מרכז המחקר של הכנסת: צמצום מסגרות האשראי פגע במעמד הבינוני

האם הרפורמה שנועדה לפתוח את התחרות בכרטיסי האשראי עשויה להשיג תוצאה הפוכה? לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת דיון שנערך היום (א') בוועדת הכלכלה, נרשמה בשנת 2021 עלייה במספר מסגרות כרטיסי אשראי בטווחים של עד 30,000 שקל בשיעור ניצול של 80% מעלה, כלומר מסגרות אשראי בהן הלקוח מיצה 80% ויותר מהמסגרת שהוענקה לו על ידי הבנק.

בתום הדיון בוועדה הכלכלה אישרה הוועדה פה אחד לדחות בשנה את המשך הרפורמה לצמצום מסגרות האשראי ולאשר לבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, שלא לצמצם את סך המסגרות של לקוחותיהם ב-50%, לעומת סכום המסגרות בשנת 2015 (לפני חקיקת חוק שטרום). במשך שנה נוספת, הבנקים יוכלו לאפשר מסגרות בשיעור של 55% מסכום המסגרות בשנת 2015 (שיעור שאליו כבר הגיעו לאומי והפועלים). עוד נקבע כי מסגרת בודדת לא תצומצם לסכום קטן מ-7,500 שקל, בניגוד ל-5,000 שקל לפי החוק המקורי. צמצום המסגרת נועד לגרום לציבור, שלא יכול עוד ליהנות ממסגרת אשראי כמו בבנקים אחרים, לעבור לדיסקונט, מזרחי טפחות או הבינלאומי.

מהמידע שאסף מרכז המחקר והמידע עולה כי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021, שבה חל הצמצום במסגרות כרטיסי אשראי, חלה עלייה של כ-4% בשיעורי הניצול הגבוהים של המסגרות (מעל 80%), מ-43% בשנת מהמסגרות בשנת 2019 ל-47% בשנת 2021.

יש לציין כי בטווח המסגרות הנמוך ביותר - 7,500-5,000 שקל, שיעורי הניצול המרביים (מעל 80%), ירדו בצורה ניכרת - ירידה של 12%, ואילו בטווח המסגרות שבין 10,000-7,500 שקל חלה עלייה של כ-6%, מ-36% בשנת 2019 ל-40% בתשעת החודשים הראשונים של השנה שעברה.

המהלך שנועד לצמצם את כוחם של לאומי והפועלים

צמצום מסגרות האשראי נעשה כאמור על מנת להגדיל את התחרות בשוק כרטיסי האשראי, והוא המשך של הפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ומקס (בעבר לאומי קארד), מהבנקים הפועלים ולאומי, בהתאמה.

את הישיבה היום פתח יו"ר הוועדה מיכאל ביטון ואמר כי הרעיון הכללי של רפורמת שטרום, להגביר תחרות בענף הבנקאות, הוא נכון. אלא שהחלק הנוגע לצמצום מסגרות האשראי פגע בלקוחות, ובאלה החלשים ביותר. הוא הוסיף כי קיבל עשרות פניות בנושא ואמר כי הכוונה היא למנוע את הפגיעה בחלשים ביותר בשנה הקרובה.

בחוק המקורי נקבע כי החל מינואר 2021 ועד ינואר 2024 סך מסגרות האשראי של לקוחות הבנקים בעלי היקף פעילות רחב, הבנקים לאומי והפועלים, בכל שנה, לא יהיה יותר מ-50% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015. בנוסף, בחוק נקבע כי בחישוב סך מסגרות האשראי יובאו בחשבון מסגרות אשראי הגבוהות מ-5,000 שקל וכי בעקבות יישום הסעיף מסגרת אשראי של לקוח לא תפחת מ-5,000 שקל.

בנובמבר 2020 אושר צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל שבו נקבע כי בתקופה פברואר 2021 עד ינואר 2022, צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי יהיה בשיעור של 45% ) במקום 50%) וסכום מסגרות האשראי לצורך החישוב יהיה 7,500 שקל.

