בית המשפט דחה בקשה לחקור את קריסת החברות של שרגא ברוש

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשתם של 9 נושים למנות חוקר שיבדוק את התנהלותם של האחים התעשיינים שרגא ויריב ברוש ונושאי משרה בחברות לאחר קריסת החברות. לצד זאת נקבע כי אם לא יתגבש הסדר בתקופת העיכוב למשך 60 ימים, ניתן יהיה לעבור למסלול שיאפשר בדיקה של נסיבות קריסת החברות.

לפני כחודש הוצא צו עיכוב הליכים לחברות שבבעלות האחים ברוש, ומונה מנהל הסדר - עו"ד צוריאל לביא ממשרד ליפא מאיר. זאת לאחר שהחברות הודיעו כי הגיעו לחובות של כ-250 מיליון שקל, הכוללים הלוואת בעלים בסך של כ-43 מיליון שקל. החוב למערכת הבנקאית עומד על 185 מיליון שקל. בבקשה לבית המשפט ציינו האחים ברוש כי הכנסות החברות צנחו במהלך תקופת הקורונה בכ-50%, מ-120 מיליון שקל בשנת 2019 ל-58 מיליון שקל בשנת 2020, ונכון להיום הכנסותיהם ב-2021 עומדות על 39 מיליון שקל.

לאחר עיכוב ההליכים, 9 נושים, ספקים של החברות, הגישו בקשה למנות חוקר שיבחן לאן נעלמו כספי החברות וכיצד נקלעו החברות לחובות עתק של כ-250 מיליון שקל, וכן על-מנת לאתר נכסים של החברה ושל בעלי השליטה.

השופט אביגדור דורות דחה את הבקשה וקבע כי תפקידו של מנהל ההסדר הוא להבטיח את הניהול התקין של החברה, ואין מקום להעניק לו סמכויות חקירה או לבעל תפקיד אחר על-מנת לחקור את אירועי העבר. 

הנושים: "התנהלות חסרת תום-לב"

הנושים טענו כי עולה חשד "להתנהלות חסרת תום-לב מצד בעלי השליטה", וכי "רק מינוי חוקר מקצועי ובעל ניסיון בתחום החקירות יוכל לתת למענה הולם לבדיקות הנדרשות".

עוד נטען כי בסופו של יום יימכרו החברות "בנזיד עדשים", וכי מינוי חוקר יאפשר את בדיקת התנהלות החברות קודם לקריסתן.

הממונה על חדלות פירעון טען כי פרוצדורלית לא ניתן להעניק למנהל ההסדר במסגרת ההליך סמכויות חקירה לבדוק את אירועי העבר ואת התנהלות בעלי השליטה ביחס לתקופה שלפני פתיחת ההליך.

עו"ד רועי אהרוני, המייצג את שניים מהנושים, איש עסקים מחברון וחברה ירדנית, מסר כי ״לצערם של הנושים, בית המשפט לא מצא לנכון למנות בשלב זה חוקר חיצוני בלתי תלוי שיבדוק את החשדות ואת המידעים המוחזקים בידי הנושים. אנו מצרים גם על עמדת הממונה שבחר להתנגד למינוי החוקר מטעמים פרוצדורליים ולהתעלם מהאינטרס הציבורי במקרה זה". עו"ד אהרוני הוסיף כי "הנושים בוחנים אפשרויות נוספות העומדות לרשותם בהקשר למידעים ולחומרים שמוחזקים בידם".

השופט ציין כי בעלי השליטה נדרשו להגיש תצהירים מפורטים בנוגע לנכסיהם ולהתחייבויותיהם משנת 2018, ובכך יש "משום מענה מסוים לצורך שהועלה בדבר קבלת מידע נוסף ביחס לאיתור כספי בעלי השליטה". 

משבר תזרימי בעקבות הקורונה

לטענת האחים ברוש, באמצעות עורכי הדין עדי בראונשטיין וגיל הירשמן, הירידה החדה בהכנסות נגרמה כתוצאה ממשבר הקורונה והביאה את הקבוצה למשבר תזרימי חריף. למרות שבעלי החברה הזרימו סכומי עתק לקבוצה, היא לא הצליחה לצלוח את המשבר התזרימי. נטען כי השפעת המגפה התבטאה בירידה דרסטית בהזמנות לקוחות החברה בארץ ובחו"ל, זאת לאחר שמפעלי ייצור השטיחים בצפון אמריקה נסגרו לחלוטין לתקופה של 3 חודשים.

החוב לנושים בדין קדימה עומד על 9.35 מיליון שקל, לעובדים - 7.3 מיליון שקל, לרשות המסים ולביטוח לאומי - כ-1.55 מיליון שקל, לארנונה - חצי מיליון שקל. הנשייה הבלתי מובטחת עם ערובת אישית עומדת על 204 מיליון שקל בטרם מימוש הבטוחות. החוב לנושים הבלתי מובטחים עומד על כ-34 מיליון שקל.

קבוצת ברוש עוסקת בתחום תעשיית הפלסטיק ובפרט ייצור חוטים סינטטיים המשמשים בעיקר את תעשיית השטיחים. בקבוצה מועסקים 125 עובדים, רובם בתפקידי ייצור. יו"ר הדירקטוריון הוא שרגא ברוש, אשר כיהן כיו"ר מכון היצוא הישראלי וכנשיא התאחדות התעשיינים. מנכ"ל הקבוצה הוא יריב ברוש, שכיהן כיו"ר איגוד המתכת בהתאחדות התעשיינים וכחבר בוועדת הכספים של התאחדות התעשיינים.

בית המשפט אישר אחרונה למנהל ההסדר להזמין הצעות לרכישת פעילות החברה, לצד קרן טנא שהוצגה כרוכשת פוטנציאלית והיוותה את הבסיס לעיכוב ההליכים לחברות.

חדל"ת 26881-12-21