החברה המפעילה את הבורסה של לונדון רוצה לטשטש את הקו המבדיל בין חברות ציבוריות ופרטיות, כחלק מתוכנית למשוך חברות טכנולוגיה הצומחות במהירות להירשם בבורסה הבריטית לאחר הברקזיט, עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי.
הבורסה של לונדון הציעה להקים שוק מיוחד שבו חברות פרטיות יכולות לסחור במניותיהן באופן ציבורי בימים מסוימים, כך לדברי אדם המכיר את הנושא ולפי ההצעות של הבורסה לרגולטורים שלה, רשות ההתנהגות הפיננסית ומשרד האוצר הבריטי, שהגיעו לידי הוול סטריט ג'ורנל.
מניות של חברות פרטיות ייסחרו באופן ציבורי לתקופה שבין יום אחד לחמישה ימים בכל חלון מסחר, אחת לחודש או אחת לרבעון, או אפילו אחת לחצי שנה. החברות לא יהיו נתונות לאותה מידה של פיקוח רגולטורי כמו חברות הרשומות לגמרי, דרישות שכמה מייסדי חברות סטרטאפ אומרים שמרתיעות אותם מלרשום את מניות החברות שלהם.
"סוג הרישום החדש יהיה מדרגה בין חברות פרטיות לשווקים הציבוריים", נכתב במסמך ששלחה הבורסה של לונדון לרשות ההתנהגות הפיננסית ולמשרד האוצר ב־21 בדצמבר. "צריך לראות זאת כשיפור על פני האפשרויות הקיימות הזמינות לחברות המבקשות לגייס הון מבלי להטיל רגולציה שתפגע בצמיחה".
גם חברות פרטיות יוכלו לגייס בשווקים הציבוריים
מייסדי חברות סטרטאפ, העובדים שלהן ומשקיעי שלבים מוקדמים יהיו מסוגלים לגייס מזומנים על ידי מכירת מניות למשקיעים קמעונאיים ומוסדיים. חברות פרטיות גדולות יהיו גם מסוגלות לגשת לשווקים הציבוריים במסגרת ההצעה. חברות טכנולוגיה כמו אפליקציית הבנקאות Revolut, ענקית הקנה־עכשיו־שלם־אחר־כך Klarna וסטרטאפ החלפת הכספים Wise היו יכולות להשתמש במסלול כזה על מנת לגייס כסף עבור בעלי המניות שלהם, נכתב בהצעה מטעם הבורסה הלונדונית.
נציג של הבורסה אמר שישנו "פוטנציאל להוסיף מסלולים לשוק על מנת לתמוך במגוון הרחב ביותר של חברות דרך מעגל החיים של המימון שלהן, כולל סיוע להן לעבור מהשווקים הפרטיים לציבוריים ובחזרה".
התוכנית עדיין זקוקה לאישור רגולטורי ושינויים בחקיקה לפני שניתן יהיה ליישמה.
נציגים של רשות ההתנהגות הפיננסית ומשרד האוצר הבריטי סירבו להגיב.
לנודון נאבקת למשוך חברות צעירות וצומחות
ההצעה מגיעה בזמן שבריטניה מבקשת לעצב מחדש את השווקים הפיננסיים שלה לאחר שעזבה את האיחוד האירופי ב־2021. בנובמבר, הממשלה הבריטית נתנה לרשות ההתנהגות הפיננסית, ארגון השיטור הפיננסי הבכיר ביותר שלה, מנדט משני לקדם תחרותיות בתחום הפיננסי בנוסף לשמירה על יציבות פיננסית וההגנה על צרכנים.
לונדון נאבקה למשוך חברות צעירות וצומחות במהירות, וחברות טכנולוגיה לעתים קרובות בחרו להירשם בבורסות של ארה"ב או של אסיה. הפריחה מהעת האחרונה בחברות למטרת רכישה מיוחדת, או SPACs, קרתה ברובה בארה"ב. בריטניה שינתה את כללי ההירשמות לבורסה בשנה שעברה בניסיון להפוך את לונדון ליותר מושכת לחברות טכנולוגיה ול־SPACs.
בבורסה של לונדון נרשמת ירידה במספר החברות הרשומות כבר זמן רב, וב־2020 היו בה 1,989 חברות לעומת 2,365 חמש שנים קודם לכן. בשנה שעברה היה היפוך מגמה מסוים, כשמספר החברות הרשומות עלה ל־2,017.
במסגרת ההצעה של הבורסה של לונדון, חברות יורשו לנהל עסקאות פרטיות במניות בין חלונות המסחר הציבוריים. הן יוכלו לשתף מידע פנים עם בעלי מניות גדולים בתקופות אלה מבלי לגלות אותו לכלל הציבור, במסגרת ההצעה.
לקראת חלון מסחר ציבורי, יידרשו החברות להפיק "הודעה מנקה" הכוללת גילויים בעלי תוכן ממשי, שנועדו ליישר את המגרש, כך נכתב בהצעה של הבורסה.
הבורסה הלונדונית כינתה את הרעיון "MTF-lite", שכלול של מושג בשוק הפיננסי המכונה multilateral trading facility. אם תתקדם ההצעה, זו תהיה הבורסה הראשונה שיש בה סוג כזה של מודל היברידי לחברות פרטיות שיהיו יכולות מעת לעת לפנות למשקיעים מהציבור.
שווקים דומים בארה"ב לא זמינים למשקיע הפרטי
יש שווקים קיימים למניות המוחזקות באופן פרטי בארה"ב, המנוהלים על ידי נאסד"ק ועל ידי מספר סטרטאפים המתחרים בבורסה הזו, כמו למשל Forges Global ו־EquityZen.
אבל ערוצי המסחר האלה לא זמינים לרוב המשקיעים הפרטיים. במסגרת הרגולציות הקיימות של ה־SEC, הם מוגבלים למשקיעים שעברו אקרדיטציה - אנשים העומדים בקריטריונים מסוימים של בעלות על הון, כמו למשל שווי נטו של יותר ממיליון דולר לא כולל בית המגורים, או משכורת שנתית גבוהה מ־200 אלף דולר.
בארה"ב, ה־SEC עובד על תוכנית לאכוף יותר גילויים על הפיננסים והפעולות של חברות פרטיות בגלל חששות על היעדר פיקוח בתחום הצומח הזה של השוק, כך דיווח בעבר הוול סטריט ג'ורנל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.