הירידות בשווקים בתחילת השנה הנוכחית הובילו להתכווצות שווי ההחזקות של רוב עשירי העולם; ב-CNBC חישבו בשבוע שעבר כי מתוך עשרת האנשים העשירים ביותר בעולם, רק הונו של וורן באפט גדל מתחילת 2022, בעוד שאלון מאסק, ג'ף בזוס, מארק צוקרברג ואחרים חוו ירידות של עשרות מיליארדי דולרים מהשווי.
גם יזמי טכנולוגיה ישראלים ספגו ירידות חדות בשווי ההחזקות שלהם בשבועות האחרונים, ובעיקר מהשיאים שאליהם הגיעו מניות החברות שהם הקימו ומנהלים. מבדיקת גלובס עולה כי בקרב חברות הטכנולוגיה הישראליות שהונפקו בוול סטריט ב-2019-2021 ישנם יזמים שאיבדו עשרות ואף מאות מיליוני דולרים משווי החזקותיהם "על הנייר" מאז השיאים שלאחר ההנפקה.
בחלק מאותן חברות, מחיר המניה כעת נמוך ממחיר המניה בהנפקה הראשונית (IPO) בוול סטריט, ובכולן המחיר נמוך משמעותית מהשיאים שאליהם נסקו המניות, רובן במהלך 2021.
השינוי בטעמי המשקיעים בחודשים האחרונים - ובפרט בשבועות האחרונים (מדד נאסד"ק צנח בחודש ינואר בכ-12%), הכולל יציאה ממניות צמיחה שחלקן אינן רווחיות ומעבר למניות ערך, על רקע החששות מהעלאות ריבית בארה"ב וכלכלות נוספות, בא לידי ביטוי משמעותי במחירי המניות של חברות הטכנולוגיה הישראליות, בפרט אלו שהונפקו בשנה האחרונה בוול סטריט.
כך למשל, מניית הביטוח הדיגיטלי למונייד , שסובלת בתקופה זו כמו רבות ממניות האינשורטק, ירדה בשבוע שעבר אל מתחת למחיר שבו הונפקה ביולי 2020. מחיר ההנפקה היה 29 דולר וכבר ביום המסחר הראשון בה היא זינקה ב-139%; בשיא, בתחילת 2021, היא כבר נסחרה במחיר של למעלה מ-183 דולר, וביצעה זמן קצר לאחר מכן הנפקה משנית לפי מחיר של 165 דולר. באותה עת, שורטיסט מוכר בוול סטריט העריך שהמניה נמצאת בדרכה חזרה ל-100 דולר, אך ספק אם העריך שתרד שוב אל מתחת למחיר ההנפקה הראשונית.
בהתאם, גם שווי שני המייסדים-המנכ"לים נחתך בתקופה זו: שי וינינגר מחזיק כיום במניות בשווי 97 מיליון דולר ודניאל שרייבר במניות בשווי 78 מיליון דולר. זאת כאשר בשיא החזיקו השניים במניות בשווי של למעלה מ-650 מיליון דולר כל אחד. יש לציין ששרייבר מכר בהנפקה המשנית מניות בתמורה ל-49.5 מיליון דולר, כך שמספר המניות שהוא מחזיק ירד מאז ההנפקה.
שי וינינגר ודניאל שרייבר, מייסדים ומנכ''לים משותפים בלמונייד / צילום: שלומי יוסף
עוד צמד מייסדים של חברת טכנולוגיה שספגו ירידות שווי משמעותיות הם עידו גל ואסף פלדמן מריסקיפייד , המספקת פתרונות טכנולוגיים למניעת הונאות אשראי במסחר המקוון. ביולי האחרון הונפקה המניה בניו יורק במחיר של 21 דולר ולפי שווי של 3.3 מיליארד דולר לחברה. באותה עת החזיקו השניים במצטבר במניות בשווי 570 מיליון דולר (287 מיליון דולר לגל ו-283 מיליון דולר לפלדמן, שמכר חלק קטן מהמניות שלו בהנפקה תמורת 4.2 מיליון דולר). לאחר מכן טיפסה המניה לשיא שהביא את שווי ההחזקות של השניים לכמיליארד דולר, אך צניחת המניה בחודשים האחרונים כיווצה את השווי המצרפי של החזקותיהם ל-177 מיליון דולר כיום.
גלובל-אי: היזמים הספיקו לממש חלק מההחזקות
חברת גלובל-אי, שגם היא בדומה לריסקיפייד מספקת פתרונות טכנולוגיים לתעשיית המסחר המקוון (אם כי פתרונות שונים הנוגעים למסחר מקוון חוצה גבולות), ביצעה גם היא הנפקה ראשונית במהלך 2021. בעת ההנפקה, שווי ההחזקות של שלושת מייסדי גלובל-אי - אמיר שלכט, ניר דבי ושחר תמרי - הסתכם ב-484 מיליון דולר במצטבר. המניה זינקה בחודש ספטמבר לשיא ששיקף תשואה של כ-227% מההנפקה שבוצעה בחודש מאי, ושווי ההחזקה של השלושה זינק לכמעט 1.6 מיליארד דולר.
