בשנים האחרונות תעשיית החלל גדלה ולא סתם. חברות ויזמים רבים משקיעים בתחום יותר ויותר, מתוך הבנה של הפוטנציאל הרב שיש בו. לפי הערכות, ענפים בתחום החלל צפויים לגדול לשווי של טריליון דולר בשנים הקרובות, ואין בזה מקרה. עשירי העולם מתבוננים על האופציות שהחלל מאפשר, הן מבחינת פיתוחים טכנולוגיים והן מבחינת "תיירות חלל", ורבים מהם משקיעים ביוזמות שונות.
היוזמות הישראליות המוכרות בעיקר הן יוזמת "בראשית" - שיגור חללית ישראלית אל עבר הירח, ומשימת "רקיע", המשימה שבה איתן סטיבה יקטוף את הטייטל "הישראלי השני שישוגר לחלל", ויבצע בתחנת החלל הבינלאומית מספר שיא של 35 ניסויים מדעים ישראליים והדגמות טכנולוגיות במהלך שבוע בודד.
מעבר להישג בתחום החלל, ניסויים והדגמות אלו צפויים להשפיע על מגוון טכנולוגיות, תחומים מדעיים ורפואיים ולקדם את תעשיית החלל הישראלית. אם הניסויים יצליחו, עשרות גופים וחברות יזניקו את תעשיית החלל הישראלית ואף יוכלו לפתח תרופות וטכנולוגיות חדשות. למעשה, המטרה היא לאפשר לקהילה המדעית בישראלית לבחון את השפעות החלל במגוון תחומים.
בחודש מאי האחרון נחשפו 44 ניסויים שנבחרו על ידי הוועדה המדעית-טכנולוגית, כאשר כ-70% מהם ישוגרו יחד עם סטיבה לחלל לאחר שעמדו בתנאי הסף. הניסויים מגיעים ממספר אוניברסיטאות, בתי חולים וחברות שונות, לאחר שעמדו בקריטריונים השונים שהוגדרו על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א וחברת Axiom Space, ממובילות המשימה.
לצד Axiom Space, עומדות השותפות עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות והטכנולוגיה. עבור אלו שהתקשו לממן את ההצטרפות למשימה, משרד החדשנות והמדע ומשרד הבריאות פרסמו קול קורא בהיקף מיליון שקלים, מה שמנע נפילה של ניסויים נוספים.
בין הקריטריונים שהוגדרו היו אישורים של נאס"א, עמידה ביעדי תוכן הנדסי, עמידת בלוחות זמנים, חתימה על חוזה שיגור, הבטחת מימון ועוד. קרן רמון, סוכנות החלל וגורמי חלל בכירים בישראל עזרו לחברות, לגופי מחקר, ולמוסדות אקדמיים לעבור את תהליך ההטמעה של הניסויים ולהתאים את הניסויים לתנאי מיקרו כבידה בחלל (מצב של חוסר משקל), בעזרת סדנאות ופגישות ייעוץ, לצד תמיכה בסקרי תכן הנדסי ובטיחות מול נאס"א. הניסויים נוגעים במספר תחומים כמו אסטרופיזיקה, רפואה, תקשורת חקלאות ועוד.
רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון וראש משימת 'רקיע' מפרט איך ישנעו את הניסויים לחלל: "משימת 'רקיע' תשבור שיא של ניסויים בשבוע ביחס לכל משימת אסטרונאוט אחר בפרק זמן דומה. המספר כה גדול שהניסויים נשלחים לתחנת החלל הבינלאומית בשלושה שיגורים שונים: בדצמבר שוגרו כשבעה ניסויים על גבי חללית של SpaceX, בסוף החודש ישוגר מטען נוסף והיתרה תשוגר בחללית AX1 עליה איתן יטוס לחלל".
בין הניסויים: בחינה של תאי T בתנאי חלל לשיפור מערכת החיסון, זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס, הדגמת פריסה של אנטנה ייחודית תחת תנאי מיקרו כבידה, בחינת דור חדש של חליפת הגנה מקרינה, הנבטת חומוס בתנאי מיקרו כבידה, גידול של צמח עדת המים בחלל ועוד.
