מגיעים לתל אביב עם רכב? בקרוב החניה שלכם עשויה להתייקר. למה ראשי ערים אחרים לא מצטרפים?

מתחילת החודש הרשויות המקומיות יכולות להעלות את מחיר החניה בכחול לבן, אבל בוחרות להשאיר את התעריף הישן. במסגרת חוק ההסדרים האחרון, התעקשו במשרדי האוצר והתחבורה להעביר את רפורמת החניה הציבורית. התוכנית כוללת שני חלקים עיקריים: ביטול מחיר המקסימום לשעת חניה בכחול לבן (שהוגבל על תחילת ינואר ל-6.3 שקלים), וחלוקת הערים לאזורים כך שחניה חינם תתאפשר רק לתושבים באזור מגוריהם. החלק השני ייכנס לתוקף רק בעוד שלוש שנים, לאחר הבחירות המוניציפליות בעוד שנתיים, ויוחל רק בערים עם 40 אלף תושבים ומעלה.

בממשלה ציפו שעיריית תל אביב-יפו תהיה החלוצה בנושא, אבל בינתיים אף עירייה לא העלתה את מחיר החניה ובמשרד האוצר מאבדים סבלנות. "מצופה מהרשויות המקומיות להרים את הכפפה", מסרו לנו גורמים במשרד. לעומת זאת, דווקא במשרד התחבורה הגיבו באדישות: "מדובר בהליך וולונטרי המאפשר לרשות מקומית לקבוע את תעריפי החניה".

בדיקת גלובס מגלה שלא רק שאף רשות לא הרימה את הכפפה, רשויות רבות בארץ כלל לא שקלו להשתמש בכלי האפקטיבי שהרפורמה מעניקה להן כדי לנהל את ביקושי החניה והתנועה בערים. עיריית תל אביב היא היחידה שהשיבה לפניית גלובס כי היא שוקלת צעד קונקרטי בנושא, ומסרה כי היא בוחנת את העלאת תעריף החניה - אבל לתושבי החוץ בלבד וכי הדבר טרם הוחלט סופית.

  

מתגובות הרשויות שפנינו אליהן נראה שהרפורמה נותרה על הנייר בלבד ולהערכת גורמים בממשלה, היא עשויה להישאר כך לפחות עד הבחירות המקומיות בעוד שנתיים. בירושלים, ראשון לציון, גבעתיים, פתח תקווה ורמת גן השיבו כי נכון לרגע זה אין צפי או כוונה לשינוי מחירי החניה, ובבאר שבע מסרו כי העירייה טרם החליטה לגבי מועד המהלך (התגובות המלאות בסוף הכתבה). חלק מהעיריות טענו כי הן מנהלות עבודת מטה בנושא ובעיריית חיפה סירבו להגיב לפניית גלובס.

לא פופולרי, אבל נחוץ

העלאת מחיר החניה הציבורית וצמצום המרחב המוקדש לה הם צעדים לא פופולריים, אך הם הוכיחו את יעילותם בעולם. מומחים בינלאומיים מסבירים במהלך העשרים שנה האחרונות כי לחניה חינם יש עלות גבוהה שבאה לידי ביטוי בזמן ובמשאבים של החיפוש אחריה.

התיור אחר החניה החינמית פוקק את הערים. לכן, יש לגבות מחירי שוק שיהלמו את המחיר האמיתי של החניות ברחוב ולהחזיר את ההכנסות מהן לצורך השקעה קהילתית באותם אזורים. חוקרי האוניברסיטה העברית, אמיר ברודנר ומאיר יגוד, ציינו במחקר שפרסמו בשנה שעברה כי בעוד שתפוסת החניונים במרכז ירושלים מגיעה בשעות השיא לשני שלישים בלבד, חניית הרחוב נמצאת בתפוסה של 90% ומעלה לאורך כל שעות העבודה. זו דוגמה לכך שאין מצוקה במקומות חניה, אלא ניהול חסר שלה.

ליאור שטיינברג, מייסד חברת התכנון העירוני Humankind בהולנד, מסביר כי "כשהחניה בחינם וכולם רבים עליה, וכשהרשויות בישראל מספקות חניה עד קצה גבול היכולת - כולם מפסידים. בעלי רכבים לא מצליחים לזוז ולמצוא חניה ומי שמנסה להתנייד באמצעים אלטרנטיבים סובל מרעש, זיהום, והיעדר תשתיות.

