מכה לתוכנית הצמיחה של מוחמד בן סלמאן: החברות האמריקאיות בורחות מערב הסעודית

ערב הסעודית חיזרה אחרי החברות המובילות ביותר בעולם במאמץ לעשות מודרניזציה בכלכלה. אלא שההפך קרה: הסביבה העסקית הפכה ליותר עוינת ומשקיעים מעקמים את האף לגבי הממלכה עתירת הנפט.

אובר, ג'נרל אלקטריק וחברות זרות אחרות קיבלו מכה מאומדני מס מפתיעים שלעתים הגיעו לעשרות מיליוני דולרים; חברת הבנייה תאגיד בכטל שלחה הביתה חלק מהקבלנים שלה בזמן שניסתה לגבות יותר ממיליארד דולר שלא שולמו לה; ויצרניות התרופות גיליאד סיינס (Gilead Sciences) ובריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb)) ואחרות התלוננו ללא הצלחה במשך שנים על כך שהקניין הרוחני שלהן נגנב מהן.

התוצאה של כל זה היא שההשקעות הזרות בערב הסעודית נותרו נמוכות באופן עיקש וכמה חברות החלו לצמצם את פעילותן או שהן מעכבות תוכניות התרחבות שהבטיחו בעבר לבצע.

הבטחות להתחיל להתנתק מהנפט

מדובר במכה ליורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, המנהיג דה פקטו של המדינה. ב־2016 הבטיח לבנות תעשיות חדשות שלא יהיו קשורות לנפט על ידי שיפור אקלים העסקים ויצירת מרכז עולמי לחדשנות. מאז, הקטנת התלות הסעודית בנפט הפכה ליותר ויותר דחופה בגלל שהתעשייה העולמית מתרחקת מדלקי מאובנים.

השקעה זרה ישירה בערב הסעודית הגיעה ל־5.4 מיליארד דולר ב־2020, פחות מחצי מהרמה בה הייתה לפני עשור והרבה מתחת ל־19 מיליארד דולר אליהם כיוונה המדינה. זה לא כולל מכירה בשווי 12.4 מיליארד דולר של חלקים מחברת צינור נפט סעודית למשקיעים זרים.

סיבה אחת לכך שהסכום נותר נמוך היא פרויקטים מתוכננים שלא קרו. תוכניותיה של אפל לפתוח חנות דגל במרכז ריאד לפני כמה שנים התמסמסו. החברה Triple Five Group, יזמית הפיתוח של "קניון אמריקה", נסוגה מבניית קומפלקס בשווי מיליארדי דולרים רבים. וחברת אולמות הקולנוע AMC העבירה שליטה רבה יותר לשותפתה השייכת לממשלה הסעודית לאחר שהחלה לפגר אחרי מתחרות מקומיות.

ב־AMC אמרו שהחברה מרוצה מהתקדמות היוזמות שלה בסעודיה. באפל סירבו להגיב וב־Triple Five לא הגיבו לבקשת תגובה.

במשרד ההשקעות הסעודי אומרים שהעניין במדינה נותר גבוה והצביעו על עלייה שנתית של 250% ברישיונות חדשים למשקיעים ב־2021.

חברות נמשכות לפוטנציאל של ערב הסעודית, "אבל ההתנהגות המעשית מבחינה עסקית עדיין לא נוסחה עד הסוף", אומר רוברט מוג'ילניקי, חוקר עמית במכון המחקר מוסד מדינות המפרץ מוושינגטון.

סדר העדיפויות התערער ב־2018

במשך זמן רב ערב הסעודית הייתה מקום קשוח לעשות בו עסקים, עם בירוקרטיה מזדחלת, מערכת חוקית מיושנת ורקורד גרוע בזכויות אדם. יורש העצר מוחמד בן סלמאן ביקש לשנות זאת. הוא הבטיח רפורמות גדולות, ערך בריאד כנסי משקיעים גדולים והתחכך במנהלים מעמק הסיליקון.

מאמציו נשאו פירות מסוימים. ההקלה בנורמות החברתיות המחמירות הובילה לתעשיות בידור ותיירות חדשות, ושיפרה את איכות החיים של עובדים שהם אזרחי מדינות אחרות. הממשלה הציגה חוק פשיטת רגל חדש, איפשרה בענפים מסוימים בעלות זרה מלאה וייעלה כמה שירותים עסקיים.