ב-13 בינואר 2022, פורסמה טיוטת צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות. בטיוטה מוצע להמשיך להחיל את הוראת השעה של הצו הקודם גם לתקופה פברואר 2022 עד ינואר 2023, כלומר להשאיר את המצב על כנו למשך שנה נוספת, כך ששיעור הצמצום של מסגרות כרטיסי האשראי יהיה 45% וסכום מסגרות האשראי המזערי לצורך החישוב יהיה 7,500 שקל. זאת לאור התפשטות מגפת הקורונה וחשש כי שינוי המצב יגרום לפגיעה במשקי בית שיאלצו להגדיל את השימוש באשראי בשל המצב במשק.

היום כאמור אישרה ועדת הכלכלה פה אחד להשאיר את המצב על כנו למשך שנה נוספת וכן אישרה כי בין פברואר 2023 עד ינואר 2024, שיעור הצמצום של מסגרות כרטיסי האשראי יהיה 49%, וסכום מסגרות כרטיסי האשראי המזערי לצורך החישוב יהיה 8,500 שקל.

בדיון בוועדת הכלכלה השתתפה גלית לוי, בעלת עסק עצמאי המנהלת מספר חשבונות בבנק הפועלים, שסיפרה כיצד הצמצום פגע ביכולת שלה להתנהל, ואמרה כי היא מופלית לרעה לעומת לקוחות של בנקים אחרים. היו"ר ביטון הזכיר כי אמר שהחלק הזה ברפורמה היה טעות ולא היה צריך לבוא מעולם, שכן לא עושים את התחרות על גבו של הלקוח. מייסד נקודת מפנה, רן מלמד, הוסיף כי צריך לבדוק כמה בקשות הוגשו לחברות האשראי החוץ בנקאיות מצד לקוחות שהמסגרות שלהם צומצמו, וכמה מהן אושרו או נדחו.

רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, הסביר כי החקיקה כוללת סל צעדים רחב הרבה יותר, ומחייבת את הבנקים לבצע פעולות ולא את הלקוחות. הוא הוסיף כי בשנה שעברה בוצעה הקלה על רקע המצב הכלכלי בשל הקורונה, וכי כרגע אנחנו עדיין בעיצומו של גל קורונה משמעותי ולכן מוצע לדחות את היישום בשנה.

ח"כ אורי מקלב אמר כי זו אחריות של הוועדה למנוע את הפגיעה באזרחים המוחלשים ביותר, והזכיר כי לא מדובר על מסגרות אשראי של בעלי הכנסות גבוהות. הוא הוסיף כי יש חברות שמסרבות לקבל הוראות קבע מהבנקים ומנווטות את הפעילות של הצרכנים למסגרות האשראי, והדבר לפעמים מוביל לכך שאנשים מגיעים לקופה והכרטיס שלהם לא עובר, וחברות אחרות לא רוצות להנפיק להם כרטיסים נוספים. ח"כ מקלב אף ביקש כי הוועדה תדון גם בכרטיסי הדביט, שחברות רבות לא מכירות בו לצורך ביצוע תשלומים.

עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה הציבורית להגברת התחרות בבנקים, ביקש להזכיר כי הרפורמה הביאה לשני בנקים חדשים ושתי חברות כרטיסי אשראי חדשות, ולהורדה בעמלות ובריביות. הוא הזכיר כי ההצעה המקורית שלו הייתה להפסיק לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, ובגלל שזה לא קרה הוא תמך בהעלאת הסכום המינימלי של מסגרות האשראי. הוא הוסיף כי אין מזימה לשלוח אנשים לקבל הלוואות מחברות האשראי, ואמר כי להוציא כרטיס אשראי נוסף "זה לא בשמים."

בתגובה לכך סיפר היו"ר ביטון כי הוא בעצמו קיבל מכתב מבנק הפועלים על צמצום מסגרת האשראי שלו, אבל לא עשה עם זה כלום בגלל שלא היה לו זמן לטפל בזה. הוא הוסיף כי צרכנים רבים מתנהלים כך, הם קיבלו את ההודעה של הבנק ולא עשו כלום ואולי אם יהיה משבר והם יזדקקו לתוספת למסגרת אשראי הם יפתחו כרטיס נוסף.

