מכשיר שני של אג"ח מגובה קריפטו עומד להיכנס לשוק. איך הוא יעבוד?

השווקים סוערים, והביטקוין מצדיק את תוארו כנכס השקעה תנודתי ומסוכן. למרות זאת, בשוק הקריפטו ממשיכים קדימה, כפי שבא לידי ביטוי בהשקת מכשירים פיננסיים המיועדים לתחום: השבוע נודע כי קבוצת הנוסטרו אופורטו מצטרפת לסילבר קסטל ותציע אג"ח מגובת ביטקוין שנייה בשוק.

האג"ח תיקרא קריפטוניה והיא תיסחר ברצף מוסדיים של הבורסה בתל אביב (TASE UP). האיגרת קיבלה את אישור הבורסה וההנפקה, בשווי של 100 מיליון דולר, צפויה להתבצע בסוף פברואר.

איך המכשיר עובד? המשקיעים בהנפקה יקבלו איגרת חוב צמודה לשער הביטקוין, לשנתיים. האיגרת היא ללא קופונים, ובתום השנתיים תיפדה בערך של הביטקוין באותה העת. כלומר, אם ערך הביטקוין עלה, משקיעיה יקבלו את העלייה, ולהיפך. אופורטו מצידה תשתמש בכספי ההנפקה לרכוש ביטקוין שיוחזק במשמורת, שכוללת ביטוח, עד לפדיון האג"ח. משקיע שיבחר למכור את האג"ח במהלך השנתיים, יקבל את השווי שלה בעת המכירה.

דמי הניהול השנתיים של האיגרת יעמדו על 0.9% בתוספת הוצאות (0.9% עלות חיתום ברכישה, 0.1% עלות רכישת הביטקוין, 0.24% עלות שנתית למשמורת, 0.25% לשנה עלויות נאמן ובנקים ו-0.1% בפדיון, עלות מכירת הביטקוין), ובסך הכול דמי הניהול  האפקטיביים השנתיים עומדים על 1.4%. איגרת זו דומה במבנה לאג"ח שמנפיקה סילבר קסטל, וההבדל העיקרי הוא אורך חיי האיגרת - זו של סילבר קסטל מונפקת לשלוש שנים וגובה דמי ניהול שנתיים של 2%, בתוספת עמלת פדיון ומכירה של 1.5%.

חשיפה מוגנת יחסית לתחום הקריפטו

קבוצת הנוסטרו אופורטו נמצאת בבעלות תומר זיו, יונתן שומרוני ואבי שפושניק ופונה בעיקר לאנשי הייטק. רכישת האיגרת החדשה פתוחה לכל המשקיעים הכשירים, (מי שעומד לפחות באחד משלושת התנאים הבאים: שווי כולל של נכסים נזילים מעל 8 מיליון שקל, הכנסות שנתיות של לפחות 1.2 מיליון שקל לבד או 1.8 מיליון שקל למשפחה, או נכסים נזילים בשווי 5 מיליון שקל, ובנוסף הכנסות שנתיות של לפחות 600 אלף שקל או 900 אלף שקל למשפחה) ולגופים מוסדיים שמחפשים חשיפה לתחום הקריפטו.

 אבי שפושניק ויונתן שומרוני, קבוצת אופורטו / צילום: אמיר וינשטוק

משקיעים רבים לא רוצים להחזיק ביטקוין באופן ישיר, שכן החזקה ישירה מחייבת התמצאות טכנולוגית, על מנת לרכוש ולהחזיק את המטבעות בארנק דיגיטלי, חשיפה לסיכוני סייבר או אפילו אובדן המפתח לארנק, וביורוקרטיה מסורבלת לאחר מימוש הרווחים והכנסת הכסף למערכת הפיננסית. החזקה ישירה של ביטקוין מחייבת גם תשלום מס ישירות על ידי המחזיק, בעוד שהחזקה דרך מכשירים פיננסיים עוקבי ביטקוין, שבהם המשקיע אינו מחזיק ישירות במטבע, והמס מנוכה במקור, מקילה על ההשקעה במכשיר.

מכשירים נוספים שמאפשרים חשיפה לביטקוין ללא החזקה במטבע עצמו הם קרנות סל, דוגמת BITO שעוקבת אחרי חוזים עתידיים בביטקוין ו-GBTC שעוקבת אחרי הבטקוין עצמו אך לא קיבלה את אישור רשות ני"ע האמריקאית להירשם למסחר לציבור הרחב.

סילבר קסטל, שצפוי להנפיק את האג"ח מגובת הביטקוין ל-3 שנים, השלים ביום ג' השבוע את המיזוג עם החברה הציבורית איי.סי.בי והתחיל להיסחר בבורסה. ביום המסחר הראשון של החברה הממוזגת, מניית סילבר קסטל ירדה ב-3.5%, כחלק מהמגמה השלילית בשוק. סילבר קסטל הצטרף בכך לחברת קריפטו ציבורית נוספת שנסחרת בתל אביב - טקטונה.

התזמון "קשוח", אבל התנודתיות כאן להישאר

תופעת הנפקות האג"ח מגובות הביטקוין מגיעה במועד "קשוח" בשווקים; הביטקוין איבד כ-50% מהשיא שרשם בנובמבר, והמטבעות המובילים בשוק הולכים בעקבותיו. בשנה האחרונה הפכה ההשקעה בקריפטו מהשקעה לחובבי טכנולוגיה לנכס השקעה נפוץ בתיקי המשקיעים הפשוטים.

זה המקום לציין שבניגוד לדימוי ולפיו השקעה בביטקוין היא הדרך הבטוחה להפוך למליונרים במהירות, הרי שבפועל חלק ניכר מהמשקיעים שנכנסו להשקעה בשנה האחרונה, הפסידו. בענף מדגישים כי משקיעי הקריפטו חייבים לקחת כשיקול את התנודתיות בתחום.

יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, חברת המסחר במטבעות דיגיטליים, מציין כי "ביטקוין חצה את רף ה- 30 אלף דולר רק בינואר לפני שנה, הספיק לטפס אחר כך לכ-63 אלף באפריל, חזר לכ-30 אלף ביולי, רק כדי לשבור את שיאי כל הזמנים בנובמבר עם שער של 69 אלף דולר. כך שתנודות חריפות אפילו ממה שאנחנו רואים כעת - למטה, וגם למעלה - הן צפויות, ואת זה חייב לקחת בחשבון כל מי שמשקיע בתחום".