"במקומות שהגבילו חניה או החליפו אותה למדרכה או שביל אופניים רואים עלייה במכירות בתי העסק, רווחה להולכי הרגל והרוכבים ותלות פחותה ברכב הפרטי. בישראל כמעט אין תועלת בשום בחירה. רכיבה והליכה מסוכנות, אוטובוס מאחר והרכב בפקק ואין אופציה נעימה, ויעילה. לכן, צריך להעביר אנשים ממכוניות לתנועה מקיימת על ידי הפיכת הרכב הפרטי לפחות נוח, ובמקביל להפוך את החלופות לנעימות ומכבדות".

מסקירה שערכו במשרד האוצר עולה כי מחיר החניה הציבורית במטרופולינים בעולם גבוה בהרבה מזה שבישראל. בלונדון המחיר הוא 9-54 שקלים לשעת חניה, בניו יורק 8.5-46, בוונקובר 3-21 ובברלין 8-16 שקלים לשעה. בערים בעולם נהוג לגבות תשלום דיפרנציאלי לפי רמת הביקוש באותו אזור ולא בתעריף עירוני כללי.

בדברי ההסבר לשינוי פקודת התעבורה בנושא, כתבו במשרד האוצר כי לצד השקעה במיזמי תחבורה ציבורית, "למדיניות החניה בערים השפעה רבה על השימוש ברכב הפרטי". העלאת מחיר החניה יכולה גם לשמש את הרשויות להשקעות שונות. לפי הסקירה בשנת 2018, עיריית תל אביב הכניסה ממחירי החניה (ללא קנסות) 89 מיליון שקל, וירושלים הכניסה 77.5 מיליון שקל.

משרד האוצר יתערב?

גורמים במשרד האוצר טוענים כי "מקומות חניה הינם משאב ציבורי במחסור אשר תמחורו בחסר מייצר עלות משקית גבוהה. עם זאת, ניהולו צריך להיעשות ברמה המוניציפלית כפי שבא לידי ביטוי בתיקון החקיקה".

 שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

כן יצויין כי העלאת תעריפי חניה הם חלק ממדיניות חניה כוללת שאמורה לכלול גם צמצום במרחב הציבורי המוקדש לחניות ויצירת אלטרנטיבה כמו הרחבת מדרכה, נת"צ או סלילת שביל אופניים. אך גם צעדים אלו מבוצעים ברשויות רבות בעצלתיים.
לדברי שטיינברג, הבעיה נעוצה דווקא בביזור הסמכויות: "יכול להיות שהעברת האחריות לראשי ערים זה מקור הבעיה כי הם נבחרים על דברים מאוד מקומיים ויומיומיים. בטווח הקצר תושבים יתעצבנו ויעוררו מחאות ולראש עיר אין אינטרס לעמוד בפני זה. ליתרונות לוקח זמן להתברר".

מנגד, יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בבילד אסטרטגיה אורבנית, טוען כי "ביזור הסמכויות הוא צעד חיובי". אבל גם הוא אומר כי התנהלות הרשויות המקומיות בעייתית. "כשחניון פרטי עולה 30 שקל לשעה וחניה ציבורית 6 שקלים, המחיר לא משקף את העלות, אבל ברור שאף אחד לא יעלה את מחיר החניה שנתיים לפני הבחירות המונציפליות".

שרביט אומר כי "הרשויות המקומיות צריכות לזכור שאם הן לא יפעלו, יתכן והמדינה תגיד להן 'נתנו לכם את הכלים, לא פעלתם איתם ולכן נשנה את העלות בעצמנו'".

תגובות

תגובת משרד התחבורה: "המשרד מאפשר לרשויות המקומיות ליישם מדיניות חניה עצמאית. זאת, מתוך הכרה ביכולות הניהוליות של הרשויות, ובהיכרותן עם צורכי התושבים".

עיריית תל אביב: "בימים אלה נעשית עבודת מטה הבוחנת את נושא היצע וניהול החניה, בין היתר הגבלת מספר תווי החניה למשק בית, והעלאת תעריפי החניה לתושבי חוץ. לכשתסיים העבודה נעדכן בהתאם".

עיריית ירושלים: "העירייה מגבשת בימים אלו מדיניות חניה חדשה לעשור הקרוב. אין בכוונת העירייה להעלות את מחיר אגרת החניה, בשלב זה".

עיריית באר שבע: "טרם התקבלה החלטה על המועד להעלאת דמי החניה בכחול לבן".

עיריית ראשון לציון: "נכון לרגע זה לא חל שינוי בתעריף".

עיריית פתח תקווה: "בשלב הזה אין כוונה לבצע שינוי".

תגובת עיריית רמת גן: "אנו כרגע בעבודת מטה סדורה להבנת הנושא. עם סיומה, הנהלת העיר תחליט בעניין".

תגובת עיריית גבעתיים: "עוד לא שקלנו את הנושא".