 ממגדל בורג' אל-ממלכה (שמאל) במרכז העסקי של בירת ערבת הסעודית, ריאד / צילום: Associated Press, Amr Nabil

משרד ההשקעות אמר שהוא לוקח ברצינות את חששות המשקיעים וכל העת בוחן את המצב מחדש ומתפתח על פי הצורך. "בין אם מדובר בחברה קטנה או תאגיד גדול, אנו ממשיכים לשאוף ליצירת הסביבה הטובה ביותר האפשרית לעשיית עסקים", נמסר מהמשרד.

סדר העדיפויות של יורש העצר התערער ב־2018 כשאנשיו רצחו את העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י. ההתנקשות גרמה לביטול עסקאות גדולות, כולל עם אמזון, עם חברת תיירות החלל של ריצ'רד ברנסון ועם סוכן העל מהוליווד, ארי עמנואל.

יורש העצר מוחמד בן סלמאן כשל בניסיון לשנות הרבה מהגורמים המרתיעים מפני השקעות, שהיו שם בעבר. ואז ערב הסעודית הוסיפה חסמים נוספים.

המדינה ניסתה להתמודד עם מחסור במזומנים על ידי הטלת מסים רטרואקטיבית על עשרות חברות זרות גדולות. בשנה וחצי האחרונות, חברות כולל אובר, חברת הבת המקומית שלה כרים, וג'נרל אלקטריק עמדו מול חובות מס עצומים ולעתים קנסות נוספים אחר שנדחו עתירות שהגישו.

רשויות המס השאירו לחברות אפיקים מצומצמים לערעור על דרישות המס וזה גרם למשרד החוץ של ארה"ב לפנות בשנה שעברה בחוסר הצלחה לממשלה הסעודית בבקשת הקלה.

בג'נרל אלקטריק, אובר וכרים סירבו להגיב.

שואפים למדיניות מס הוגנת

רשות המסים הסעודית אומרת שהממלכה שואפת למדיניות מס הוגנת ויעילה התואמת את הסטנדרט הבינלאומי. ברשות אמרו שהם מקיימים תקשורת רציפה עם משלמי המסים העוברים בדיקות פיקוח ונותנים להם זמן רב לציית לדרישות.

שינויי המס קרו במקביל להכפלת המע"מ פי שלושה ב־2020. הפתעות מסוג זה הפכו נפוצות בסעודיה, כאשר שינויים במדיניות לעתים קרובות חתרו תחת מטרות שהוכרזו קודם לכן.

הממשלה זעזעה חברות זרות עוד יותר כשהורתה להן להעביר את המשרדים האזוריים שלהן מדובאי לריאד אחרת יאבדו את החוזים שלהן עם סעודיה. כמו כן, אולצו החברות להעסיק יותר אזרחים סעודים והן נדרשו גם להגדיל את הצריכה המקומית של החברות, כך שחלק מהסחורה הפכה לפחות תחרותית בהשוואה למוצרים מיובאים.

משקיעים חוששים לביטחונם האישי

משקיעים חוששים יותר ויותר לגבי ביטחונם האישי. בעוד שרוב האנשים שנעצרו בפעולות הענישה של הנסיך מוחמד בן סלמאן בגלל שמתחו ביקורת או נהגו לכאורה בשחיתות היו סעודים, היו ביניהם גם כמה זרים. איש עסקים זר אחד אמר שנעצר ועונה לאחר שאמר בפומבי שכמה מהחוקים הנוגעים לעסקים אינם הוגנים.

אדם אחר, אמריקאי, הרשה למחלקת המדינה לחשוף מידע רלבנטי במידה וייעצר בערב הסעודית. אמריקאי נוסף, שביקש להרחיב את פעילות בית האבות שהוא מפעיל באוהיו, נעצר עם הגעתו לסעודיה בשנה שעברה והוחזק בתא מעופש בשדה התעופה במשך שלושה ימים לפני שגורש מהמדינה מבלי לקבל הסבר כלשהו.

במשרד ההשקעות סירבו להגיב על האשמות ספציפיות לגבי טיפול בלתי הולם אבל ציינו שהחוויה של רוב המשקיעים חיובית.

הסכסוך המתמשך של סעודיה עם יצרניות תרופות לגבי קניין רוחני גרם להססנות בקרב החברות החדשניות שהמדינה מחזרת אחריהן. מאז 2016, רגולטורים סעודיים הרשו לחברות מקומיות לייצר גרסאות גנריות של יותר מעשר תרופות שעדיין מוגנות בפטנטים או הגנות מידע רגולטוריות שונות.

