מצבן הפיננסי ופעילותן. הסיבה: היעדר שקיפות ומנגנוני פיקוח על גיוסי ההון הפרטי שמניע את צמיחתן.

4. הקאמבק המדהים של איל מקיאג' 

9 שנים לאחר קריסתה, חברת הטיפוח איל מקיאג' קמה מחדש כמותג אמריקאי ופיתחה שירותי אונליין להתאמת איפור לגוון העור. השבוע היא כבר קיבלה תג מחיר של 1.5 מיליארד דולר במסגרת מכירת מניות. בינתיים, חזון המטאוורס וה-NFT תורם לעלייה נוספת בשווי השוק של מותגי האיפור.

5. "חברות אחרות חששו לפתח כלי שיתקוף על אמת. בנינו מוצר שתוקף ומנקה אחריו"  

חברת הסייבר פנטרה עקפה את אקס אם סייבר של ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו וגייסה השבוע לפי שווי של מיליארד דולר.

6. מסקאזי ועד מאסטר שף: האם מיתוג המעסיקים בהייטק יצא משליטה?   

סרטון הגיוס הפרוע שהפיק סקאזי בחברת הפינטק ראפיד נמחק והחברה התנערה, אך המקרה מצטרף לשורת קמפיינים של מיתוג מעסיק שהשפעתם על גיוסי עובדים נתונה בסימן שאלה.

7. המובייל הלוהט של זינגה  

במהלך השבוע הודיעה טייק טו על רכישת חברת משחקי המובייל זינגה תמורת 12.7 מיליארד דולר. מה הניע את מכירת אגדת המשחקים ההיסטורית ועד כמה הרכישה משפיעה על ענף הגיימינג בישראל?

8. הזורעים בדמעה - ברינה ימכרו  

איך מצאו עצמם ארבעה יזמים לא צעירים ולא הייטקיסטים - הצעיר שבהם בן 62 והמבוגר בן 86 - במרכזו של אקזיט ענק: 200 מיליון שקל עבור חברות פיתוח זרעי העגבניות שהצמיחו במשך שנים וכעת ימוזגו לחברה אחת.