בעלי מניות בחברה, ביניהם היזמים, נהנו מהגאות במניה וניצלו הזדמנות למכור חלק מההחזקות שלהם: בהנפקה משנית שבוצעה במחיר של 64 דולר למניה (יותר מפי 2.5 מהמחיר בהנפקה) מכרו שלכט, דבי ותמרי מניות תמורת 34-35 מיליון דולר כל אחד.
מייסדי גלובל-אי. מימין: אמיר שלכט, שחר תמרי וניר דבי / צילום: רותם ברק
גם קרנות וגופי השקעה שהחזיקו במניות החברה השתתפו בהצעת המכר, ולדוגמה קרן הפרייבט אקוויטי הישראלית AMI, שמובילה זהבית כהן, מכרה מניות גלובל-אי תמורת 129 מיליון דולר, ואילו רוטר הולדינגס שבשליטת משפחת רוטר (בעלי קסטרו) מכרה מניות תמורת 11.3 מיליון דולר.
כיום, למרות ירידה של 60% מהשיא במניית גלובל-אי, היא עדיין נסחרת במחיר גבוה ב-29% ממחירה בהנפקה הראשונית, ושלושת המייסדים מחזיקים במצטבר במניות ששוויין 575 מיליון דולר, כאמור לאחר שמימשו חלק מהמניות.
מאנדיי: השווי של רועי מן נחתך ב-1.5 מיליארד דולר
חברה ישראלית נוספת שבה מחיר המניה כיום גבוה מהמחיר בהנפקה הראשונית - אך נמוך משמעותית מהמחיר בשיא - היא מאנדיי, אשר פיתחה מערכת הפעלה לעבודה והונפקה בחודש יוני 2021 לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר (155 דולר למניה).
מייסדי החברה, רועי מן וערן זינמן, החזיקו אז במניות בשווי 923 מיליון דולר ו-357 מיליון דולר, בהתאמה. המניה טיפסה ובנובמבר הגיעה לשיא של כמעט 445 דולר; שווי ההחזקה של מן זינק ליותר מ-2.6 מיליארד דולר, ושווי ההחזקה של זינמן - ליותר ממיליארד דולר. מאז איבדה המניה כ-58% מערכה, והיא נסחרת כיום במחיר של כ-188 דולר, המשקף למאנדיי שווי שוק של 8.2 מיליארד דולר. שווי ההחזקה של מן נחתך מהשיא ב-1.5 מיליארד דולר לשווי נוכחי של 1.1 מיליארד דולר, ושווי ההחזקה של זינמן התכווץ ב-590 מיליון דולר, לשווי נוכחי של 434 מיליון דולר.
ערן זינמן ורעי מן, מנכ''לים משותפים, מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס
בעל מניות בולט נוסף במאנדיי, שאינו אחד ממייסדיה, הוא אבישי אברהמי - מנכ"ל ומייסד חברת האינטרנט Wix. אברהמי מחזיק כיום במניות מאנדיי בשווי 292 מיליון דולר (שוויין בשיא עמד על 690 מיליון דולר). במקביל, אברהמי מחזיק גם במניות Wix ששוויין נחתך בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים, ועומד כיום על כ-209 מיליון דולר.
JFrog: ירדה אל מתחת למחיר ההנפקה
חברת JFrog, המספקת פתרונות טכנולוגיים לביצוע עדכוני תוכנה רציפים, הונפקה בספטמבר 2020 לפי שווי של כ-3.9 מיליארד דולר, ובמחיר של 44 דולר למניה. בדומה ללמונייד, שהונפקה כחודשיים לפניה, גם מניית JFrog זינקה בחדות ביום המסחר הראשון שלה, והיא הגיעה לשיא זמן קצר לאחר מכן.
עם זאת, מאז נחלשה המניה והיא נסחרת כיום במחיר שנמוך ממחיר ההנפקה. מייסדי החברה, שלומי בן חיים, יואב לנדמן ופרד סימון, מכרו במסגרת ההנפקה הראשונית חלק ממניותיהם (בתמורה ל-13-28 מיליון דולר לכל אחד). בזמן ההנפקה, שווי ההחזקה של לנדמן היה 324 מיליון דולר, של סימון - 249 מיליון דולר ושל בן חיים - 228 מיליון דולר. בשיא עלה שווי ההחזקות ל-635 מיליון דולר עבור לנדמן, 488 מיליון דולר לסימון ו-447 מיליון דולר לבן חיים. אולם נכון להיום, השווי המכווץ של ההחזקות של השלושה מגיע ל-182 מיליון דולר אצל לנדמן, 140 מיליון דולר אצל סימון ו-129 מיליון דולר אצל בן חיים.
הנפקת ג'ייפרוג / צילום: ג'ייפרוג
הנפקה מוקדמת יותר (עוד לפני תקופת הקורונה) הייתה של חברת פייבר , שמפעילה זירת מסחר לפרינלסרים. מייסד ומנכ"ל החברה מיכה קאופמן החזיק בעת ההנפקה ביוני 2019 מניות בשווי 50 מיליון דולר, ובשיא, בפברואר 2021, שווי החזקתו (לאחר שמכר חלק קטן מהמניות שבידיו במהלך 2020) טיפס ל-686 מיליון דולר. בהנחה שבמהלך 2021 מספר המניות שבידי קאופמן נותר ללא שינוי, שווי ההחזקה הנוכחי שלו הוא 154 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.