בין פרופ' עידית מטות למשרד הבריאות: כך מאתגר איכילוב את התפיסה הרווחת במערכת

ככל שמספר המאומתים והמבודדים במשק עולה - כך מתברר שמתווה הקורונה רחוק מלהיות מוסכם בין גורמי מקצוע רשמיים. בסוף השבוע שוב הגיעה המחלוקת על אופן ניהול המגפה לשיא: פרופ’ עידית מטות מבית החולים איכילוב אמרה בחשבון הפייסבוק הרשמי של בית החולים, כי משרד הבריאות מעורר חרדה מיותרת בקרב הציבור ש"לא כדין"; משרד הבריאות ענה (ובהמשך מחק), כי מטות מונעת מתאוות פרסום וש"אם היא לא יכולה לעזור, עדיף שלא תפריע".

הפיצוץ הזה מעיד על העצבים המרוטים של כל הגורמים העוסקים בנושא לאחר מעל שנתיים של התמודדות עם הקורונה. אבל הוא מראה גם את השינוי בתוכן הדיון. אם ב-2020, עת התפרצה המגפה, הסוגיה העיקרית הייתה עד כמה להגביל את פתיחת המשק, והגורמים נעמדו איפה שהוא על הרצף של הסוגיה - בעד פתיחה, גישה שיוצגה במיינסטרים של ארגוני הבריאות בעיקר על ידי איכילוב, או בעד סגירה הרמטית, גישה שיוצגה על ידי משרד הבריאות ומנכ"לו דאז משה סימן טוב - כיום הסערה היא סביב מגוון נושאים. וככל שיש סערה מרובת דעות, כך קשה להבין או לקבוע מהו המתווה הנכון יותר.
בין הסוגיות: האם להתחסן, כמה להתחסן, האם להטיל מגבלות דיפרנציאליות על לא מתחסנים? כמה מן האוכלוסייה לבדוק, באילו בדיקות, מי צריך לקבל עדיפות בבדיקות?לצד הכיוונון המדויק כל כך של הדעות וההמלצות, רוב המומחים מיואשים בכלל מן האפשרות שמשהו יעזור.

כדי להבין את ה"קרב על המתווה", ניסינו למפות את יחסי הכוחות בין כל גורמי המקצוע המעורבים.

  

איכילוב: המדינה ב"אובססיה"

קחו למשל את בית החולים איכילוב. הפוסט של מטות פורסם כאמור מהחשבון של בית החולים. בעבר, מסרים דומים של מטות ושל דובר בית החולים אבי שושן גובו על ידי מנכ"ל בית החולים רוני גמזו. כך קרה גם הפעם: גמזו עלה לשידור ב-ynet וטען כי הדבר הכי חשוב בגל האומיקרון הוא להשאיר את המשק פתוח ואת המערכות האזרחיות עובדות, ובתי החולים וקופות החולים "כבר יסתדרו". הוא טען בין היתר כי המדינה נמצאת "באובססיה" סביב האומיקרון.

עם זאת, לגמזו דיעה שונה משל מטות בסוגיית הבדיקות. מטות ממליצה לשים דגש על הישארות בבית של חולים תסמיניים ומסיכה לכלל הציבור, ללא תלות באיזו מחלה ספציפית הם עלולים להפיץ. לעומת זאת גמזו מאמין שהבדיקות הן עמוד השדרה של המאבק. "אפשר להגיע ל-300-400 אלף בדיקות. בואו נטפל בתפעול של תחנות הבדיקה. כי הבדיקה בקורונה, גם באומיקרון, היא חשובה".

הדברים של גמזו הם בסתירה למכתב של ארגון רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, אשר הצהיר כי: "הגיע הזמן לשנות את המדיניות של הבדיקות והבידודים האוטומטיות לכל המגעים. יש להתמקד בבדיקה של מגעים עם תסמינים".

משרד הבריאות: חשש שההקלות ייתפסו כזלזול

משרד הבריאות, אשר בגלים הקודמים היה נחשב לגורם הבולט בקריאתו לסגירת המשק, והוביל בפועל את המדיניות בכיוון זה - לא באמת שונה מאוד בעמדתו מזו של גמזו. משרד הבריאות לא קורא כרגע למגבלות נוספות, ונאחז בעיקר בצעדים הדיפרנציאליים. מחוסנים ממשיכים בחייהם כמעט כבעבר, והמגבלות שלו הם בעיקר על לא מחוסנים והורים לילדים עד גיל 5.

