יו"ר התאחדות האדריכלים: "היום העיריות מעדיפות את הזול ביותר"

בשבוע שעבר פרסם פורום ערי ה-15 טיוטה של מסמך המכונה "אמנת איכות אדריכלית ותכנונית". האדריכל רם מרש, יו"ר התאחדות האדריכלים, שהייתה שותפה בגיבוש המסמך, מאמין במדובר במהפכה: "זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה שראשי הערים מוכנים לשים את איכות התכנון כדבר שהם מוכנים להתחייב עליו". מרש מאמין ששינוי סדר העדיפויות ישפר את התכנון, אבל גם שמעמדם של האדריכלים ישתפר, וגם שכרם, כמובן.

"במסגרת הדיונים שאני שותף להם אצל שלומי הייזלר, ראש מטה התכנון במשרד הפנים, בנושא פישוט הליך הוצאת ההיתרים, נאמר שראשי הערים הם אלה שקובעים", מסביר מרש. "אני התנגדתי לזה. אמנת פורום ה-15 היא הכרה של ראשי הערים בכך שהם מוכנים שמי שיחליט האם התכנון הוא איכותי או לא אלה אנשים מקצועיים. כלומר, לא סתם נבחר ציבור, אלא אדריכל".

חשוב לו מאוד להבהיר שלא מדובר במסמך דקלרטיבי: "הכנסנו לשם כמה סעיפים שמנסים להפוך את הדבר הזה למעשי. אם זה יתממש העיריות יצטרכו להקים גוף שיהיה אחראי על איכות. יהיה צוות מפקח מטעם התאחדות האדריכלים ופורום ה-15 ועוד. זאת התחלה. אנחנו רוצים לרתום לנושא הזה גם את מרכז השלטון המקומי".

מרש לא מקבל את הטענה שבסופו של דבר, התוכניות הבעייתיות, אלה שההתאחדות יוצאת נגדן, מקודמות אף הן ע"י אדריכלים: "אחת המטרות העיקריות שלנו היא לא לנזוף באדריכלים, אלא לגרום לכך שכשראשי הערים, מהנדסי הערים או הגזברים בוחרים אדריכל, זה לא יהיה רק לפי שיקול כספי. שאיכות התכנון תהיה בראש מעייניהם ולא רק המחיר. מה שקורה היום זה בדיוק הפוך. רוב הרשויות מעדיפות את הזול ביותר".

הוא מאמין שאם שכר הטרחה היה גבוה יותר היה גם שיפור באיכות התכנון: "יש לך ספק בזה? אם יש לאדריכל יותר זמן לחקור ולהתעסק בדיזיין ולא רק בהישרדות, אז הסיכוי שייצא משהו טוב יותר הוא רב יותר.

"ישנו תקנון חובת המכרזים, והרשויות הוחרגו מהעניין הזה. אמרו להם שברגע שהם מקימים מאגר ספקים, הם לא מחויבים במכרז. זה אומר שאין להם שום מחויבות לאיכות - רק למחיר. הרשויות מוציאות מכרזים עם מחירים שהם מחצית מתעריפי משרד הביטחון. אנחנו רוצים שהעיריות יקדמו תחרויות ושאדריכלים ייבחרו עפ"י איכות ולא רק מחיר".
הוא מודע היטב לכך שיותר ויותר בוגרי מוסדות אדריכלות לא רוצים לעבוד במקצוע: "זה כמו הביצה והתרנגולת. אין לי ספק שאם היו משלמים יותר לאדריכלים האיכות של התכנון הייתה משתפרת ויותר אדריכלים היו נשארים בענף. היה לנו יותר זמן להשקיע במקצוע. היום, אנחנו לדאבוני הרב במצב הישרדותי. זה אומר שאם אני לא נותן 50% הנחה במגזר הציבורי אני לא יכול לקבל פרויקטים. זה אומר שאני צריך להחזיק פי 2 פרויקטים במשרד כדי לשרוד. זה אומר שאני צריך לשלם משכורות פי 2 יותר נמוכות מכל מגזר אחר כדי לגמור את החודש".

כמה אדריכלים רשומים כחברים בהתאחדות האדריכלים?
"1,400, אבל זה מספר לא משקף, כי יש 500 בעלי משרדים שעובדים אצלם כ-40 אדריכלים שלא רשומים אצלנו. אני מנסה לרתום את כולם".

כמה אדריכלים יש בישראל?
"לדעתי, כ-5,000 פעילים".

כמה בעלי דיפלומה באדריכלות יש בישראל. כלומר אדריכלים לא פעילים?
"עוד 5,000".

מרש מודה שהמקצוע כעת לא מספיק אטרקטיבי: "אני מפרסם היום מודעה ואף אחד לא מגיע להתראיין. פנו אליי בכירים במגזר הציבורי וניסו להבין למה הם לא מצליחים לגייס עובדים. אמרתי להם שישלמו משכורות יותר גבוהות, אבל הם אמרו שהם לא מסוגלים. זו שאלה שצריכה להישאל. למה האדריכלים נושרים. בחזון שלנו אנחנו רוצים שהמקצוע יהיה יותר מושך. המאבק כרגע הוא על הגדרת האיכות כקריטריון מוביל".