עלייתה של האינפלציה בשנת 2021 בישראל נמוכה ביחס לקצב עליות המחירים בעולם, וישראל מדורגת במקום טוב מלמטה מהבחינה הזו. אבל לגבי יוקר המחיה, ישראל מדורגת במקום אחר. צריך להבחין בין קצב האינפלציה - שיעור השינוי של המחירים במדד - לבין יוקר המחיה, שנובע כתוצאה של התייקרויות שהתרחשו בעבר. כלומר, ייתכן כי קצב האינפלציה יורד ואף אפסי, או שלילי, כפי שהיה בשנת 2020 (מינוס 0.7%), ועדיין - יוקר המחיה גבוה בגלל שנות אינפלציה גבוהה בעבר.
יוקר המחיה הוא מושג מורכב שמסתתר מאחורי הגדרה רחבה שניתנת למדידה בדרכים שונות, אך אין מדד אחד שלפיו יהיה נכון לומר במדויק עד כמה יקר פה בהשוואה בינלאומית. ובכל זאת, נהוג בעיקר להתייחס לרמת המחירים במשק ביחס להשוואה בינלאומית או לרמת ההכנסה.
לפי דירוג של אתר נמבאו (Numbeo), שמתבסס על חוכמת ההמונים ברחבי העולם, ישראל מדורגת במקום השביעי בדירוג המדינות היקרות בעולם לשנת 2022. ישראל מדורגת מעל מדינות כמו סינגפור, דנמרק, הונג קונג ויפן, לאחר שקפצה מהמקום התשיעי אשתקד. ישנן רק שש מדינות בעולם המדורגות מעל ישראל מבחינת יוקר המחיה, כאשר ברמודה היא המדינה היקרה בעולם, אחריה שווייץ, נורבגיה, איסלנד וברבדוס.
המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה
אם כוללים במדד יוקר המחיה גם את מחירי השכירויות של דירות, ישראל מדורגת במקום העשירי, שכן מבחינת מחירי השכירויות ישראל מדורגת על-פי נמבאו במקום ה-21. במדד מחירי מוצרי מכולת, מוצרי מזון ואחרים ישראל קפצה מהמקום ה-15 ב-2021 למקום ה-13 בעולם. לפי נמבאו, במונחי כוח קנייה מקומי ישראל דורגה במקום ה-30, ללא שינוי לעומת נתוני 2021. מדד יוקר המחיה (לא כולל שכירות) במונחי כוח קנייה של נמבאו הוא אינדיקטור יחסי של מחירי מוצרי צריכה, לרבות מצרכים, מסעדות, תחבורה ושירותים.
המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים, וזה מתורגם לכוח הקנייה הנמוך של הצרכן הישראלי. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בחודש האחרון, המחירים בישראל ב-2017 בקטגוריית מזון ומשקאות, במונחי כוח קנייה, היו גבוהים בכ-37% יחסית למדינות ה-OECD ובכ-51% יחסית למדינות האיחוד האירופי.
שר האוצר אביגדור ליברמן אמר בוועידת גלובס לעסקים בחודש שעבר כי "הוזלת יוקר המחיה הוא אחד האתגרים הגדולים של הממשלה". ליברמן התייחס למחירי מוצרי החלב, הפירות והירקות, שאותם האוצר מעוניין להוריד באמצעות הורדת המכסים והגדלת היבוא, שיחד עם הרפורמה ברגולציה ישפיעו על יוקר המחיה בעיקר מ-2023.
בדרך ליישום רפורמת היבוא, משרד הכלכלה פרסם בתחילת החודש את טיוטת הצו אשר מונה את אלפי סוגי המוצרים שיותרו להימכר בישראל במסלול מהיר, בהתבסס על אימוץ תקנים בינלאומיים והצהרה בלבד של היבואן בדבר עמידה בדרישות התקן הישראלי. הרפורמה, שמתוכננת להיכנס לתוקף ביוני 2022 ותצא לפועל במספר פעימות, צפויה לפי הערכת משרד האוצר לחסוך לציבור כ-8 מיליארד שקל בשנה החל מהשנה הראשונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
