חובת בוררות באגודה שיתופית מגבילה את הגישה לבתי המשפט

מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן, פרסם בגלובס מאמר לפני כשבועיים בעניין פסק דין שעסק בסוגיית הבוררות בסכסוכים באגודות שיתופיות. לדעתנו, חובת הבוררות באגודה שיתופית דווקא מגבילה את הגישה לבתי משפט.

אגודות שיתופיות רבות קבעו בתקנון הוראה של פתרון מחלוקות באמצעות בוררות בלבד. פעמים רבות מתעוררות באגודה מחלוקות משמעותיות בעניינים שהשפעתם גדולה במיוחד. במקרים כאלה מתחדדת השאלה אם אחד מהצדדים למחלוקת זכאי לפנות לבתי המשפט או שמא המחלוקת תוכרע בבוררות בלבד.

פסקי דין מהשנתיים האחרונות מרחיבים ומחזקים את חובת הבוררות בתקנונים של אגודות שיתופיות ומצמצמים את האפשרות של חבר באגודה להביא את המחלוקת להכרעת בבית המשפט למקרים חריגים ביותר.

בין היתר קבע העליון כי עצם החברות באגודה - גם במקרים של הוצאת חבר מהאגודה - תידון בדרך כלל בבוררות, ובית המשפט המחוזי (דרום) קבע שהקצאת קרקעות לחברי האגודה גם היא עניין לבוררות.

המגמה של יישום חובת הבוררות הקבועה בתקנון, ואכיפתה הקפדנית, עלולה להגביל את הגישה לבתי המשפט למקרים נדירים. לאורך השנים קבעה הפסיקה שני סוגי עניינים שבהם ידונו בתי המשפט, על אף קיומה של חובת בוררות בתקנון: עניינים הנוגעים לחוקת המדינה (טיב המשטר במדינה, שלטון החוק) ועניינים כלליים ביחס לאגודה שבה התעוררה המחלוקת.

בכל הנוגע לעניינים חוקתיים, על פי המגמה המסתמנת ספורים המקרים שיצדיקו דיון בבית המשפט. קשה להעלות על הדעת מצבים שבהם החלטה פנימית של אגודה שיתופית תשפיע על הפרדת הרשויות במדינה, על קיומן של בחירות לכנסת וכדומה. בפסק דין מנובמבר 2021 הבהיר המחוזי כי טענות שלפיהן החלטת האספה הכללית מנוגדת לחוק, יידונו גם הן בבוררות. יתר על כן, מפסק הדין עולה כי גם פגיעה בזכויות - למשל, בקניין, בזכות להתאגדות ואולי אפילו בהיבטים של כבוד האדם - אינה מצדיקה התדיינות בבית המשפט, אלא בבוררות, על פי התקנון.

אנו רואים כי המגמה היא לאפשר את ניהול המחלוקת בבית המשפט רק כאשר על הפרק עומדת חוקיות קיום האגודה, חוקיות הממשל התאגידי - כלומר: חלוקת הסמכויות הבסיסית בין מוסדות האגודה, או חוקיות רשויות האגודה, לדוגמה, חוקיות הבחירות לוועד ההנהלה.

לעומת זאת, טענות כי החלטה של האספה או של ועד ההנהלה עומדות בניגוד לחוק, יועברו להכרעת בורר, גם כאשר לא מדובר על מחלוקת אישית עם חבר בודד או עם חברים אחדים, אלא על החלטה בעלת אופי כללי, גם כאשר ההחלטה כרוכה בפגיעה קשה בחברים, ואפילו כאשר המחלוקת נוגעת לשימוש שעושה האגודה במקרקעין.

המגמה של מתן תוקף לחובת בוררות בתקנון מקנה לאגודה כוח רב ועמו גם אחריות. ביכולתה של האגודה לקבוע בתקנון כיצד ייפתרו מחלוקות. הדבר מחייב תשומת-לב רבה של האגודה וחבריה לסעיפי הבוררות בתקנון, ולעתים גם את תשומת-לבו של מי שעושה עמם עסקים. לאחר שמוגשת תביעה לבתי המשפט, תוכל האגודה לבקש את העברת המקרה לבוררות או לנהל את ההליך לביהמ"ש. כך, תוקנה לאגודה הבחירה שעשויה תמיד להיטיב עמה.

תא (ב"ש) 47288-07-21 שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ’ אריה נוחומוביץ

הכותבים הם מומחים לדיני רשות מקרקעי ישראל ומינהל ציבורי ממשרד עורכי הדין חגי שבתאי, שפירא