כמעט בכל מהדורת חדשות מסקרים מוצר אחר שמחירו עולה, בין אם זה קלמנטינות או גלידות בוטיק. אבל לא צריך לפתוח טלוויזיה כדי לראות שתה בבתי קפה עולה כמו סנדוויץ'. הכותרות מכריזות חזור והכרז שתל אביב יקרה ומתייקרת, וכמוה גם שאר הארץ, אבל לצד סיפורים על סלט ב-80 שקלים, מתקיימת עוד עובדה מעניינת: עובדים מסרבים לחזור לעבוד.
בישראל ובעולם - למרות האינפלציה, למרות המצב הפיננסי הרעוע, למרות הצפייה לעתיד עוד פחות בטוח מבחינה כלכלית, מעסיקים מספרים שהם לא מצליחים למלא את המשרות הפנויות שלהם. המצב המשונה מעלה הרבה שאלות, תהיות והסברים. כולם מנסים להבין מה לעזאזל קורה, הרי לאורך ההיסטוריה בעיתות משבר אנשים נהרו ללשכות האבטלה וחיפשו כל דרך לחזור לעבוד. האם אלה הם המילניאלים העצלנים? אולי שאולי הבעיה היא מעסיקים אכזריים?
בפודקאסט Big Technology Podcast בודקים את השאלה המעניינת הזאת מנקודת מבט טכנולוגית. הם טוענים שהשינוי הוא שינוי של הכלכלה, שעכשיו נוטה הרבה יותר למשרות בתחומי הטק, וכך הפכו משרות צווארון כחול תמורת שכר נמוך לפחות אטרקטיביות מתמיד. הם מציעים בנוסף גם תאוריה מרעישה יותר, שקושרת את הורדת הריבית ב-2020 להתנהגות המוזרה של העובדים והשוק.
מנחה הפודקאסט, אלכס קנטורוויץ, הוא עיתונאי שמתמחה בסיפורי סיליקון וואלי, וגם כתב ספר בשם ״How the Tech Titans Plan to Stay on Top Forever״. הוא מתגאה בקשרים עם הגדולים ביותר - מאלון מאסק, דרך מארק צוקרברג ועד לסנטורים משני הצדדים של המפה הפוליטית. הוא מארח את הידידים, המנטורים והמכרים שלו כדי לדבר ולנסות להבין מחדש נושאים טכנולוגיים שנמצאים בכותרות ולרוב זוכים לטיפול שטחי ולא מעמיק.
פרק מנובמבר עסק במלחמה בין ספוטיפיי לאפל. המרואיין, הורסיו גוטיירז, הוא בכיר בספוטפיי ומבקר חריף של אפל ושל האופן שבו החברה מתייחסת לחברות קטנות ממנה, באמצעות הדרישה, למשל, לשלם מס על כל אפליקציה שמשתמשים מורידים דרך האפסטור. במקרה של ספוטיפיי, אחרי הטלת המס של אפל נאלצה החברה להעלות את מחיר המנוי שלה, ובאותו הזמן אפל השיקה את שירות הסטרימינג שלה והציעה אותו למשתמשים במחיר המקורי של ספוטיפיי, לפני המס המשונה. כדי להילחם בהתנהגויות מהסוג הזה גוטיירז העיד בסנאט באפריל האחרון, וטען למשחק לא הוגן ופגיעה בחוקי התחרות החופשית.
הנושא של רגולציה על חברות הטק הגדולות חוזר על עצמו הרבה פעמים במהלך התכנית. בפרק הלפני אחרון התראיין הסנטור מארק וורנר וטען שזאת שנת ההכרעה לגבי האפשרות להגביל את הכוח של פייסבוק, גוגל, ואפל. הוא חתום על הצעת חוק משנת 2017 שביקשה כבר אז להכריח מפרסמים של קמפיינים פוליטיים ברשת לעמוד בכל התקנים שנדרשים מפרסומת כזאת שמשודרת בטלוויזיה, אבל הצעת החוק ההיא, שהייתה די מינורית ובסיסית, לא עברה. בפרק הוא טוען שאנחנו עדיין מתאוששים מקונספציה מוטעת של אופטימיזם טכנולוגי, ועד שצורת ההתבוננות לא תשתנה יהיה קשה מאוד לכפות על החברות הגדולות לשחק לפי הכללים. הוא גם מסביר את האופנים שבהן החברות האלה נלחמות בניסיונות להטיל עליהן רגולציה - בטקטיקות גלויות ואפילו יותר מעניין כמובן, בדרכים סמויות ומפוקפקות.
הפרק האחרון עסק בעליית הרשתות החברתיות הפונות לקהל ימני. המרואיינים קלייר מאלון מניו יורקר ודויד טיל מאוניברסיטת סטנפורד דיברו על רשת gettr, ההצלחה האחרונה בתחום. Gettr היא טוויטר לקהל שמאמין שטוויטר מגביל את הזכות שלו לביטוי חופשי. טיל, שעוסק בניתוח דאטה, ניסה להסביר את קהל היעד של gettr ואת מקורות המימון שלו. מאלון הסבירה שהתופעה של הרשתות הימניות הייתה כמעט בלתי נמנעת בהתחשב בשינויים האחרונים שקרו ברשתות החברתיות המיינסטרימיות. האירועים בגבעת הקפיטול בינואר הקודם, הפכו את טוויטר ופייסבוק להרבה יותר אקטיביות בנסיונות האכיפה והניטור של מידע מתסיס, וכתוצאה הרבה אנשים שהרשתות האלה היו להן לבית נאלצו לחפש אכסניה חדשה.
הפרקים השבועיים ארוכים ומרובי פרטים, ויש בהם המון עומס של מידע, מחשבות ותאוריות, ולכן הפוקדקסט מתאים במיוחד לאנשים שבאמת אוהבים להתפלסף, ובאמת מאמינים שלחשוב על טכנולוגיה זה לחשוב על המאה ה-21 ברצינות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.