חוק יסוד זכויות הנחקר: לבנה חשובה בחומת הזכויות

כאזרחי מדינת ישראל, מדינה מערבית מתקדמת, אנו רגילים להניח שמוקנות לנו זכויות בסיסיות, בוודאי אם חלילה נקלע להסתבכות פלילית. הנחה זו נכונה, אבל הבסיס לה הוא בעיקר פסיקת בתי המשפט ותורה שבעל-פה. מעטים הם החוקים שמגנים עלינו. מעטים עוד יותר חוקי היסוד שעושים זאת.

בישראל, כידוע, אין חוקה. חוקי היסוד שלנו ספורים ומבטיחים רק זכויות מועטות. במשך שנים הזניחו נציגינו בכנסת את תפקידם כמחוקקים, והתוצאה היא ואקום חקיקתי וחסר מהותי בזכויות. הוסיפו לכך את ההבנה שהכלל "it’s not done" נפח את נשמתו ואת האובססיה לתקוף את בית המשפט העליון, ונבין חיש מהר את עומק הבעיה.

על רקע זה, קשה להפריז בחשיבות תזכיר חוק היסוד החדש שפורסם בשבוע שעבר, העוסק בזכויות בחקירה ובמשפט הפלילי. לראשונה מוצע לעגן כזכות חוקתית את הזכות להליך פלילי הוגן. כך גם באשר לזכות להיוועץ בעורך דין ללא דיחוי, והזכות לייצוג בהליך הפלילי וכך באשר לעקרונות היסוד של אחריות פלילית (עקרון החוקיות לרבות איסור הרטרואקטיביות ועקרון האשמה). לראשונה, חזקת החפות תזכה, אם יאושר חוק היסוד, למעמד חוקתי. לראשונה מוצע, כזכות חוקתית מפורשת, שמעצר יעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו ועל גופו של העציר. לראשונה מוצע במפורש שחובה יהא להודיע לאדם את סיבת מעצרו ואת החשד שבו הוא נחקר. לראשונה מוצע שלנפגעי עבירה יהא מעמד חוקתי בהליך.

ומה בכך, תגידו. האם זכויות חוקתיות אלה אינן עימנו משכבר הימים? התשובה המפתיעה היא - לא. הזכות להליך הוגן, למשל, לא עוגנה עד היום בחקיקה והיא פרי פרשנות של בתי המשפט. זכות ההיוועצות בעו"ד מוכרת בחוק רק בהקשר למעצר, ואין לה מעמד חוקתי. חזקת החפות הוספה לחוק ברפורמה משנת 1995, אך חרף חשיבותה הרבה לא הוקנה לה מעמד חוקתי מפורש. זכויות נוספות מפוזרות בחוקים שונים ללא מעמד חוקתי וללא תחולה על ההליך הפלילי מתחילתו ועד סופו.

שדרוג זכויות למעמד חוקתי הוא בעל משמעות רבה. אם וכאשר יאומץ התזכיר כחוק יסוד, מן הדין יהיה לפרש את החקיקה לאורו וברוחו. כל רשויות המדינה: בתי המשפט, הפרקליטות והמשטרה, תהיינה מחויבות לכבדו. ניתן יהיה להגביל את הזכויות הכלולות בו רק בחוק של הכנסת (או מכוח חוק בהסמכה מפורשת בו) אשר הולם את ערכי מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. לא ניתן יהיה לבטל את הזכויות או לגרוע מהן אלא ברוב מוחלט של חברי הכנסת. פגיעה בזכויות חוקתיות תוביל, יש לקוות, לסנקציות משמעותיות יותר מצד בתי המשפט.

האם הכל מושלם? בוודאי שלא. ניתן ורצוי היה להוסיף עוד למגילת הזכויות. ראוי היה לעגן במפורש את הזכות לשוויון כחלק מהזכות למשפט הוגן. בולטת מאוד בחסרונה הזכות למשפט מהיר. חסרה ההתייחסות לזכויות תאגידים. ועדיין, תזכיר החוק הוא צעד גדול לעבר מדינה מתוקנת.

יש שיביעו את החשש שעיגון זכויות החשודים והנחקרים יפגע באכיפת החוק הפלילי, דווקא כאשר מדינת ישראל זקוקה לכלי האכיפה כדי להנחית אגרוף ברזל על הפשיעה המשתוללת. אין להתעלם מחשש זה. אך תזכיר החוק נותן לחשש זה מענה כאשר הוא קובע שבהגנה על הזכויות ובמימושן יינתן משקל הולם גם לתכליות המשפט הפלילי, ובכללן שמירה על שלום הציבור ובטחונו האישי של האדם.

יש הנוטים להמעיט בחשיבותן של זכויות משפטיות, אך גלגל טבעו להסתובב. "הראשון היום יהיה מחר האחרון", כתב דילן בצדק. כולנו זקוקים וזכאים להגנת החוק. יש לשבח את משרד המשפטים ושר המשפטים שיזמו מהלך חשוב זה.

הכותב הוא שותף במחלקת הליטיגציה של משרד עורכי הדין מיתר