רשות התחרות בודקת את ההתייקרויות במוצרי אסם ודיפלומט

רשות התחרות בודקת את ההתייקרויות במוצרי יצרנית המזון אסם והיבואנית דיפלומט - כך נודע לגלובס. במהלך חודש האחרון שתי החברות הודיעו על עליות מחירים. תחילה אסם הודיעה על עליית מחירים של כ־5% בממוצע למאות מוצרים, ובשבוע שעבר דיפלומט הכריזה כי היא מעלה את מחיריהם של מגוון מוצרים, לרבות דגני בוקר, פסטה וחטיפים, ב־4% עד 16%.

ברשות התחרות בודקים האם מדובר בהתייקרויות שנוגדות את חוק התחרות, או שמא מדובר בהתייקרויות שאינן קשורות בהגבלים עסקיים. אם יתברר כי יש חשד להפרות תחרותיות, תוכל החקירה לעבור לפסים פליליים, כפי שנעשה בחודשים האחרונים מול שופרסל, שטראוס וגופים נוספים.

מדיפלומט נמסר כי לא בחברה לא התקבלה פנייה מרשות התחרות.

  

ממשלה בקרב בלימה

בה-בעת, הממשלה מצויה בקרב בלימה נגד עליות המחירים, אבל הכלים שלרשותה מוגבלים. שר האוצר אביגדור אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי מניפים חרב מאיימת מול יצרני המזון, היבואנים ורשתות השיווק. השרים טוענים כי יכניסו תחת פיקוח מחירים את המוצרים שלא יימצאו נימוקים מניחים את הדעת להתייקרותם. עם זאת, הכנסת מוצרים נוספים לפיקוח תהיה כמעט חסרת תקדים, וגורמים המעורבים בנושא מעריכים כי הסיכוי לכך נמוך.

● האם פיקוח מחירים אפקטיבי בהורדת יוקר המחיה? | עידן ארץ, פרשנות

שרי האוצר והכלכלה גם פנו אל יצרני ויבואני מוצרי המזון במטרה לעצור את עליית המחירים. "הכרזתכם על העלאת מחירים בעת הזו היא צינית ופוגעת באזרחי המדינה", כתבו להם השרים.

לליברמן ולברביבאי עומדת הסמכות להורות לוועדת המחירים הבין־משרדית לבדוק את כל המוצרים שהתייקרו. במקרה כזה תיערך בחינה מהי רמת התחרות בפלח השוק, והאם נרשמת בו עודף רווחיות. אם הפרמטרים יראו כי יש רווחיות מוגזמת, ניתן יהיה להכניס את מחיריהם לפיקוח.

באוצר מתייחסים להכנסת מוצרים חדשים לפיקוח כנשק יום הדין, ומעריכים כי ניתן יהיה לפתור את המשבר באמצעים רכים יותר, אם בענף המזון ישתפו פעולה. בד-בבד, במשרדי הכלכלה והאוצר מכינים צעדים נוספים, כולל פרסום תוכנית כוללת. רשות התחרות, כאמור, התערבה, אך היא מוגבלת להפרות של חוק התחרות, כמו הסדרים כובלים, יצירת קרטלים, ניצול מעמד ותיאומי מחירים בין גופים מתחרים. לרשות אין סמכות לפעול נגד התייקרות המחירים, כל עוד לא מדובר בעבירה על החוק.

בניגוד לעמדת הממשלה, בענף המזון טוענים כי "הכנסת מוצרים לפיקוח היא לא הגיונית ולא ריאלית". גורמים בענף מסבירים כי עליות המחירים הן כלל-עולמיות ונובעות מהתייקרות חומרי הגלם ומזינוק בתעריפי התובלה הימית, ולכן, לשיטתם, השינוי במחירים הוא כורח המציאות. אלא שהתחזקות השקל מול מטבעות החוץ משחקת לטובתם של היבואנים ומוזילה עבורם את הסחורה.

מהלך נוסף של הממשלה נגד עליות המחירים הוא הצעת החוק לביטול ההיטל שמשלמים מעסיקי עובדים זרים, שאושרה על-ידי ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית. ההקלה על בעלי העסקים נאמדת בכ־700 מיליון שקל בשנה ונועדה להוזלת מחירים. אולם עד שתיכנס לתוקף, המחירים זינקו, והעסקים לא מחויבים להוריד אותם בשל ההטבה. חלק מהעוסקים בענף המסעדנות טענו כי ביטול ההיטל עשוי למנוע עליות מחירים נוספות, אבל לא להוביל לירידות מחירים.

הגברת אכיפה בשווקים

בתוך כך, שרת הכלכלה ברביבאי פועלת בכמה ערוצים מקבילים לטיפול בהורדת יוקר המחיה, ביניהם קידום רפורמת היבוא והתקינה אשר עתידה להתחיל ביוני 2022. הרפורמה צפויה להוביל להגדלת ההיצע לצרכן, לצד הורדה של מחירי המוצרים.

בד-בבד, תוגברה פעילות האכיפה בשווקים שמטרתה להגביר את הענישה נגד המפירים הפוגעים בצרכן. בנוסף, הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, ד"ר רון מלכא, שמתמקדת בבחינת פערי התיווך בענף הירקות והפירות. כמו כן, נבחנות אפשרויות לצמצום והסרת החסמים הקיימים לקידום התחרות במשק וחיזוק רשות התחרות.