ביהמ"ש מייצר ודאות לחברות הדואליות: יהיו כפופות לכללי האחריות הזרים

אישור תביעה ייצוגית בסך 75 מיליון דולר נגד חברת הטכנולוגיה הישראלית סרגון עורר לפני כמה חודשים חששות לגורל מפעל הרישום הכפול בבורסה כולו, וגם רשות ניירות ערך והבורסה מיהרו להגיב בנושא.

הסיבה לכך הייתה ששופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, קיבל אז את עמדת המבקש (בעל מניות בחברה) ואישר את התביעה בהתאם לדין הישראלי, בעוד שחברות דואליות מדווחות לפי הדין הזר החל עליהן.

החברה הגישה בקשה לדיון חוזר על ההחלטה, ובסוף השבוע שעבר פסקו השופטים חאלד כבוב, רות רונן ותמר אברהמי מהמחלקה הכלכלית במחוזי בתל אביב-יפו פסיקה שממנה גם רשות ניירות ערך וגם התובע יכולים להיות מרוצים. סרגון עצמה - קצת פחות. 

השופטים קבעו בפסיקתם בשבוע שעבר כי "יש להחיל באופן גורף את כללי האחריות הזרים - ביחס להפרות של כללי הדיווח הזרים - על כל החברות הדואליות". יחד עם זאת, הם לא הפכו את החלטת השופט אלטוביה שאישר את התביעה הייצוגית, וזאת משום שלשיטתם, "אנו סבורים כי מסקנותיו של בית המשפט בהחלטת האישור עומדות בעינן, גם לאור ההנחה כי הדין החל על האחריות הנטענת של המבקשים הוא הדין האמריקאי".

החשש שעלה: החברות הדואליות יאבדו את התמריץ

תחילתו של הסיפור עוד בשנת 2014. סרגון, ספקית של פתרונות תקשורת אלחוטיים, הייתה אז חברה דואלית - כלומר נסחרה במקביל בנאסד"ק ובבורסה של תל אביב (מאז היא נמחקה ממסחר בתל אביב). המבקש, יהושע חזן, טען לאחריות לנזק בשל מידע צופה עתיד, עוולת תרמית ועוולת מצג שווא רשלני. זאת לטענתו, משום שהחברה רצתה להציג תמונה חיובית יותר מזו המשתקפת מהדוחות לקראת הנפקה שביצעה.

השופט אלטוביה קבע אז כי המחוקק לא שלל את תחולת הדין הישראלי בכל הנוגע להפרת הדין על ידי חברה דואלית. כתוצאה מכך עלה בזמנו החשש שהחברות הדואליות למעשה יאבדו את התמריץ שלהן להמשיך ולהיסחר בתל אביב; יש לציין שישנן מעל 50 חברות דואליות, בהן חברות בולטות כמו נייס, טבע, אלביט, איי.סי.אל ואחרות.

במסגרת הדיון החוזר הגיש היועץ המשפטי לממשלה יחד עם רשות ניירות ערך עמדה המסבירה כי תפיסת היסוד של הסדר הרישום הכפול היא התבססות על גילוי בהתאם להוראות הדין הזר, ובהתאם נדרשת הלימה בין כללי הגילוי ובין כללי האחריות, כדי למנוע מצב שבו יחולו במקביל כללי אחריות של שתי שיטות משפט שונות באופן שיטיל על חברות הרישום הכפול נטל כפול או כללים סותרים. עמדת הרשות התקבלה כאמור.

עו"ד יורי נחושתן ממשרד גרוס, המייצג את בעל המניות שתבע את החברה, מסר: "אנחנו מרוצים מפסק הדין שהשאיר את אישור התביעה הייצוגית על כנה וסלל את הדרך לברר את הטענות בצורה ממצה".

"השלכות רוחב על הסדר הרישום הכפול"

פסק הדין מהשבוע שעבר קובע שכללי האחריות הזרים חלים על החברות הדואליות. לדברי עו"ד לירון כהן-דניאלי, מנהלת מערך אכיפה אזרחית במחלקה המשפטית ברשות ניירות ערך, "הרשות התייחסה לשאלה המשפטית העקרונית שהתעוררה במסגרתה, ופחות ביחס לעובדות שבתיק - והיא שאלת כללי האחריות שיחולו על חברות ברישום כפול.

"החשיבות המרכזית שרשות ניירות ערך, בשיתוף עם היועץ המשפטי לממשלה, ראתה ביחס לשאלה זו היא בשל השלכות הרוחב שלה על הסדר הרישום הכפול בכללותו. אנו סבורים שכאשר כללי האחריות עוקבים אחרי כללי הגילוי, יש בכך להלום את יעדי הסדר הרישום הכפול בצורה המיטבית - כלומר, לעודד רישום חברות בבורסה המקומית, ולאפשר לחברות הזרות לדווח לפי הוראות הדין הזר מתוך הנחה שכפיפות לשתי מערכות דין במקביל תהווה נטל ותמנע את הרצון של החברות להיסחר בבורסה המקומית מחד, ומאידך - מתוך הנחה שהרגולציה הזרה, והפיקוח כמכלול, מספקים הגנה מספקת לציבור המשקיעים".

עו"ד כהן-דניאלי הוסיפה כי "החשיבות הנוספת בהחלטת בית המשפט היא בוודאות הרגולטורית שהיא מייצרת לשוק החברות הדואליות (בפועל או בפוטנציה). החלטת בית המשפט מתיישבת עם תכליות של הסדר הרישום הכפול, מייצרת ודאות רגולטורית לשוק ואינה פוגעת בהגנה על ציבור המשקיעים, שכן זכות התביעה שלהם אינה נפגעת אלא יצטרכו להוכיח את תביעתם לפי הדין הזר בהיבט של כללי האחריות".

להערכתה, ההחלטה "מייצרת ודאות לשוק ומונעת את החששות שחששנו שיהיו לחברות הדואליות בהקשר של הדינים שהן יהיו כפופות להם". במקביל ממשיכה הרשות לקדם תיקון חקיקה שיעגן עמדה זו.