לא די בכותרות מצמררות, שינוי המציאות עובר דרך הגדרה ברורה של חוסר בביטחון תזונתי

מה משותף למשפחה עם 7 ילדים מבאר שבע, משפחה עם 3 ילדים מכפר קאסם ולאם חד-הורית ממעלות? לצערנו כולם נזקקים לסיוע כדי שלא יאלצו להרדים ילדים רעבים.

מעת לעת, מתפרסמות כותרות ענק בתקשורת הישראלית המציגות תחזיות עוני שונות, מטעם ארגונים ממלכתיים ווולונטריים כאחד. המאפיינים בהם נעשה שימוש לקביעת אותם מדדי עוני, שונים לבלי הכר ממודד אחד למשנהו. ההגדרה הגמישה יוצרת הגדרת "עוני" אמורפית, המסמאת את עיני מקבלי ההחלטות בישראל ומונעת קבלת החלטות מושכלת. בנוסף, עומדת בחלל האויר שאלה מתמדת, האם מדובר בעוני יחסי -פער בהכנסות שעדיין מאפשר קיום בכבוד- או עוני אמיתי המתבטא בקושי לכלכל את בני הבית?

בכדי לצאת מתוך שאלת העוני היחסי, חייבים להתמודד עם השאלה: מה בין עוני ורעב? כאן מגיעה אבחנה נוקבת: כל אדם רעב - עני; אך לא כל אדם עני - רעב. זו לא סיסמת פרסום שיווקית לקמפיין גיוס המונים; זהו ניסוח נוקב המאפשר להבין איך לתרגם נתוני מצוקה וכותרות מדכאות לפעולה אקטיבית ברמה ממלכתית.

חלק מארגוני הסיוע השונים, הפועלים בשדה הסיוע התזונתי בישראל, פועלים על פי קריטריונים עצמאיים, אשר אינם נתונים לביקורת אובייקטיבית של הביטוח הלאומי או הלמ"ס. במציאות, חלוקת המזון "מדלגת" על אזורים מסוימים בחברה הישראלית, דוגמת המגזר הערבי, וכך נמנע ממי שבאמת צריך - סיוע בביטחון תזונתי.

כדי לאבחן מצוקה אמיתית של משפחות, יש לשקלל את כל ההכנסות של משק-הבית: מעבודה, קצבאות וכל הכנסה נוספת. לאחר מכן מנכים את כל ההוצאות המחויבות: דיור, חשבונות חודשיים כגון חשמל, גז, ארנונה; הוצאות ייחודיות כגון תרופות, הוצל"פ וכדו'; כעת, ניתן לבחון כמה כסף נשאר למשפחה לצורך מזון, הלבשה ומחיה. אם לא נשאר מספיק כסף, המשפחה זכאית לתמיכה ממלכתית.

תנאי נוסף וחשוב לא פחות לזכאות הוא מיצוי כושר ההשתכרות של המשפחה הנתמכת. אם המשפחה עושה כל מאמץ על מנת להשתלב בשוק העבודה ולכלכל את משק הבית (לפחות 50 אחוזי משרה), כאשר בהקשר זה נלקחת בחשבון גם מעמד הפונה בביטוח הלאומי בתחום קצבאות הקיום (נכות וכדומה).

חרף הקריטריונים הקשיחים של לקביעת הזכאות, בידי מנהלי אגפי הרווחה ברשויות המקומיות צריך להינתן שיקול הדעת האם להכניס גם משפחות שאינן עומדות בדרישות מסיבות מורכבות שונות, לדוגמה במקרים של הורה מבוגר שנפלט משוק העבודה ונכשל בניסיונות למצוא משרה חדשה.

תחת קריטריונים אלו פועל בחמשת השנים האחרונות פיילוט של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי ותומך ללא אפליה בבני כל המגזרים, ממטולה ועד אילת. מסקנות המחקר שביצע הביטוח הלאומי, הצביעו על כ-150,000 משפחות בישראל אשר זכאיות לסיוע של המיזם.

הסיוע כולל סלי מזון יבש ופירות וירקות בכמות מספקת לחודש. בנוסף, ניתן כרטיס נטען ובו 250 שקלים, המאפשר רכישת מוצרים הנדרשים לבני הבית, לשימוש ברשתות השיווק ברחבי הארץ (ללא האפשרות לרכוש מוצרי טבק ואלכוהול).

נוסף על הסיוע הפיזי, המיזם מפעיל עבור המשפחות סדנאות להתנהלות כלכלית נבונה, תזונה נכונה והעצמה אישית להורים, לצד ימי כיף וליווי לילדים, כשהמטרה המוצהרת היא ללוות את המשפחה עד יציאתה ממעגל הצורך בסיוע תזונתי וכלכלי.

עבודה נכונה, תחת קריטריונים ברורים ומענה כולל, תמנע את הנצחת ה"עוני" ותאפשר למדינת ישראל להוציא אנשים ממעגל הרעב וחוסר הביטחון התזונתי וכך לטפל באמת בעוני הקיים במדינת ישראל.

הכותב הוא דובר המיזם הלאומי לביטחון תזונתי