הארגון הבינלאומי "שקיפות בינלאומית" (International Transparency) דירג את ישראל במדד תפישת השחיתות במקום ה-36 מתוך 180 עם הציון 59. זו הפעם הראשונה במדד בצורתו הנוכחית שישראל מקבלת ציון הנמוך מ-60, מרחק 9 נקודות בלבד מה"קו האדום" של ציון 50, שממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפסות כמושחתות.
מעל ישראל ניתן למצוא את איחוד האמירויות, קטאר וצ'ילה. בתחתית הרשימה נמצאות דרום סודאן, סוריה, ונצואלה, תימן, צפון קוריאה ואפגניסטן. הציון הממוצע במדד 2021 הוא 43.
היום (ג') מתפרסם ברחבי העולם מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2021 מטעם הארגון ששם לו למטרה להיאבק בשחיתות. המדד בודק איך נתפשות המדינות באמצעות מכוני מחקר מקצועיים, ומשמש כלי המאפשר לחברות וארגונים לקבל תמונת מצב לגבי מדינות בנוגע לעשיית עסקים נוכח תפיסת השחיתות בהתנהלותן.
השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, הסניף הישראלי של הארגון, מציינת כי למיקומה של ישראל במדד יש "חומרה יתרה בתקופה של התמודדות עם מגפת הקורונה, בה נדרשת מידה יתירה של שקיפות והגנה מפני פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. מיקומה הנמוך של ישראל במדד הוא תמרור אזהרה מפני תופעות של שחיתות ולמניעת הידרדרות לעבר תסמינים של מדינה מושחתת".
בחמש השנים האחרונות: ירידה מ-64 ל-59
בחמש השנים האחרונות ישראל ירדה מציון 64 לציון 59 במדד השחיתות. במדד הקודם משנת 2020 קיבלה ישראל את הציון 60, במקום ה-35. במדד 2016 ישראל קיבלה את הציון 64 ודורגה במקום ה-28. במדד 2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32. במדד 2018 נמשכה הירידה לציון 61 ולמקום 34, ובשנת 2019 לציון 62 במקום ה-35. השנה נמשכה הירידה.
ביחס למדינות ה-OECD, נמצאת ישראל במקום ה-29 והנמוך מבין 37 המדינות החברות בארגון, ירידה של 4 מקומות ביחס למדד 2020. בין המדינות הנמצאות עם ישראל ברבע התחתון ב-OECD: פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה.
המדינות המצטיינות: דנמרק, ניו זילנד ופינלנד
אף מדינה לא קיבלה את הציון הגבוה המירבי של 100. במקום הראשון מדורגות דנמרק, ניו זילנד ופינלנד עם הציון 88. אחריהן מדורגות סינגפור, שבדיה ונורבגיה עם הציון 85.
עוד עולה מן המדד כי ארה"ב מקבלת את הציון הנמוך 67 זו השנה השנייה ברציפות. מאז 2017, חלה מגמת ירידה בציונה ובמיקומה של ארה"ב. לעומת זאת, צרפת ובריטניה מציינות שיפור בציון במדד 2021 לעומת מדד 2020, 71 לצרפת לעומת 69; ו-78 לבריטניה לעומת 77.
בנוסף, המדד מציין לטובה את ארמניה ואוזבקיסטן. אומנם לשתיהן ציונים נמוכים, אולם הן משפרות את הציונים: מאז 2017 ארמניה עלתה ב-14 נקודות, ואילו אוזבקיסטן שיפרה את הציון ב-11 נקודות.
מנגד, המדד מציין לרעה את ניקרגואה, הפיליפינים ואזרבייג'ן, שחוו ירידה ניכרת בציוניהן. במדינות אלה התחוללו בשנים האחרונות פגיעות מצד השלטונות בזכויות האדם, בחופש הביטוי, ביכולת לבקר את השלטון, בחופש ההתאגדות, ואף נרשמו בהן מקרי רצח של פעילים פוליטיים ופעילי זכויות אדם.
המדד מדרג מדרג 180 מדינות ברחבי העולם, לגביהן נקבעו ציון ומיקום המבטאים את תפישת השחיתות במגזר הציבורי. המדד שם דגש על הקושי בהתמודדותן של ממשלות במגפת הקורונה כמשבר הנובע מהתנהלות פגומה של היעדר שקיפות ושחיתות בעקבותיה.
המדד נסמך 12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומינהל עסקים. כל מדינה נבדקת על-ידי 6-7 מכוני מחקר המבצעים מחקרים וסקרי עומק. המכונים בודקים, בין היתר, את יכולת ההתמודדות של הממשלה עם שחיתות, את מידת מיגור תופעת השחיתות בפועל על-ידי השלטון, את האפקטיביות של מנגנוני האכיפה, לרבות העמדה לדין פלילי של אישי ציבור שסרחו, כיצד אנשי הציבור נוהגים בקופה הציבורית, הגנה לחושפי שחיתות, מידת השקיפות במדינה, חופש העיתונות, שמירה על זכויות האדם ועוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
