משבר הנמלים הוא הזדמנות: להילחם עד הסוף באיומי השביתה

בשבוע הבא יפקע האולטימטום של ההסתדרות למדינה והיא תוכל לפתוח בשביתה בנמלי הים. אולם הפעם יותר מתמיד, יש למדינה את הכלים המתאימים לסיים את סאגת השביתות ואת משבר הנמלים במכה אחת.

לסכסוך העבודה שהוכרז בשבוע שעבר בין ההסתדרות למדינה, לא קדמה אף החלטה ממשלתית. הוא מגיע על רקע החלטה של גורמים פרטיים להתקשר ביניהם ועל רקע אבדן השליטה של ועדי הנמלים על שער כניסת הסחורות לישראל. את המטען הנכנס לנמלים ניתן לסווג לפי סוג המטען ודרך פריקתו, הסיווג החשוב לענייננו הוא בין מכולות שמכילות לרוב מוצרי צריכה סופיים כגון: מזון, צעצועים וריהוט, שנפרקות באמצעות סוגי מנופים שונים, למטען כללי המכיל חומרי גלם לתעשייה החל ממזון בעלי חיים ועד מלט וברזל. המטען הזה לא מגיע במכולות ומשכך הפריקה שלו נעשית בכלים אחרים.

הצרכן נפגע

כאשר עוצבה רפורמת הנמלים בימי ישראל כ"ץ, המטען הכללי לא היה בראש מעייניה של המדינה או ההסתדרות, המיקוד עסק במכולות. כך אף אחד לא התחייב שהנמלים החדשים לא יפרקו מטען כללי אבל גם לא אמר שהם כן. כאשר נמל המפרץ, המכונה גם "הנמל הסיני", קיבל כתב הסמכה הוא כלל גם פריקת מטען כללי. אלא שמאז הרבה גלים נשברו על מפרץ חיפה, והמטען הכללי הפך למשבר הגדול בייבוא סחורות לישראל. נכון ל-20.1.22 50 מתוך 60 אניות בתור לנמלי ישראל לאורך חופי הים התיכון נשאו מטען כללי. בנמל אשדוד כמעט לא פורקים מטען כללי משיקולים כלכליים, בנמל חיפה שני רציפים ריקים שוועד העובדים מסרב לפרוק בהם מטען כללי ונמל מספנות ישראל קטן מכדי להדביק את הביקוש. כתוצאה עלות הייבוא עולה, התעשיינים משלמים יותר על חומרי הגלם ומגלגלים עלויות לצרכנים. בצר להן פנו חברות הספנות אל נמל המפרץ וביקשו שיפרוק מהן את המטען הכללי, נמל המפרץ כמובן נעתר לבקשה. כך קרה שללא בדל מעורבות של המדינה בהחלטה על פריקת מטען כללי בנמל המפרץ, הכריזה ההסתדרות סכסוך עבודה מול המדינה. אלא שהפעם יש למדינה את כל הכלים והתנאים בכדי לא להיכנע לאיומי השביתה, להתחיל לשבור את כוחם של ועדי השאלטר, לסיים את משבר הסחורות בישראל והכל במחיר אחד.

ראשית, לא מדובר בשביתה על תנאי שכר והעסקה אלא שביתה כנגד החלטת מדיניות של הממשלה, כזו שהוגדרה על ידי בג"ץ כשביתה פוליטית "הבאה לכפות על רשויות השלטון מעשה או מחדל שלא היו מוכנים לו אלמלא השביתה - מעוררת בעיות חוקתיות וחברתיות רבות: במשטר דמוקרטי יש בה כדי לפתוח פתח להשלטת רצונם של השובתים על המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים ולכוון הליכים על פי כוח הכפיה של גופים חוץ-שלטוניים ואף של קבוצות מיעוט בעלות יכולת כפיה הלכה למעשה", על המדינה להיערך למערכה משפטית עד הסוף. בפעם הקודמת, רגע לפני הכרעה סופית בעניין חברת החשמל, ההסתדרות התפשרה ובלבד שלא תהיה פסיקת בית משפט בנושא.

ניצול משבר

שנית, בניגוד לעבר, כיום השאלטר של הנמלים אינו מוחלט. נמלי הים הפרטיים ישמחו להגביר את קצב הפריקה ואת נתח השוק שלהם, מה שיסייע לשבירת המצור שמתכננת ההסתדרות על אזרחי ישראל. לבסוף, הסיטואציה בה ההסתדרות מנצלת את משבר הסחורות ומשבר הקורונה על מנת לסחוט עוד את הקופה הציבורית, מעניקה רוח גבית חסרת תקדים לחקיקה שתגביל את זכות השביתה בשירותים החיוניים. שלושת הצעדים הללו יכולים לפתור שני משברים במכה אחת ולהיות נקודת זינוק משמעותית עבור הכלכלה הישראלית.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד הלובי הציבורי "האינטרס שלנו"