ענבל קרייס, יו"ר הוועדה המדעית טכנולוגית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, מסרה כי "הצלחת הפעילות המדעית צפויה להוביל להקמה של חברות חלל, ויצירת מקומות עבודה בתעשייה הישראלית. חוקרים שהיו צריכים לחכות שנים כדי לבצע ניסוי בתחנת החלל, יוכלו לעשות את זה בזכות משימת 'רקיע' עוד השנה".
תא"ל במיל' אורי אורון, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מסביר לגלובס מדוע משימת רקיע היא דוגמה טובה למה שמכונה חלל חדש. "שילוב כוחות של אדם פרטי (סטיבה), חברה מסחרית (אקסיום) וסוכנות חלל ממשלתית. בזכות השילוב הזה, בה כל אחד מביא את החוזקות שלו, הפכה משימת רקיע למשימה לאומית פורצת דרך בכמות הניסויים הישראליים שאיתן סטיבה יבצע בחלל. סוכנות החלל הישראלית תמשיך ליצור את החיבורים האלה בין מוסדות מחקר ואקדמיה ולקדם שיתופי פעולה בינלאומיים בחלל לפיתוח החלל ושיפור החיים שלנו בכדור הארץ".
לו"ז האימונים האינטנסיבי של סטיבה
איתן סטיבה מתכונן בחודשים האחרונים לשיגור המתוכנן למרץ הקרוב. הוא נכנס ללו"ז אימונים אינטנסיבי במתקני נאס"א ו-SpaceX שאמור להכין אותה לשהות בתחנת החלל, לצד הכשרות בסוכנות החלל האירופית, ESA, בהן הוכשר להשתמש בציוד ייעודי למטען המדעי שיבוא איתו. במקביל, מכון דוידסון פעל מול הגורמים השונים כדי לפתח תכנים חינוכיים שיעסקו בפעילות המדעית של המשימה. מחודש ינואר, התכנים יופצו ויעברו לכמיליון תלמידות ותלמידים ברחבי הארץ.
לדברי סטיבה, "לחלק המדעי של משימת 'רקיע' משמעות עצומה מבחינתי, הניסויים שאבצע יסייעו לעשרות חוקרים ישראליים לקדם את העשייה החשובה שלהם, יעסקו בקיימות לטובת החיים בכדור הארץ, יסייעו לתעשיית החלל הישראלית להשתלב בתעשייה הבינלאומית, הציבורית והמסחרית ויאפשרו להזניק אותה קדימה. לצד התמיכה במחקר ובפיתוח של התעשייה אני מקווה להשפיע גם על בני ובנות הדור הצעיר - המדענים לעתיד".
השפעת מיקרו כבידה על הזדקנות המערכת החיסונית
אחד הניסויים שישתתפו בשיגור הוא של מכון ויצמן. הצוות, בהובלתה של החוקרת הראשית פרופ' מיכל שוורץ, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון, הראה שהזדקנות חיסונית היא גורם מפתח שקובע את העיתוי, החומרה ומהירות ההתקדמות של דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. למעשה הצוות צפוי לחקור אם מצבים נטולי כוח כבידה עשויים להשפיע על מערכת החיסון - עם השפעה על תפקוד המוח.
עם זאת, חשוב לציין כי מערכת החיסון איננה הגורם העיקרי לדמנציה, אלא תפקוד לקוי או תשישות שלה תורמים להאצה של המחלה. מצבים כאלו יכולים לקרות בגלל חוסר שינה, תזונה לקויה, מצב נפשי בעייתי ועוד.
מדובר בניסוי שברשימת המחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1 - משמע, זה אומר שכל אנשי הצוות גם ישתתפו בו ולא רק סטיבה.
בנוסף, הניסוי הזה לא נכלל "ברשימת הניסויים הנבחרים בקול הקורא בחודש מאי 2021, אך אושר והתווסף על ידי הוועדה המדעית טכנולוגית בספטמבר 2021 בשל חשיבותו ותרומתו למחקר מקיף במכון ויצמן", לשון ההודעה.
בדומה לשאר הניסויים, גם כאן תוצאות הניסוי הזה יכולות להוביל למסלולי הפעלה חדשים ואולי ייצרו הזדמנויות טיפוליות חדשות שיעזרו להאט את הכשלים במערכת החיסון וביחס ישיר להזדקנות ולמחלת האלצהיימר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