פחות ניצול מסגרות בשכבות החלשות

במרכז המחקר והמידע ציינו כי העלייה בטווחים של עד 30 אלף שקל נרשמה בין היתר כתוצאה מהוראות החוק בדבר צמצום המסגרות. "עלייה זו עשויה ללמד על פגיעה בלקוחות אלו, בעיקר עקב חריגה ממסגרות אשראי ועצירת רכישות באמצעות כרטיסי אשראי", הסבירו במרכז. עם זאת, הם ציינו כי מהתפלגות טווחי המסגרות לפי שיעורי ניצול, עולה כי משקל שיעורי הניצול הגבוהים (80% ומעלה), עלו בכל טווחי המסגרות, למעט הטווח שבין 7,500-5,000 שקל.

"יש לציין כי מדד מרכזי העשוי להעיד על הפגיעה בלקוחות הוא מספר סירובי העסקאות בשנת 2021 ביחס לשנים קודמות. אולם, אין בידינו נתונים על השינוי במספר סירובי העסקאות טרום הצמצום ולאחר צמצום המסגרות. לפי בנק לאומי, מדגימות שבוצעו על ידם בחודש דצמבר 2021, שיעור סירובי העסקאות גדל פי ארבעה ביחס לתקופה שקדמה לתחילת צמצום המסגרות. עם זאת, לפי חברת מקס, שיעור סירובי העסקאות ללקוחות שצומצמה להם מסגרת בכרטיס הבנקאי, נשאר דומה לאחר הקיצוץ במסגרות", הסבירו במרכז המחקר והמידע.

באשר לירידה בניצול המסגרות בטווחי המסגרת הנמוכים ביותר, ציינו במרכז המחקר והמידע כי "ייתכן וירידה זו נובעת מכך שמסגרות רבות קוצצו באופן אוטומטי ל-7,500 שקל, כאשר חלק ניכר מהן הן מסגרות שמלכתחילה לא נעשה בהן שיעור ניצול גבוה ולכן מורידות את שיעורי הניצול הגבוהים בטווח מסגרות זה", הסבירו במכרז המחקר והמידע.

נציין כי על פי בנק ישראל, מצב של סירוב עסקה (ללא פיגור בתשלומים) אינו גורר ירידה בדירוג האשראי של הלקוח ולכן ההשפעה הישירה של שיעור ניצול גבוה במסגרת כרטיס אשראי על דירוג האשראי היא מצומצמת מאוד.

"לצמצום מסגרות כרטיסי אשראי קיימת עלות של פגיעה בלקוחות הבנקים הגדולים (לאומי והפועלים)", הסבירו במרכז המחקר והמידע. "מצד שני, למהלך זה עשויה להיות תועלת של הגברת התחרות בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים על הלקוחות, בעיקר, הגדלת חלקן של חברות כרטיסי האשראי במתן אשראי קמעונאי. מאז כניסת החוק להגברת התחרות לתוקף עלה חלקן של חברות כרטיסי האשראי באשראי צרכני למשקי בית מ-8.8% בדצמבר 2016 ל-12.7% בספטמבר 2021 לעומת ירידה של 8.8% במשקל האשראי הבנקאי בתקופה זו".

מדברים אלו עולה השאלה האם הדרך לעודד את הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי היא באמצעות הפחתת מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי בנקאיים? "את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי (משקי בית ועסקים קטנים), ניתן לקדם באמצעות כמה דרכים, לרבות הגדלת התחרות בשוק הבנקאי, כמו עידוד כניסת בנקים חדשים לשוק, ויצירת ביטוח פיקדונות מנדטורי כמקובל ברוב המדינות המפותחות, והגדלת האיום התחרותי מחוץ לשוק הבנקאות", הסבירו במרכז המחקר והמידע.

