המגפה שאין לה רחמים וגם לא חיסון של פייזר או מודרנה - שחיקה וסטרס בעבודה

המפתח להצלחה טמון ביכולת שלנו לשלוט במגפה של המאה ה-21, אינני מתכוון למגפת הקורונה אשר פלשה לחיינו לפני שנתיים לערך וגרמה להם להראות פחות בטוחים, ודאיים וניתנים לתכנון.

36% מהעובדים בארה"ב סובלים מלחץ כרוני במקום עבודתם, זאת ע"פ מחקר שערכה התאחדות הפסיכולוגים בארה"ב. לחץ הוא לא בהכרח דבר שלילי, מחקרים מכירים גם בהשפעות החיוביות של הלחץ שבמצבים מסוימים מסייע לאדם לפתור בעיות, ולעיתים אף להציל את חייו.

במקרים רבים אנו נוטים להיכנע לכוחו ועקשנותו הבלתי מתפשרים של הלחץ, ובסופו של דבר להיות מנוהלים על ידו. הדבר גובה מאיתנו מחיר כבד גם בפן הנפשי וגם הפיזי, במקום העבודה, בחיים האישיים ובבריאות.

חשוב שנזכור כי השליטה בלחץ נמצאת באחריותנו - בדיוק כמו שאנו יכולים וצריכים להימנע מעישון סיגריות, שתייה מופרזת של האלכוהול, או הרגלים רעים אחרים, אנו יכולים וצריכים להימנע מאי שליטה, הדחקה או דחיינות של ניהול הלחץ בחיינו. בשונה מהדחקות אחרות בחיים כמו אהבה נכזבת, או הפסד כואב של קבוצת הכדורגל המועדפת עלינו את ההדחקה של ניהול הלחץ צריך לראות בבחינת 'חיים ומוות'. לא סתם אומרים "בריאות לפני הכל" אני מסכים שזו אמירה נכונה מאוד, אך לדאבוני חבל שלרוב היא מיוחסת לבריאות הפיזית ופחות לבריאות הנפשית.

הנזקים של הלחץ באים לידי ביטוי גם בתפקוד שלנו במקום העבודה - מחקר של חברת KPMG מעלה כי 94% מהעובדים בעולם סובלים מלחץ המיוחס לעבודה ו-40% מדווחים על עצמם כי בהשפעת הלחץ הם מקבלים החלטות פחות טובות במקום העבודה.

לאינטל הגעתי כמהנדס צעיר ובהמשך ניהלתי עובדים רבים, צוותים ומחלקות, לקראת סוף דרכי באינטל גם עשרות אלפי עובדים בכל העולם. לחץ תמיד היה חלק מהתפקיד, במקרה שזכור לי היטב עד היום, החברה התמודדה עם לחץ בהוצאת מוצר מפיתוח ליצירת אב-טיפס בלוח זמנים מאוד דחוק כי הלקוחות מחכים וכל טעות הכי קטנה תגרום לדחייה נוספת שהוביל ללחץ אדיר על העובדים שעסקו בדיקות הסופיות שעבדו ימים ולילות . במסגרת סיור שערכתי כמנהל הפרויקט על מנת להרגיש את השטח ולתת פתרונות מיידיים לבעיות שהתעוררו, שוחחתי עם מספר עובדים והבנתי שהם כבר נמצאים בשלב מסוכן לעצמם ולעבודתם.

בעת הסיור נתקלתי באחראי הבדיקות של אב הטיפוס, או במונח המקצועי (TAPEOUT) ומיד הבנתי שאם הוא ימשיך בעבודתו, איכות הבדיקות תיפגע מיידית והסיכוי לתקלה בעבודה המורכבת יעלה פלאים. הוא היה חיוור, מהוסס ולא מרוכז. המקרה הספציפי הזה, חידד אצלי את ההבנה עד כמה הלחץ יכול להזיק ועד כמה מסוכן להמשיך בקצב קדחתני שמסכן את העובד ואת איכות עבודתו. במקום ללחוץ עליו להשלים את העבודה הכרחתי אותו ללכת הביתה ולישון כמה שעות ולחזור רענן בבוקר. חסתי כמובן על בריאותו וגם על טעות שעלולה לפגום באיכות אב הטיפוס. בעולם השבבים לוקח למעלה משלושה חודשים לייצר אב-טיפוס, וכל טעות יכולה לעלות בעוד סיבוב שייקח עוד חודשים ארוכים.

הבעיה טמונה בקצב העבודה

לדעתי כאן טמונה הבעיה, הקצב הקדחתני מאפיין את החברה המערבית בה אנו נמצאים, חברה המתמודדות עם תחרות יומיומית גדולה. כמנהל הפנמתי את החשיבות בהטמעת עקרונות העבודה בריאים שמונעים מהלחץ להשתלט על העובדים. אנו כעובדים וכמנהלים תמיד נצטרך לעמוד בדד-ליין, בהספק נדרש וביעדים, וכתוצאה מכך, תחרות ולחץ תמיד יהיו מנת חלקנו.

מנהלים יקרים, אם ההון האנושי שלכם יישחק נפשית כתוצאה מהלחץ שמופעל עליהם, ההפסד יהיה כפול ומכופל - מקום העבודה יסבול מכמות תוצרים נמוכה יותר ובאיכות פחותה, והעובד יסבול מירידה ברמת איכות חייו, ובנוסף יקבל החלטות טובות פחות, בעת עבודתו. תם זמנם ובטל קורבנם של עקרונות העבודה של "העולם הישן", מגזר ההייטק, ההולך וגדל בישראל הביא עימו עקרונות וערכים של עולם עבודה חדש, ולנושא הלחץ יש בו חלק מוגבל. האחריות שלכם כמנהלים היא לסייע לעובדים תחתיכם לנהל אותו.

בשבילי, לקיחת פסק זמן, לעשות משהו אחר, לשחק עם הילדים או פשוט לקחת נשימה ארוכה כמה דקות יכולה להספיק. בדיוק הפוך מהמשך הריצה והגברת הקצב שרוב האנשים עושים.

לחץ הוא עניין אישי אך ממש לא בלעדי, הוא נמצא אצל כולנו. אנחנו כמנהלים נדרשים להיות קשובים לנושא הלחץ אצל עובדינו, ונדרשים לאחריות מינון והערכת הלחץ שלהם, בדיוק כפי שאנחנו אחראים לשיפור יכולות העובדה וההספק בעבודתם.

הקורונה תיעלם מחיינו במוקדם או במאוחר. הלחץ הוא תוצר לוואי של אדם חי ונושם, הוא משאב רב אנרגיה ועוצמה ואם נדע לנהלו באופן מתמיד וקשוב, יכולת העבודה והניהול שלנו ישתפרו בהתאם.

הכותב הוא סגן נשיא בכיר לשעבר באינטל העולמית, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק ומחבר הספר "מוליכים להצלחה"