סכסוך זה הוא אחת הסיבות שבגללן ערב הסעודית נותרת גבוה ברשימה של נציגות הסחר של ארה"ב לגבי הפרות קניין רוחני לצד, מפרות ידועות כמו סין ורוסיה. בחברות התרופות גיליאד סיינס (Gilead Sciences) ובריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers) Squibb) סירבו להגיב.

כמו בסכסוך המס, ערעור על מדיניות התרופות הגנריות לא נשא פירות למרות מחאות של משרד החוץ של ארה"ב והבית הלבן. החברות קיבלו יעוץ, שניסיון לפתור את הבעיה במערכת המשפט הסעודית יימשך זמן רב ולא בטוח שיביא לתוצאה הרצויה.

"יש דרכים לפתור את זה, אבל הסעודים החליטו לא לעשות כך", אמר אחד האנשים הקרובים למאמצים האלה. "סעודיה רוצה את הטוב ביותר, אבל החוקים שלהם מרתיעים את הטובים ביותר מלבוא".

משרד ההשקעות הסעודי אמר שהוא בוחן את הנושא כדי לאפשר מאזן ש"ניתן לעבוד איתו בין תעשייה חדשנית המבוססת על מחקר ופיתוח ובין תעשיית תרופות גנריות משגשגת".

מוסר תשלומים ממשלתי ירוד

לאחר ויכוחים רבים על תשלומים מלקוחות ממשלתיים, החליטו כמה חברות זרות ותיקות שעבדו בערב הסעודית להקטין את נוכחותן במדינה. קבלנים במערכת המטרו החדשה של ריאד, כולל בכטל, שלחו חלק מאנשיהם הביתה בשנה שעברה במסגרת סכסוך על תשלומים בשווי יותר ממיליארד דולר. בתאגיד נורתרופ גרומן, שמכר ציוד צבאי לממלכה במיליארדי דולרים, הקטינו את הנוכחות העסקית כבר לפני שנתיים לאחר שהצבא הסעודי לא שילם על המוצרים שקיבל.

בבכטל ובנורתרופ סירבו להגיב.

הממשלה הסעודית אמרה שעשתה רפורמה בנושא חוקי הרכש הציבורי על מנת לחסל את הבעיה הזו ופתרה מקרים תלויים שהיו בהמתנה לפתרון. עבור חברות קטנות ויזמים פרטיים המצב הוא לעיתים גרוע הרבה יותר, משום שנושאים מינוריים עלולים להפוך לבעיות גדולות.

לסולימאן סלחייה, משקיע פלסטיני בן 67, היה עסק של גננות, שפעל באוניברסיטאות סעודיות ובארמונות. לאחר שהממשלה הפכה סדרה של רפורמות עסקיות על מנת להיטיב עם העסקים המקומיים. סלחייה עתר לפקידים במשרד ההשקעות ואחר כך תבע אותם. לדבריו, בבית המשפט, קיבל פחות משתי דקות לשטוח את טענותיו, ומיד אחר כך השופט פסק נגדו.

"צעקו עלי וחישמלו אותי"

כשנאסר עליו לעבוד מצד אחד או לעזוב את סעודיה לפני שישלם מאות אלפי דולרים בתשלומים עליהם ערער, נותר סלחייה שבוי של הבירוקרטיה ונתקע בריאד עם אשתו וילדיו, שלא הצליחו להשלים את לימודיהם או להתחיל קריירות משלהם.

לאחר שסלחייה דיבר עם עיתונאי של הוול סטריט ג'ורנל ב־2018, המשטרה פשטה על ביתו באמצע הלילה, כבלה את ידיו ורגליו וכיסתה את ראשו בשק. הם הכניסו אותו לרכב והסיעו אותו לתא קטן, שבו נכלא למשך 18 ימים עם מזגן דולק בשיא העוצמה ושני זרקורים שהחזיקו אותו ער. החוקרים חקרו אותו על עסקיו, על תביעות ועל פגישותיו עם עיתונאי זר.

"הם צעקו עלי, דפקו על השולחן וחישמלו אותי", סיפר. "כל פשעי היה שפעלתי לפי החוק וכיבדתי את החוק".