30% מבעלי מסגרות של יותר מ-50 אלף שקל מנצלים את כל המסגרת

בחינה של התפלגות שיעורי הניצול בטווח המסגרות הנמוך ביותר - 7,500-5,000 שקל, מעלה כי 34% מגיעים לשיעורי ניצול של 100% ומעלה ו-12% מגיעים לשיעורי ניצול של 80% - 99%. כלומר, כ-46% מגיעים לשיעור ניצול של 80% ומעלה לפחות פעם אחת בשנה.

בחינה של התפלגות שיעורי הניצול בטווח המסגרות - 10,000-7,500 שקל, מעלה כי כ-55% מהמסגרות מגיעות לשיעורי ניצול של 80% ומעלה לפחות פעם אחת בשנה. זאת בעוד בחינה של התפלגות שיעורי הניצול בטווח המסגרות הגבוה ביותר - מעל 50,000 שקל, מעלה כי כ-30% מהמסגרות מגיעות לשיעורי ניצול של 80% ומעלה לפחות פעם אחת בשנה.

באשר למספר המסגרות, מהמידע שנמסר לוועדת הכלכלה עולה כי בשנת 2021 היה שינוי משמעותי בהתפלגות מסגרות כרטיסי האשראי הבנקאיים. הקיצוץ במסגרות כרטיסי האשראי הוביל לירידה במספר המסגרות בטווחי המסגרות הגבוהים ולעלייה משמעותית במספר המסגרות בטווח הנמוך ביותר (הכולל את 7,500 שקל שהוא המינימום שניתן לקצץ לפי החוק). עם זאת, נראה כי הקיצוץ נעשה בעיקר למסגרות בעלות שיעורי ניצול נמוכים בכל טווחי המסגרות, ובעיקר בטווחי המסגרות הגבוהים של מעל 20,000 שקל.

גידול כמעט כפול במסגרות החוץ בנקאיות

כאמור, מטרת צמצום המסגרות בכרטיסי האשראי הבנקאיים הייתה לעודד תחרות בשוק כרטיסי האשראי ובשוק האשראי הקמעונאי, תוך במטרה להגדיל את חלקן של חברות כרטיסי האשראי בשוק זה.

על פי הנתונים, בשנים 2021-2018 גדלו מספר מסגרות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים ב-13.7% ובשנת

2021 הן גדלו ב-5.4%, בהשוואה לגידול של 8.2% ו-2.9% במסגרות כרטיסי האשראי הבנקאיים בתקופות אלו.

משקל כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים עלה מ-28.3% בדצמבר 2016 ל-33.6% בספטמבר 2021, עלייה של 5.3 נקודות אחוז, מספר כרטיסים חוץ בנקאיים גדל בכ-47% מספר כרטיסים בנקאיים עלה בכ-15%. בתקופה ינואר-ספטמבר 2021 גדל מספר כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים ב-5.7% בהשוואה לגידול של 3.5% במספר הכרטיסים הבנקאיים.

הגידול במספר המסגרות הביא גם לגידול בשיעור הניצול שלהן, וגם כאן, כמו בבנקים, הנתונים לא מעודדים. אפשר לראות כי שיעורי ניצול של 80%-99% גדלו ב-45.6% בשנים 2021-2018 וב-18.1% בשנת 2021 לבדה. שיעורי ניצול של 60%-80% גדלו ב-33.5% בשנים 2021-2018 וב-12% בשנת 2021. שיעורי הניצול הגבוהים (מעל 80%) גדלו ב-24.9% בשנים 2021-2018 וב-10.2% בשנת 2021.

בחינה של התפלגות הכרטיסים לפי חברות, מעלה כי מספר כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים בחברת כאל גדל ב-93.7 ומשקלה כ-40% מהכרטיסים החוץ בנקאיים. בתקופה ינואר-ספטמבר 2021 גדל מספר כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים בחברת מקס ב-11.2% בהשוואה לגידול של 4.8% במספר הכרטיסים הבנקאיים בחברה.