חברות ההייטק הישראליות שנתקעו בבוץ האוקראיני והמתחרה של וויז שלא שמעתם עליה

כימאית טילים ברפאל שוויתרה על קריירה כמתעמלת תחרותית, מנהלת קבוצת פיתוח תוכנה שמנחה ערבי ספוקן וורד, מנהלת פרויקט בחד הקרן וויז שלמדה לצייר בבצלאל, ודירקטור תוכנה בכיר שלא ויתר על החלום והקים מהצד אפליקציית שליחויות מצליחה - אלה הם מקצת מחברי נבחרת ה-40 מתחת ל-40 שפורסמה בסוף השבוע בגלובס. מה יש במצוינות שמביאה עמה רב תחומיות?

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

השנה עמדנו בפני אתגר מיוחד, כאשר כמות ההמלצות שקיבלנו הייתה יוצאת מגדר הרגיל, בעיקר ממועמדים מתחום הטכנולוגיה וההייטק - עם שיעור של 25% מכלל הטפסים שהוגשו. דבר זה הקשה עוד יותר על הבחירה בקטגוריה זו. למעלה ממחצית מהטפסים (52%) הוגשו על ידי אנשים שהמליצו על אחרים, ואלה מהווים בסופו של דבר נתח של 60% מכלל הנבחרת. התוצאה הייתה מרתקת: חלק מהמועמדים שלבסוף נבחרו כלל לא ידעו שמועמדותם הוגשה וקיבלו את הבשורה בהפתעה גמורה.

בנוסף, בעוד שרק 42% מהמועמדים שהוגשו הם נשים, הן הרכיבו בסופו של דבר 62% מהרשימה כולה. הכירו את רשימת 40 מתחת ל- 40 של גלובס לשנת 2022, ומתוכם את חמשת הנבחרים והנבחרות בקטגוריית הטכנולוגיה.

וגם: הן הקימו מרכזי פיתוח אסטרטגיים באוקראינה - עכשיו הן עומלות על תכניות פינוי לפולין ורוכשות טלפונים לוויניים; מה עושים העובדים כאשר חלום ההנפקה של חדי הקרן מתרחק; מכירת NSO הפכה לקרב בין בעלי השליטה; ההתרסקות של ננוקס; ואיך אפשר לייצר חלב שכאילו נחלב מפרות הרועות באחו? זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.

1. הן חיפשו עובדים בשכר נמוך באוקראינה ומצאו עצמן באזור מלחמה

חברות הייטק ישראליות נהרו לאוקראינה כדי להקל על מצוקת גיוס העובדים. כעת הן עוסקות בנוהלי פינוי עובדים ובתכנון המשכיות עסקית במדינה שעשויה להפוך לזירת קרב בתוך ימים. ובכל זאת, בחברות משדרים אופטימיות וסבורים שהצמיחה במדינה המזרח אירופית תימשך לאחר שיעבור זעם.

2. כששוק ההון מתקרר - השוק הזה הופך לאופציה

חברות ההייטק הישראליות משלמות את מחיר המפולת בניו יורק: "בציר 21", חברות הטכנולוגיה הישראליות שהגיעו אשתקד לוול סטריט - מעלה תמונה עגומה שלא פסחה רק על חברות הספאק, אלא הגיעה גם לאותם אלה שהנפיקו בדרך המלך. במקביל, הגידול הניכר במספר חברות ההייטק הפרטיות ששוות מיליארדים, לצד ההתקררות בשוק ההון, הופכים את ההזדמנות של העובדים לאקזיט לרחוקה ומעורפלת ומעלים על נס שוק שנמצא רק בתחילת הדרך.

3. חברת אבטחת הענן שמאיימת לבלוע את חדי הקרן הישראלים

לייסוורק, סטארט-אפ מעמק הסיליקון שנולד ב- 2015, החל כחברה לא יציבה עם תחלופה גבוהה של מנכ"לים. תוך שנה אחת בלבד, חברת הענן גייסה סכום אסטרונומי של 1.8 מיליארד דולר ועקפה את השווי של וויז (Wiz), אורקה ואקווה הישראליות. "הטכנולוגיה של לייסוורק אמנם לא הכי מתקדמת," טוען משקיע ישראלי בכיר. "אולם יש לה 1.8 מיליארד דולר בבנק כדי להתמודד עם המתחרות". ניתוח גלובס.

4. יש חברות סייבר התקפי שלא רוצות להסתבך. מה הן עושות?

ב-NSO אין רגע דל. אפילו תהליך המכירה של החברה לקרן אמריקאית מגלה סכסוכים בין בעלי המניות, שגם הגיע השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בינתיים, לחברות הסייבר ההתקפי מחלחלת ההבנה: או שאתה עם האמריקאים, או שלא. המקרה של חברת פאראגון, שבין מנהליה גם מפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, מסמן את הדרך שבה עשויות לבחור חברות רבות בענף.

5. "כשהקמנו את החברה, הביטקוין נסחר במחיר של 3,500 דולר בלבד, כך שהכל יחסי"

פיירבלוקס דילגה מעל הירידות בקריפטו לשווי של 8 מיליארד דולר. הסטארט-אפ, שעוזר לבנקים ולגופים פיננסיים להקים פעילות קריפטו עצמאית, הופך לאחת החברות הפרטיות בעלות השווי הגבוה ביותר בישראל.

6. מה מסמנים לנו דוחות אפל, מיקרוסופט ואינטל?

אפל הכתה את תחזיות האנליסטים ונראה כי השפעת משבר האספקה על ענקיות הטכנולוגיה נמצא במגמת נסיגה; הרעב העולמי לחוות שרתים ומחשוב ענן הציל את הרבעון של אינטל, ומה קרה למיקרוסופט כאשר לא הציגה את הצמיחה הרצויה באותו הסגמנט?

7. איפה הרנטגן?

ללא הכנסות ומוצר מאושר, ננוקס נסקה לשווי של 3.5 מיליארד דולר - ואז התרסקה. רכישתה של זברה מדיקל, שהייתה אמורה לצקת פעילות ממשית שתשלים את עסקיה של ננוקס, רק החריפה את הירידות במניה ונראה כי השוק מוטרד מאי-התממשות ההבטחות של הרוכשת. ניתוח גלובס.

8. חזית המדע: חוקרת המזון שמגלה את היתרונות של הפרות באירלנד

ד"ר אליס מוסקוביץ' ג'ובראן חוקרת את ההבדל בין חלב של פרות הרועות באחו לחלב של פרות ברפת וההשפעה שלו על בני האדם. בראיון לגלובס היא מדברת על הקושי של מהנדסי המזון להתחרות בטבע, על השאלות הבריאותיות סביב הבשר המשובט ועל תפריט עתידי שיותאם לפי גיל.