אם כך על מה יצא קצפו של משרד הבריאות כלפי מטות? בעיקר על עצם סגנון ההתנסחות שלה אשר נתפס על ידי המשרד כמקל ראש בקורונה.

ואם נשווה את הגישה של משרד הבריאות מול זו של גמזו, הרי שמצד אחד גמזו תומך מאוד בהתחסנות, כולל בחיסון רביעי. אבל מצד שני, אינו תומך היום במגבלות של תו ירוק ותו סגול, שלדבריו פחות יעילות בגל הנוכחי.

קבינט המומחים: הבעיה היא בכלל דלתא

קבינט המומחים המייעץ לקבינט הקורונה, בראשו עומד פרופ’ רן בליצר, יצא גם הוא בשורה של המלצות. קבינט המומחים מתנגד למגבלות דרסטיות אבל מציע הגבלת התקהלויות ותו סגול, וזאת בין היתר כדי להתמודד דווקא עם וריאנט דלתא שעדיין אחראי לחלק גדול מן החולים הקשים החדשים. במקביל, אומרים בקבינט המומחים, יש לתת לאנשים בסיכון תמיכה באמצעות תקנות וסעדים כלכליים, שתוכל לאפשר להם לצלוח את הגל בשלום.

ומכתב מעניין נוסף נכתב במשותף על ידי עמותת "מדעת" יחד עם הארגון הישראלי למחלות זיהומיות, וחתום גם על ידי יו"ר הארגון, פרופ’ גליה רהב משיבא. במכתב, שממוען לראש הממשלה נפתלי בנט, המומחים כמעט מתחננים כי הממשלה תמשיך לקחת את הקורונה ברצינות. הם טוענים כי הקורונה לא מתאימה לניהול על בסיס תסמינים, וגם כי אי אפשר באמת להפריד בין קבוצות סיכון למי שאינם בסיכון. אז מה כן? הדגש במכתב הוא על עידוד בדיקות וקטיעת שרשראות הדבקה באופן עצמאי, כלומר להדגיש בפני הציבור את האחריות להיכנס לבידוד במקרה של הדבקה, ולאפשר למי שבאו במגע עם חולים מאומתים להיבדק בעצמם ולנקוט משנה זהירות.

בוגרי התפרצות 2020: לסגור את בתי הספר

שוחחנו גם עם מי שהייתה אחראית במידה רבה על מדיניות הקורונה של 2020, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות לשעבר, פרופ’ סיגל סדצקי. לו הדברים היו בידיה, היא אומרת, היא הייתה מציעה סגירה של בתי הספר למשך שבועיים, וגם הגבלה של התקהלויות. "אחרי כל מה שהילדים עברו, זה מה שיגמור אותם?", היא אומרת.

"כולם מדברים על להשאיר את המשק פתוח, אבל אנחנו רואים שזה לא באמת מה שקורה. הכבישים ריקים, במסעדות וההופעות התפוסה דלילה. הרבה אנשים מקבלים החלטה פרטית להיזהר, ונוצר מצב מאוד מוזר שבו בפועל המשק מושבת. אז זה בסדר שיש כרגע משקל בהחלטות שהוא גבוה יותר לגורמים הכלכליים מאשר לגורמים האפידמיולוגיים, אבל הבעיה היא שהציבור לא כל כך מבין את זה. אנחנו רואים את זה בתחושת הבלבול סביב בדיקות האנטיגן". התוצאה היא אבדן אמון והקלת ראש בהנחיות.

הסכמה: קיצור בידוד ועטיית מסכות

האם יש משהו שהמומחים מסכימים עליו? נראה כי המומחים מסכימים כי עדיף מבחינה רפואית גל איטי יותר שלא יקריס את מערכת הבריאות על פני הדבקה חזקה ומהירה. כולם מסכימים על חשיבותן של מסיכות ככלי למניעת הדבקות. הרוב מסכימים על קיצור הבידוד למאומתים. כולם מסכימים כי יש לתמוך באנשים בסיכון כדי שיוכלו לשמור על עצמם.