הצעת החוק לביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים אושרה בוועדת הכספים

הצעת החוק לביטול ההיטל שמשלמים מעסיקי עובדים זרים אושרה היום (ג') על ידי ועדת הכספים של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית במליאה. ההקלה על בעלי העסקים, בעיקר בענפי המסעדנות, המלונאות והבנייה, נאמדת בכ-700 מיליון שקל בשנה.

לפי החוק הקיים, מעסיק של עובד זר חייב לשלם למדינה היטל בשיעור של 15-20% בהתאם לענף שבו מועסק העובד, על בסיס השכר המדווח המשולם לעובד, וחל איסור על המעסיק לנכות את ההיטל משכרו של העובד. עם האישור הסופי בכנסת של החוק החדש, יבוטל ההיטל לכל אשרת עובד זר עדכנית מ-2022 ואילך. ביטול ההיטל תקף גם לפליטים ומהגרי עבודה בלתי חוקיים.

החיסכון יגולגל אל הצרכן?

בענף המלונאות, ההקלות על העסקת עובדים זרים יחסכו לעסקים כ-80 מיליון שקל בשנה. בענף המסעדות - ההקלות מוערכות ב-185 מיליון שקל בשנה. אף בענף הבנייה, הפחתה של מיסוי על עבודת פועלים זרים תתרום למאבק בעליית מחירי הדירות, מאחר שרכיב השכר מהווה קרוב ל-40% מעלויות הבנייה. השאלה הגדולה היא כמובן עד כמה החיסכון למעסיקים יגולגל אל הצרכן הסופי.

בענפים אחרים שמאופיינים בעבודה זרה לא בהכרח תהיה השפעה מהותית. מטפלים סיעודיים בבתים כבר כיום פטורים מההיטל, בדומה לספורטאים זרים. בנוסף, גם עובדי חקלאות משלמים היטל בגובה אפס מאז שנת 2016, כפי שנקבע אז בהוראת שעה.

מדוע בכלל קיים היטל על העסקת עובדים זרים מלכתחילה? ראשיתו של ההיטל בחוק ההסדרים לשנים 2003-2004, כחלק מחבילת הרפורמות שהגיש שר האוצר בנימין נתניהו, בתמיכת ראש הממשלה אריאל שרון ושר המשפטים יוסף לפיד. הרקע לחוק היה האבטלה הכבדה במשק, שהוערכה אז בכ-10%.

המטרה הייתה לייקר את עלות ההעסקה של עובדים זרים, כדי לעודד תעסוקה של עובדים ישראלים וכך לצמצם את האבטלה. ההיטל עמד במקור על 8% מהכנסת העובד (לעומת 15% כפי שביקש האוצר בזמנו), והשתנה דיפרנציאלית במהלך השנים: בענף המסעדות האתניות (בעיקר סושיות), בתעשייה ובענף הבנייה הוא עלה ל-15%, בענף החקלאות הוא בוטל לחלוטין החל מ-2016, ובשאר הענפים הוא עלה עוד יותר ל-20%. נראה שהיום, העלות של הכבדת הנטל על העסקים ועל יוקר המחייה משמעותית יותר בעיני הממשלה מאשר התועלת שההיטל אולי מייצר להעסקת ישראלים.